bildet keine Trennung, und man übertritt nicht; an einer Stelle, die nicht zum Verstärken bestimmt ist, bildet er eine Trennung, und man übertritt. Wovon ist die Rede? Von weniger als einer Olivengröße; aber bei einer Olivengröße bildet er selbst an einer Stelle, die zum Verstärken bestimmt ist, eine Trennung, und man übertritt.
אינו חוצץ ואינו עובר במקום שאין עשוי לחזק חוצץ ועובר במה דברים אמורים בפחות מכזית אבל בכזית אפילו במקום העשוי לחזק חוצץ ועובר
Raw Josef sagte: Hast du die Tannaim aus der Welt geschafft? Es ist ein Streit von Tannaim, denn es wird gelehrt: Brot, das verschimmelt ist, muss man beseitigen, weil es geeignet ist, es zu zerreiben und damit mehrere andere Teige zu säuern.
רב יוסף אמר תנאי שקלת מעלמא תנאי היא דתניא הפת שעיפשה חייב לבער מפני שראוי לשוחקה ולחמע בה כמה עיסות אחרות
Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Wovon ist die Rede? Von [Brot], das zum Essen aufbewahrt wird; aber ein Klumpen Sauerteig, den man als Sitz bestimmt hat, ist aufgehoben. Da Rabbi Schimon ben Elasar sagt „ist aufgehoben“, folgt daraus, dass der erste Tanna meint: Er ist nicht aufgehoben. Demnach meint er: Jede Olivengröße ist, auch wenn man sie für nichtig erklärt, nicht aufgehoben.
רבי שמעון בן אלעזר אומר במה דברים אמורים במקויימת לאכילה אבל כופת שאור שייחדה לישיבה בטלה מדאמר ר' שמעון בן אלעזר בטלה מכלל דתנא קמא סבר לא בטלה אלמא קסבר כל כזית אע"ג דמבטל לא בטיל
Abaje sagte zu ihm: Du hast [den Widerspruch] bei einer Olivengröße erklärt; hast du ihn auch bei weniger als einer Olivengröße erklärt? Vielmehr: Sowohl das eine als auch das andere ist Rabbi Schimon ben Elasar, und es ist kein Widerspruch: Das eine [gilt] an der Stelle, wo man knetet, das andere nicht an der Stelle, wo man knetet.
אמר ליה אביי תרצת בכזית פחות מכזית מי תרצת אלא הא והא ר' שמעון בן אלעזר היא ולא קשיא הא במקום לישה הא שלא במקום לישה
Ist das so? Raw Jizchak bar Aschi sagte doch im Namen Raws: Wenn er ihre Oberfläche mit Lehm verstrichen hat, ist sie aufgehoben. Hat er sie verstrichen – ja; hat er sie nicht verstrichen – nein.
איני והאמר רב יצחק בר אשי אמר רב אם טח פניה בטיט בטלה טח אין לא טח לא
Manche sagen: Raw Nachman sagte im Namen Raws: Die Halacha ist nicht wie Rabbi Schimon ben Elasar, denn Raw Jizchak bar Aschi sagte im Namen Raws: Wenn er ihre Oberfläche mit Lehm verstrichen hat, ist sie aufgehoben usw.
איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רב אין הלכה כר' שמעון בן אלעזר דאמר רב יצחק בר אשי אמר רב אם טח פניה בטיט בטלה וכו'
Raw Nachman sagte im Namen Schmuels: Zwei halbe Olivengrößen und ein Faden Teig zwischen ihnen – man prüft: Wenn sie, falls man den Faden wegnimmt, mit ihm weggenommen werden, ist man verpflichtet, [sie] zu beseitigen; wenn nicht, ist man nicht verpflichtet, [sie] zu beseitigen.
אמר רב נחמן אמר שמואל שני חצאי זיתים וחוט של בצק ביניהן רואין כל שאילו ינטל החוט וניטלין עמו חייב לבער ואם לאו אינו חייב לבער
Ulla sagte: Im Westen fragten sie: Ein Raum und ein Obergeschoss – wie ist es? Ein Raum und eine Säulenhalle – wie ist es? Zwei Räume, einer hinter dem anderen – wie ist es?
אמר עולא בעו במערבא בית ועלייה מהו בית ואכסדרא מהו שני בתים זה לפנים מזה מהו
Die Rabbanan lehrten: Brot, das verschimmelt und für Menschen zum Essen untauglich geworden ist, das aber ein Hund fressen kann, macht mit Speisenunreinheit bei Eigröße unrein und wird an Pessach zusammen mit dem Unreinen verbrannt. Im Namen Rabbi Natans sagte man: Es macht nicht unrein.
ת"ר הפת שעיפשה ונפסלה מלאכול לאדם והכלב יכול לאוכלה מטמאה טומאת אוכלין בכביצה ונשרפת עם הטמאה בפסח משום ר' נתן אמרו אינה מטמאה
Nach wem geht das, was wir gelernt haben: „Eine Regel haben sie bei den Reinheitsgesetzen aufgestellt: Alles, was für menschliche Nahrung bestimmt ist, ist [für Unreinheit] empfänglich, bis es [sogar] für einen Hund zum Essen untauglich geworden ist“? Nach wem? Nicht nach Rabbi Natan.
כמאן אזלא הא דתנן כלל אמרו בטהרות כל המיוחד לאוכל אדם טמא עד שיפסל מלאכול לכלב כמאן דלא כר' נתן
Die Rabbanan lehrten: Der Trog der Gerber, in den man Mehl getan hat – innerhalb von drei Tagen [vor Pessach] ist man verpflichtet, ihn zu beseitigen; vor den drei Tagen ist man nicht verpflichtet, ihn zu beseitigen. Rabbi Natan sagte: Wovon ist die Rede? Wenn man keine Häute hineingetan hat; hat man aber Häute hineingetan, ist man selbst innerhalb der drei [Tage] nicht verpflichtet, ihn zu beseitigen.
תנו רבנן עריבת העבדנין שנתן לתוכה קמח תוך שלשה ימים חייב לבער קודם שלשה ימים אינו חייב לבער אמר ר' נתן במה דברים אמורים שלא נתן לתוכה עורות אבל נתן לתוכה עורות אפילו תוך שלשה אין חייב לבער
„Und ebenso in Bezug auf die Unreinheit: Wenn man auf ihn achtet, bildet er eine Trennung; und wenn man will, dass er bleibt, ist er wie der Backtrog.“
וכן לענין טומאה אם מקפיד עליו חוצץ ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה:
Abaje sagte zu ihm: Er lehrt doch „und ebenso in Bezug auf die Unreinheit“! Vielmehr sagte Abaje: So meint er es: Und ebenso
א"ל אביי הא וכן לענין טומאה קתני אלא אמר אביי הכי קאמר וכן
Original: Pesachim 45b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.