Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ein Beet von sechs mal sechs Handbreiten – darin sät man fünf Saaten: vier an den vier Seiten des Beetes und eine in der Mitte! – Man könnte meinen, das gelte nur bei Saaten, nicht aber bei Kräutern; so lehrt er uns.
ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים זורעין בתוכה חמשה זרעונין ארבע על ארבע רוחות הערוגה ואחת באמצע מהו דתימא הני מילי בזרעין אבל בירקות לא קמ"ל
Heißt das, dass Kräuter stärker sind als Saaten? Wir haben doch gelernt: Alle Arten von Saaten sät man nicht in einem Beet; alle Arten von Kräutern sät man in einem Beet! – Man könnte meinen, diese Bitterkräuter seien eine Saatart; so lehrt er uns.
למימרא דירקות אלימא מזרעים והתנן כל מיני זרעים אין זורעין בערוגה אחת כל מיני ירקות זורעין בערוגה אחת מהו דתימא הני מרור מין זרעים נינהו קמ"ל
Saaten – wie kommst du darauf? Wir haben doch gelernt „Kräuter“, und Bar Kappara lehrte „Kräuter“, und in der Schule Schmuels lehrte man „Kräuter“! – Chasseret war ihm nötig. Man könnte meinen: Da sie am Ende hart wird, soll man ihr mehr Raum geben.
זרעים סלקא דעתך והא תנן ירקות ותני בר קפרא ירקות ותני דבי שמואל ירקות חזרת איצטריכא ליה ס"ד אמינא הואיל וסופה להקשות ניתיב לה רווחא טפי
Hat nicht Rabbi Jose bar Rabbi Chanina gesagt: Einem Kohlstängel, der hart geworden ist, gibt man eine Fläche von einem Viertel[-Kab] Breite? Demnach geben wir ihm, da er am Ende hart wird, mehr Raum; so sollte man auch ihr mehr Raum geben. So lehrt er uns.
לאו א"ר יוסי בר' חנינא קלח של כרוב שהוקשה מרחיבין לו בית רובע אלמא כיון דסופו להקשות יהבינן ליה רווחא טפי ה"נ ניתיב לה רווחא טפי קמ"ל:
„Man erfüllt damit [die Pflicht], ob sie frisch oder getrocknet sind“ usw. Raw Chisda sagte: Das hat man nur vom Stängel gelehrt; bei den Blättern aber frische ja, getrocknete nein.
יוצאין בהן בין לחין בין יבשין כו': א"ר חסדא לא שנו אלא בקלח אבל בעלין לחין אין יבשין לא
Da er doch im Schlussteil lehrt: „mit ihrem Stängel“, folgt daraus, dass der Anfangsteil [von] Blättern [handelt]! – Er erklärt es: Wenn er lehrt „ob frisch oder getrocknet“, [bezieht es sich] auf den Stängel.
והא מדקתני סיפא בקלח שלהן מכלל דרישא עלין פרושי קא מפרש כי קתני בין לחין בין יבשין אקלח
Man wandte ein: Man erfüllt [die Pflicht] mit ihnen und mit ihrem Stängel, ob frisch oder getrocknet – Worte Rabbi Meirs. Und die Weisen sagen: Mit frischen erfüllt man [die Pflicht], mit getrockneten erfüllt man sie nicht. Und sie stimmen überein, dass man sie mit welken erfüllt, aber nicht [mit] eingelegten, nicht [mit] überbrühten und nicht [mit] gekochten.
מיתיבי יוצאין בהן ובקלח שלהן בין לחין בין יבשין דברי ר' מאיר וחכ"א לחין יוצאין בהן יבשין אין יוצאין בהן ושוין שיוצאין בהן כמושין אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין
Die Regel der Sache: Mit allem, was den Geschmack des Bitterkrauts hat, erfüllt man [die Pflicht]; mit allem, was den Geschmack des Bitterkrauts nicht hat, erfüllt man sie nicht. – Erkläre es auf den Stängel. Die Rabbanan lehrten: Mit welken erfüllt man [die Pflicht] nicht; im Namen Rabbi Elasar bar Rabbi Zadoks sagte man: Mit welken erfüllt man [die Pflicht].
