MISCHNA: Und dies sind die Kräuter, mit denen man seine Pflicht an Pessach erfüllt: mit Chasseret, mit Tamcha, mit Charchawina, mit Ulschin und mit Maror. Man erfüllt damit [die Pflicht], ob sie frisch oder getrocknet sind, aber nicht [, wenn sie] eingelegt, nicht [, wenn sie] überbrüht, und nicht [, wenn sie] gekocht [sind].
מתני׳ ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת בתמכא ובחרחבינא ובעולשין ובמרור יוצאין בהן בין לחין בין יבשין אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין
Und sie werden zur Olivengröße zusammengerechnet. Und man erfüllt [die Pflicht] mit ihrem Stängel, mit Demai, mit Erstem Zehnt, dessen Hebe abgenommen wurde, und mit Zweitem Zehnt und Geheiligtem, die ausgelöst wurden.
ומצטרפין לכזית ויוצאין בקלח שלהן ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ומעשר שני והקדש שנפדו:
GEMARA: Chasseret ist Chassa [Lattich]; Ulschin ist Hindewi [Endivie]; Tamcha – Rabba bar bar Chana sagte: Ihr Name ist Tamchta. Charchawina – Rabbi Schimon ben Lakisch sagte: die Ranke, [die sich] um die Palme [windet]. Und Maror ist Merirta.
גמ׳ חזרת חסא עולשין הינדבי תמכא אמר רבה בר בר חנה תמכתא שמה חרחבינא אמר רשב"ל אצוותא דדיקלא ובמרור מרירתא
Bar Kappara lehrte: Dies sind die Kräuter, mit denen man seine Pflicht an Pessach erfüllt: mit Ulschin, mit Tamcha, mit Charchalin, mit Charchawinin und mit Chasserin. Raw Jehuda sagt: Auch Feld-Ulschin und Garten-Ulschin und Chasseret.
תני בר קפרא אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בעולשין ובתמכא בחרחלין בחרחבינין ובחזרין רב יהודה אומר אף עולשי שדה ועולשי גינה וחזרת
Garten-Ulschin und Chasseret hat er doch [schon] im Anfangsteil gelehrt! – So meint er es: Auch Feld-Ulschin wie Garten-Ulschin und Chasseret. Rabbi Meir sagt: Auch Asswas, Tura und Mar Jeruar. Rabbi Jose sagte zu ihm: Asswas und Tura sind ein und dasselbe, und Mar ist dasselbe wie Jeruar.
עולשי גינה וחזרת הא תנא לה רישא הכי קאמר אף עולשי שדה כעולשי גינה וחזרת רבי מאיר אומר אף עסווס וטורא ומר ירואר א"ל ר' יוסי עסווס וטורא אחד הוא ומר זה הוא ירואר
In der Schule (Rabbi) Schmuels lehrte man: Dies sind die Kräuter, mit denen man seine Pflicht an Pessach erfüllt: mit Chasseret, mit Ulschin, mit Tamcha, mit Charbinin, mit Chargninin und mit Hardufnin. Rabbi Jehuda sagt: Auch Chasseret Julin und Chasseret Galin und was ihnen gleicht.
תני דבי (ר') שמואל אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת בעולשין ובתמכא ובחרבינין ובחרגינין ובהרדופנין ר' יהודה אומר אף חזרת יולין וחזרת גלין כיוצא בהן
Rabbi Ila sagt im Namen Rabbi Eliesers: Auch Arkawalim. Und ich ging bei allen seinen Schülern umher und suchte mir einen Gefährten [, der dies bestätigte], und fand keinen. Und als ich vor Rabbi Elieser ben Jaakow kam, stimmte er meinen Worten zu.
ר' אילעא אומר משום ר"א אף ערקבלים וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי וכשבאתי לפני ר"א בן יעקב הודה לדברי
Rabbi Jehuda sagt: Alles, was Milchsaft hat. Rabbi Jochanan ben Beroka sagt: Alles, dessen Oberfläche silbrig-blass ist. Andere sagen: [Jedes] bittere Kraut hat Milchsaft und eine silbrig-blasse Oberfläche. Rabbi Jochanan sagte: Aus den Worten aller lernen wir: Ein bitteres Kraut hat Milchsaft und eine silbrig-blasse Oberfläche. Raw Huna sagte: Die Halacha ist wie die Anderen.
