Rawa sagte: Die Halacha ist: Gesäuertes zu seiner Zeit ist sowohl mit seiner eigenen Art als auch mit fremder Art schon in winzigster Menge verboten, wie Raw [lehrt]; nicht zu seiner Zeit ist es sowohl mit seiner eigenen Art als auch mit fremder Art erlaubt, wie Rabbi Schimon[lehrt].
אמר רבא הלכתא חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור במשהו כרב שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר כרבי שמעון
Hat Rawa denn so gesagt? Rawa hat doch gesagt: Rabbi Schimon verhängt eine Strafbuße, weil er seinetwegen [die Verbote] „es soll nicht gesehen werden“ und „es soll nicht gefunden werden“ übertreten hat!
ומי אמר רבא הכי והאמר רבא רבי שמעון קנסא קניס הואיל ועבר עליו בבל יראה ובל ימצא
Das gilt nur für [das Gesäuerte] selbst, nicht aber für eine Mischung. Und Rawa folgt [hierin] seiner Ansicht, denn Rawa sagte: Als wir bei Raw Nachman waren, sagte er uns, wenn die sieben Tage des Pessach vorüber waren: Geht hinaus und kauft Sauerteig von den Soldaten!
הני מילי בעיניה אבל על ידי תערובת לא ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא כי הוינן בי רב נחמן כי הוו נפקי שבעה יומי דפסחא אמר לן פוקו וזבינו חמירא דבני חילא:
Raw sagte: Töpfe [, die man] an Pessach [benutzt hat], sind zu zerbrechen. Warum denn? Man soll sie doch bis nach Pessach aufbewahren und darin [Speisen] fremder Art zubereiten! – [Das ist] eine Verordnung, damit man nicht dazu kommt, darin [Speisen] seiner eigenen Art zuzubereiten.
אמר רב קדירות בפסח ישברו ואמאי לשהינהו אחר הפסח וליעבד בהו שלא במינן גזירה דילמא אתו למיעבד בהו במינו
Und Schmuel sagte: Sie sind nicht zu zerbrechen, sondern man bewahrt sie bis nach seiner Zeit auf und bereitet darin [Speisen] sowohl seiner eigenen als auch fremder Art zu.
ושמואל אמר לא ישברו אבל משהי להו לאחר זמנו ועביד בהו בין במינו בין שלא במינו
Und Schmuel folgt [hierin] seiner Ansicht, denn Schmuel sagte zu jenen Topfverkäufern: Verkauft eure Töpfe zu angemessenem Preis, und wenn nicht, trage ich euch [die Lehre] wie Rabbi Schimon vor.
ואזדא שמואל לטעמיה דאמר שמואל להנהו דמזבני כנדי אשוו זביני אכנדיכי ואי לא דרשינא לכו כרבי שמעון
Bei jenem Ofen, den man mit Fett bestrichen hatte, verbot Rawa bar Ahilai, darin für immer Brot zu essen, sogar mit Salz, denn man könnte dazu kommen, es mit Milchbrei zu essen.
ההוא תנורא דטחו ביה טיחיא אסרה רבא בר אהילאי למיכלי' לריפתא אפי' במילחא לעולם דילמא אתי למיכליה בכותחא
Man wandte ein: Man knetet den Teig nicht mit Milch, und wenn man ihn geknetet hat, ist das ganze Brot verboten, wegen der Gewöhnung an die Übertretung. Ebenso:
מיתיבי אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה מפני הרגל עבירה כיוצא בו
Original: Pesachim 30a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.