[Andere beziehen] diese Lehre im Namen Raw Josefs in folgender Fassung: Alle stimmen überein, dass man Geheiligtes nicht auslöst, um es den Hunden zu essen zu geben; und hier streiten sie über Folgendes: Gilt eine Sache, die [bloß] Geld einbringt, wie Geld?
להא שמעתא משמיה דרב יוסף בהא לישנא דכולי עלמא אין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים והכא בהא קמיפלגי בדבר הגורם לממון כממון דמי
Wer sagt, er habe veruntreut, meint, eine Sache, die Geld einbringt, gelte wie Geld; und wer sagt, er habe nicht veruntreut, meint, eine Sache, die Geld einbringt, gelte nicht wie Geld.
מאן דאמר מעל קסבר דבר הגורם לממון כממון דמי ומאן דאמר לא מעל קסבר דבר הגורם לממון לאו כממון דמי
Raw Acha bar Jaakow sagte: Alle stimmen überein, dass eine Sache, die Geld einbringt, wie Geld gilt; und hier streiten sie im Streit zwischen Rabbi Jehuda und Rabbi Schimon: Wer sagt, er habe nicht veruntreut, [lehrt] wie Rabbi Jehuda, und wer sagt, er habe veruntreut, wie Rabbi Schimon.
רב אחא בר יעקב אמר דכולי עלמא דבר הגורם לממון כממון דמי והכא בפלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון קמיפלגי מאן דאמר לא מעל כרבי יהודה ומאן דאמר מעל כר"ש
Raw Aschi sagte: Alle stimmen überein, dass man nicht auslöst und dass eine Sache, die Geld einbringt, nicht wie Geld gilt; und hier streiten sie im Streit zwischen Rabbi Jose dem Galiläer und den Weisen: Wer sagt, er habe veruntreut, [lehrt] wie Rabbi Jose, und wer sagt, er habe nicht veruntreut, wie die Weisen.
רב אשי אמר דכולי עלמא אין פודין ודבר הגורם לממון לאו כממון דמי והכא בפלוגתא דרבי יוסי הגלילי ורבנן קמיפלגי מאן דאמר מעל כרבי יוסי ומאן דאמר לא מעל כרבנן:
Raw sagte: Gesäuertes zu seiner Zeit ist sowohl [in einer Mischung] mit seiner eigenen Art als auch mit einer fremden Art verboten; nicht zu seiner Zeit ist es mit seiner eigenen Art verboten, mit einer fremden Art erlaubt.
אמר רב חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור שלא בזמנו במינו אסור שלא במינו מותר
Womit befassen wir uns? Wollte man sagen, mit [einer Menge, die] Geschmack verleiht – [wieso ist es] nicht zu seiner Zeit mit fremder Art erlaubt? Es verleiht doch Geschmack!
במאי עסקינן אילימא בנותן טעם שלא בזמנו שלא במינו מותר הא יהיב טעמא
Vielmehr [geht es] um eine winzige Menge: Gesäuertes zu seiner Zeit ist sowohl mit seiner eigenen Art als auch mit fremder Art verboten – Raw folgt seiner Ansicht, denn Raw und Schmuel sagten beide: Alle Verbote der Tora [machen] mit ihrer eigenen Art [schon] in winzigster Menge [verboten], mit fremder Art [erst], wenn sie Geschmack verleihen.
אלא במשהו חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו אסור רב לטעמיה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינו במשהו שלא במינו בנותן טעם
Raw verordnete bei Gesäuertem zu seiner Zeit [das Verbot] mit fremder Art wegen [der Mischung mit] seiner eigenen Art; und nicht zu seiner Zeit ist es mit seiner eigenen Art verboten, wie Rabbi Jehuda[lehrt].
רב גזר חמץ בזמנו שלא במינו אטו מינו ושלא בזמנו במינו אסור כרבי יהודה
Mit fremder Art aber ist es erlaubt, denn [das Verbot] nicht zu seiner Zeit und mit fremder Art wegen [der Mischung mit] seiner eigenen Art – so weit verordnen wir nicht.
ושלא במינו מותר דשלא בזמנו ושלא במינו אטו מינו כולי האי לא גזרינן
Schmuel sagte: Gesäuertes zu seiner Zeit ist mit seiner eigenen Art verboten, mit fremder Art erlaubt; nicht zu seiner Zeit ist es sowohl mit seiner eigenen Art als auch mit fremder Art erlaubt. Gesäuertes zu seiner Zeit mit seiner eigenen Art ist verboten – Schmuel folgt seiner Ansicht, denn Raw und Schmuel sagten beide: Alle Verbote der Tora sind mit ihrer eigenen Art [schon] in winzigster Menge verboten, mit fremder Art [erst], wenn sie Geschmack verleihen.
שמואל אמר חמץ בזמנו במינו אסור שלא במינו מותר שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותר חמץ בזמנו במינו אסור שמואל לטעמיה דרב ושמואל דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה במינו אסורין במשהו שלא במינו בנותן טעם
[Das Verbot] mit fremder Art wegen [der Mischung mit] ihrer eigenen Art hat er nicht verordnet. Nicht zu seiner Zeit ist es sowohl mit ihrer eigenen Art als auch mit fremder Art erlaubt, wie Rabbi Schimon[lehrt].
שלא במינן אטו מינן לא גזר שלא בזמנו בין במינן בין שלא במינן מותרין כר' שמעון
Und Rabbi Jochanan sagte: Gesäuertes zu seiner Zeit ist sowohl mit seiner eigenen Art als auch mit fremder Art verboten, wenn es Geschmack verleiht; nicht zu seiner Zeit ist es sowohl mit ihrer eigenen Art als auch mit fremder Art erlaubt.
ורבי יוחנן אמר חמץ בזמנו בין במינו ובין שלא במינו אסור בנותן טעם שלא בזמנו בין במינן בין שלא במינן מותר
Gesäuertes zu seiner Zeit ist sowohl mit seiner eigenen Art als auch mit fremder Art [verboten], wenn es Geschmack verleiht – Rabbi Jochanan folgt seiner Ansicht, denn Rabbi Jochanan und Resch Lakisch sagten beide: Alle Verbote der Tora [machen] sowohl mit ihrer eigenen Art als auch mit fremder Art [verboten], wenn sie Geschmack verleihen. Nicht zu seiner Zeit sind sie sowohl mit seiner eigenen Art als auch mit fremder Art erlaubt, wie Rabbi Schimon[lehrt].
חמץ בזמנו בין במינו בין שלא במינו בנותן טעם ר' יוחנן לטעמיה דר' יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו כל איסורין שבתורה בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם שלא בזמנו בין במינו בין שלא במינו מותרין כר' שמעון
Original: Pesachim 29b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.