das Gewand des ersten Menschen.
בגדו של אדם הראשון
Pessachim 54b פסחים
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Die Rabbanan lehrten: Sieben Dinge sind vor den Menschen verborgen, und diese sind es: der Tag des Todes, der Tag des Trostes, die Tiefe des Gerichts; kein Mensch weiß, was im Herzen seines Nächsten ist; kein Mensch weiß, womit er Gewinn machen wird; wann das Königtum des Hauses David zurückkehren wird; und wann das schuldige Reich ein Ende nehmen wird.
ת"ר שבעה דברים מכוסים מבני אדם אלו הן יום המיתה ויום הנחמה ועומק הדין ואין אדם יודע מה בלבו של חבירו ואין אדם יודע במה משתכר ומלכות בית דוד מתי תחזור ומלכות חייבת מתי תכלה
Die Rabbanan lehrten: Drei Dinge kamen in [Gottes] Sinn, erschaffen zu werden, und wären sie nicht in [seinen] Sinn gekommen, so wäre es recht, dass sie in [seinen] Sinn kämen: dass der Tote verwest, dass der Tote aus dem Herzen vergessen wird und dass das Getreide verfault. Und manche sagen: dass die Münze in Umlauf kommt.
ת"ר ג' דברים עלו במחשבה ליבראות ואם לא עלו דין הוא שיעלו על המת שיסריח ועל המת שישתכח מן הלב ועל התבואה שתרקב וי"א על המטבע שיצא:
MISCHNA: An einem Ort, wo man gewohnt ist, am Neunten Aw Arbeit zu verrichten, verrichtet man sie; an einem Ort, wo man gewohnt ist, keine Arbeit zu verrichten, verrichtet man sie nicht; und überall ruhen die Gelehrten. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Stets darf sich ein Mensch selbst zu einem Gelehrten machen.
מתני׳ מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין ובכל מקום תלמידי חכמים בטלים רשב"ג אומר לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם:
GEMARA: Schmuel sagte: Es gibt in Babylonien keinen öffentlichen Fasttag außer dem Neunten Aw allein. Heißt das, Schmuel meint, die Dämmerung des Neunten Aw ist verboten? Schmuel sagte doch: Die Dämmerung des Neunten Aw ist erlaubt! Und wenn du sagst, Schmuel meint, bei jedem öffentlichen Fasttag ist die Dämmerung erlaubt – wir haben doch gelernt: „Man isst und trinkt, solange es noch Tag ist.“ Was soll das ausschließen? Doch wohl die Dämmerung! – Nein, um [die Zeit] nach Einbruch der Dunkelheit auszuschließen.
גמ׳ אמר שמואל אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב בלבד למימרא דסבר שמואל ט' באב בין השמשות שלו אסור והאמר שמואל תשעה באב בין השמשות שלו מותר וכי תימא קסבר שמואל כל תענית ציבור בין השמשות שלו מותר והאנן תנן אוכלין ושותין מבעוד יום למעוטי מאי לאו למעוטי בין השמשות לא למעוטי משחשיכה
Sollen wir sagen, das unterstützt ihn: Zwischen dem Neunten Aw und dem Jom Kippur besteht kein Unterschied, außer dass bei diesem der Zweifel verboten und bei jenem der Zweifel erlaubt ist.
נימא מסייע ליה אין בין תשעה באב ליום הכיפורים אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר
Was heißt „der Zweifel ist erlaubt“? Doch wohl die Dämmerung? – Nein, wie Raw Schischa, der Sohn Raw Idis, sagte: [Es bezieht sich] auf die Festsetzung des Monats; so auch hier: auf die Festsetzung des Monats.
מאי ספיקו מותר לאו בין השמשות לא כדאמר רב שישא בריה דרב אידי לקביעא דירחא הכא נמי לקביעא דירחא
Rawa legte aus: Schwangere und Stillende fasten an ihm und vollenden [das Fasten], so wie sie am Jom Kippur fasten und vollenden; und seine Dämmerung ist verboten. Und so sagte man es im Namen Rabbi Jochanans. – Hat Rabbi Jochanan das gesagt? Rabbi Jochanan sagte doch: Der Neunte Aw ist nicht wie ein öffentlicher Fasttag! Doch wohl in Bezug auf die Dämmerung? – Nein, in Bezug auf die Arbeit.