ר' יהודה אומר כל שיש לו שרף ר' יוחנן בן ברוקה אומר כל שפניו מכסיפין אחרים אומרים [כל] ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין א"ר יוחנן מדברי כולן נלמד ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין אמר רב הונא הלכה כאחרים
Rabina traf Raw Acha, den Sohn Rawas, wie er nach Merirta suchte. Er sagte zu ihm: Was denkst du? Dass sie bitterer ist? Wir haben doch Chasseret gelernt, und in der Schule Schmuels lehrte man Chasseret, und Rabbi Oschaja sagte: Das Gebot [erfüllt man am besten] mit Chasseret; und Rawa sagte: Was ist Chasseret? Chassa.
רבינא אשכחיה לרב אחא בריה דרבא דהוה מהדר אמרירתא א"ל מאי דעתיך דמרירין טפי והא חזרת תנן ותנא דבי שמואל חזרת וא"ר אושעיא מצוה בחזרת ואמר רבא מאי חזרת חסא
Was heißt Chassa? Dass der Allbarmherzige mit uns Mitleid hatte (chas). Und Rabbi Schmuel bar Nachmani sagte im Namen Rabbi Jonatans: Warum werden die Ägypter mit dem Bitterkraut verglichen? Um dir zu sagen: Wie dieses Bitterkraut zu Anfang weich und am Ende hart ist, so waren die Ägypter zu Anfang weich und am Ende hart. Er sagte zu ihm: Ich nehme es zurück.
מאי חסא דחס רחמנא עילוון ואמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן למה נמשלו מצריים כמרור לומר לך מה מרור זה שתחילתו רך וסופו קשה אף מצריים תחילתן רכה וסופן קשה א"ל הדרי בי
Raw Rechumi sagte zu Abaje: Woher, dass dieses Maror eine Krautart ist? Sag doch: die Galle des Kufja-Fisches! – Gleich der Mazza: Wie die Mazza ein Gewächs des Bodens ist, so auch das Bitterkraut ein Gewächs des Bodens. – Sag doch: Oleander! – Gleich der Mazza: Wie die Mazza eine Saatart ist, so auch das Bitterkraut eine Saatart.
א"ל רב רחומי לאביי ממאי דהאי מרור מין ירק הוא אימא מרירתא דכופיא דומיא דמצה מה מצה גידולי קרקע אף מרור גידולי קרקע ואימא הירדוף דומיא דמצה מה מצה מין זרעים אף מרור מין זרעים
– Sag doch: Harsifu! – Gleich der Mazza: Wie die Mazza mit dem Geld des Zehnts gekauft werden kann, so auch das Bitterkraut, das mit dem Geld des Zehnts gekauft werden kann.
ואימא הרזיפו דומיא דמצה מה מצה שניקחת בכסף מעשר אף מרור שניקח בכסף מעשר
Rabba bar Raw Chanin sagte zu Abaje: Sag doch: „Maror“ – eines! – „Merorim“ steht geschrieben. – Sag doch: „Merorim“ – zwei! – Gleich der Mazza: Wie die Mazza [von] vielen Arten [sein kann], so auch das Bitterkraut [von] vielen Arten.
א"ל רבה בר רב חנין לאביי אימא מרור חד מרורים כתיב ואימא מרורים תרי דומיא דמצה מה מצה מינין הרבה אף מרור מינין הרבה
Rabba bar Raw Huna sagte im Namen Raws: Die Kräuter, von denen die Weisen gesagt haben, dass man mit ihnen seine Pflicht an Pessach erfüllt, darf man alle in einem Beet säen. Das heißt also, dass bei ihnen [das Verbot der] Mischsaat nicht besteht?
אמר רבה בר רב הונא אמר רב ירקות שאמרו חכמים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח כולן נזרעין בערוגה אחת למימרא דלית בהו משום כלאים
Rawa wandte ein: Chasseret und Wild-Chasseret, Ulschin und Feld-Ulschin, Lauch und Feldlauch, Koriander und Feldkoriander, Senf und ägyptischer Senf, ägyptischer Kürbis und Rumuza – sie sind miteinander keine Mischsaat. Chasseret und Wild-Chasseret – ja; Chasseret und Ulschin – nein!
מתיב רבא חזרת וחזרת גלין עולשין ועולשי שדה כרישין וכרישי שדה כוסבר וכוסבר שדה חרדל וחרדל מצרי ודלעת המצרי והרמוצה אינם כלאים זה בזה חזרת וחזרת גלין אין חזרת ועולשין לא
Was heißt „man darf säen“? Denn Raw sagte: Man darf sie nach ihrer Vorschrift säen. – „Nach ihrer Vorschrift“ haben wir [doch schon] gelernt:
מאי נזרעין דאמר רב נזרעין כהלכתן כהלכתן תנינא
Original: Pesachim 39a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.