כללו של דבר כל שיש בו טעם מרור יוצאין בו וכל שאין בו טעם מרור אין יוצאין בו תרגומא אקלח ת"ר אין יוצאין בהן כמושין משום ר"א בר' צדוק אמרו יוצאין בהן כמושין
Rami bar Chama fragte: Erfüllt man seine Pflicht mit Bitterkraut aus Zweitem Zehnt in Jerusalem? Nach Rabbi Akiwa frage nicht: Wenn man jetzt [schon] mit der Mazza, [die ein Gebot] der Tora [ist, die Pflicht] erfüllt, ist da [noch] nach dem Bitterkraut, [das ein Gebot] der Rabbanan [ist], zu fragen?
בעי רמי בר חמא מהו שיצא אדם ידי חובתו במרור של מעשר שני בירושלים אליבא דר' עקיבא לא תיבעי לך השתא במצה דאורייתא נפיק במרור דרבנן מיבעי'
Frage vielmehr nach Rabbi Jose dem Galiläer: Wie ist es? Nur mit der Mazza, [die ein Gebot] der Tora [ist], erfüllt man [die Pflicht] nicht, mit dem Bitterkraut aber, [das ein Gebot] der Rabbanan [ist], erfüllt man sie?
כי תיבעי לך אליבא דר' יוסי הגלילי מאי במצה דאורייתא הוא דלא נפיק אבל מרור דרבנן נפיק
Oder vielleicht: Alles, was die Rabbanan verordnet haben, haben sie nach dem Muster des Tora-Rechts verordnet? Rawa sagte: Es leuchtet ein: Mazza und Bitterkraut [sind gleich].
או דילמא כל דתקינו רבנן כעין דאורייתא תקון אמר רבא מסתברא מצה ומרור:
MISCHNA: Man weicht keine Kleie für die Hühner ein, aber man brüht [sie]. Die Frau soll keine Kleie einweichen, um sie in der Hand ins Badehaus mitzunehmen, aber sie reibt [sie] trocken auf ihre Haut. Man soll keinen Weizen kauen und auf seine Wunde legen, weil er säuert.
מתני׳ אין שורין את המורסן לתרנגולים אבל חולטין האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ אבל שפה היא בבשרה יבש לא ילעוס אדם חיטין ויניח על מכתו מפני שהן מחמיצות:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Dies sind Dinge, die nicht zur Säuerung kommen: das Gebackene, das Gekochte und Gebrühtes, das man in kochendem Wasser gebrüht hat. – Das Gekochte? Bevor man es gar kocht, säuert es! – Raw Papa sagte: Er meint Gebackenes, das man gekocht hat.
גמ׳ תנו רבנן אלו דברים שאין באין לידי חימוץ האפוי והמבושל וחלוט שחלטו ברותחין מבושל אדמבשל ליה מחמע אמר רב פפא האפוי שבישלו קאמר
Es wird gelehrt: Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda sagt: Mehl, in das Tropfwasser gefallen ist, kommt selbst den ganzen Tag lang nicht zur Säuerung. Raw Papa sagte: Und zwar, wenn es Tropfen auf Tropfen fällt.
תניא רבי יוסי ברבי יהודה אומר קמח שנפל לתוכו דלף אפילו כל היום כולו אינו בא לידי חימוץ אמר רב פפא והוא דעביד טיף להדי טיף
In der Schule Rabbi Schilas sagte man: Watika ist erlaubt. Es wird doch gelehrt: Watika ist verboten! – Das ist kein Widerspruch: Das eine, wenn man sie mit Öl und Salz gemacht hat; das andere, wenn man sie mit Wasser und Salz gemacht hat.
אמרי דבי ר' שילא ותיקא שרי והתניא ותיקא אסור לא קשיא הא דעבדיה במישחא ומילחא הא דעבדיה במיא ומילחא
Mar Sutra sagte: Man soll einen Topf nicht mit Mehl von gerösteten Ähren bestreichen, denn vielleicht kocht es nicht richtig und kommt zur Säuerung. Raw Josef sagte: Man soll nicht
אמר מר זוטרא לא לימחי איניש קדרא בקמחא דאבישנא דילמא לא בשיל שפיר ואתי לידי חימוץ אמר רב יוסף לא ליחלוט איניש
Original: Pesachim 39b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.