דרש רבא עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בו כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים ובין השמשות שלו אסור וכן אמרו משמיה דר' יוחנן ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן תשעה באב אינו כתענית ציבור מאי לאו לבין השמשות לא למלאכה
Die Arbeit – das haben wir [bereits] gelernt: An einem Ort, wo man gewohnt ist, am Neunten Aw Arbeit zu verrichten, verrichtet man sie, und an einem Ort, wo man gewohnt ist, sie nicht zu verrichten, verrichtet man sie nicht. Und selbst Rabban Schimon ben Gamliel sagte nur, dass es, wenn man dasitzt und nicht arbeitet, nicht wie Überheblichkeit aussieht; aber verboten hat er es nicht.
מלאכה תנינא מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב עושין ובמקום שנהגו שלא לעשות אין עושין ואפילו רשב"ג לא אמר אלא דכי יתיב ולא עביד לא מיחזי כיוהרא אבל מיסר לא אסר
Was heißt dann „ist nicht wie ein öffentlicher Fasttag“? In Bezug auf das Neïla-Gebet. – Rabbi Jochanan sagte doch: Wenn doch ein Mensch den ganzen Tag lang immer weiter betete!
אלא מאי אינו כתענית ציבור לתפילת נעילה והאמר ר' יוחנן ולואי שיתפלל אדם והולך כל היום כולו
Dort ist es Pflicht, hier freigestellt. Und wenn du willst, sag: Was heißt „ist nicht wie ein öffentlicher Fasttag“? In Bezug auf die vierundzwanzig [Segenssprüche].
התם חובה הכא רשות ואיבעית אימא מאי אינו כתענית ציבור לעשרים וארבעה
Raw Papa sagte: Was heißt „ist nicht wie ein öffentlicher Fasttag“? Er ist nicht wie die ersten [Fasttage], sondern wie die letzten, und [Arbeit] ist verboten.
רב פפא אמר מאי אינו כתענית ציבור אינו כראשונות אלא כאחרונות ואסורה
Man wendet ein: Zwischen dem Neunten Aw und dem Jom Kippur besteht kein Unterschied, außer dass bei diesem der Zweifel verboten und bei jenem der Zweifel erlaubt ist. Was heißt „der Zweifel ist erlaubt“? Doch wohl seine Dämmerung! – Raw Schischa, der Sohn Raw Idis, sagte: Nein, [es bezieht sich] auf die Festsetzung des Monats. – Daraus [folgt]: In allen [übrigen] Dingen sind dieser und jener gleich.
מיתיבי אין בין תשעה באב ליום הכיפורים אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר מאי ספיקו מותר לאו בין השמשות שלו אמר רב שישא בריה דרב אידי לא לקביעא דירחא הא לכל דברים זה וזה שוין
Das unterstützt Rabbi Elasar, denn Rabbi Elasar sagte: Es ist einem Menschen verboten, am Neunten Aw seinen Finger ins Wasser zu stecken, so wie es verboten ist, am Jom Kippur seinen Finger [ins Wasser] zu stecken.
מסייע לרבי אלעזר דא"ר אלעזר אסור לו לאדם שיושיט אצבעו במים בתשעה באב כדרך שאסור להושיט אצבעו ביום הכיפורים
Man wendet ein: Zwischen dem Neunten Aw und einem öffentlichen Fasttag besteht kein Unterschied, außer dass bei diesem das Verrichten von Arbeit verboten ist und bei jenem das Verrichten von Arbeit erlaubt ist, an einem Ort, wo man es gewohnt ist. Daraus [folgt]: In allen ihren [übrigen] Dingen sind dieser und jener gleich. Und beim öffentlichen Fasttag wird doch gelehrt: Als sie sagten, Waschen sei verboten, sagten sie es nur vom ganzen Körper, aber nicht vom Gesicht, den Händen und den Füßen!
מיתיבי אין בין תשעה באב לתענית ציבור אלא שזה אסור בעשיית מלאכה וזה מותר בעשיית מלאכה במקום שנהגו הא לכל דבריהם זה וזה שוין ואילו גבי תענית ציבור תניא כשאמרו אסור ברחיצה לא אמרו אלא כל גופו אבל פניו ידיו ורגליו לא
Raw Papa sagte:
א"ר פפא
Original: Pesachim 54b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.