doch zwischen Tag und Nacht irren sich die Menschen nicht. Und eigentlich müssten wir ihnen noch weiter nach hinten geben, doch in der fünften steht die Sonne im Osten und in der siebten steht die Sonne im Westen.
אלא בין יממא לליליא לא טעו אינשי ובדין הוא דניתיב לקמיה טפי אלא שבה' חמה במזרח ובז' חמה במערב
Wir haben gelernt: Rabbi Meir sagt: Man isst die ganzen fünf und verbrennt zu Beginn der sechsten. Rabbi Jehuda sagt: Man isst die ganzen vier, lässt es die ganze fünfte in der Schwebe und verbrennt zu Beginn der sechsten.
תנן ר"מ אומר אוכלין כל ה' ושורפין בתחילת ו' רבי יהודה אומר אוכלין כל ד' ותולין כל ה' ושורפין בתחילת ו'
Nach Abaje gemäß Rabbi Meir, der sagt, ein Mensch irrt überhaupt nicht, sollte man doch die ganze sechste essen; und auch nach jener Fassung, die sagt, ein Mensch irrt ein wenig, sollte man bis zum Ende der sechsten essen!
לאביי אליבא דר"מ דאמר אין אדם טועה ולא כלום ניכול כולה שית ולהך לישנא נמי דאמר אדם טועה משהו ניכול עד סוף שית
Und nach Abaje gemäß Rabbi Jehuda, der sagt, ein Mensch irrt eine halbe Stunde, sollte man bis zur Mitte der sechsten essen; und auch nach jener Fassung, die du anführst, ein Mensch irrt eine Stunde und ein wenig, sollte man bis zum Ende der fünften essen!
ואביי אליבא דר' יהודה דאמר אדם טועה חצי שעה ניכול עד פלגא דשית ולהך לישנא נמי דאמרת אדם טועה שעה ומשהו ניכול עד סוף ה'
Und nach Rawa gemäß Rabbi Meir, der sagt, ein Mensch irrt zwei Stunden weniger ein wenig, sollte man vom Anfang der fünften an nicht [mehr] essen! – In der fünften steht die Sonne im Osten und in der siebten steht die Sonne im Westen.
ורבא אליבא דר"מ דאמר אדם טועה שתי שעות חסר משהו מתחילת ה' לא ניכול ה' חמה במזרח וז' חמה במערב
Und nach Rawa gemäß Rabbi Jehuda, der sagt, ein Mensch irrt drei Stunden weniger ein wenig, sollte man vom Anfang der vierten an nicht [mehr] essen! – In der fünften steht die Sonne im Osten und in der siebten steht die Sonne im Westen, und umso mehr in der vierten. – Wenn dem so ist, sollte man auch in der fünften essen!
ורבא אליבא דר' יהודה דאמר אדם טועה ג' שעות חסר משהו מתחילת ד' לא ניכול ה' חמה במזרח ושבע חמה במערב וכל שכן ד' אי הכי בה' נמי ניכול
Und Rawa sagte: Das ist nicht der Grund Rabbi Jehudas; vielmehr folgt Rabbi Jehuda seiner Ansicht, denn er sagt: Die Beseitigung des Gesäuerten [geschieht] nur durch Verbrennen; und die Rabbanan gaben ihm eine Stunde, um darin Holz zu sammeln.
ורבא אמר לאו היינו טעמא דרבי יהודה אלא רבי יהודה לטעמי' דאמר אין ביעור חמץ אלא שריפה ויהבו ליה רבנן שעה אחת ללקוט בה עצים
Rabina wandte gegen Rawa ein: Rabbi Jehuda sagte: Wann [gilt das]? Nicht zur Zeit seiner Beseitigung; aber zur Zeit seiner Beseitigung [geschieht] seine Wegschaffung mit jedem Mittel.
איתיביה רבינא לרבא א"ר יהודה אימתי שלא בשעת ביעורו אבל בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר
Vielmehr sagte Rawa: [Es ist] eine Verordnung wegen eines bewölkten Tages. – Wenn dem so ist, sollte man auch in der vierten Stunde nicht essen! Raw Papa sagte: Die vierte ist für alle die Zeit der Mahlzeit.
אלא אמר רבא גזירה משום יום המעונן אי הכי אפילו בארבע שעות נמי לא ניכול אמר רב פפא ד' זמן סעודה לכל היא
Die Rabbanan lehrten: Die erste Stunde ist die Essenszeit der Gladiatoren; die zweite die Essenszeit der Räuber; die dritte die Essenszeit der Erben; die vierte die Essenszeit der Arbeiter; die fünfte die Essenszeit der Gelehrten; die sechste die Essenszeit aller Menschen.
ת"ר שעה ראשונה מאכל לודים שניה מאכל ליסטין שלישית מאכל יורשין רביעית מאכל פועלין חמישית מאכל תלמידי חכמים ששית מאכל כל אדם
Aber Raw Papa hat doch gesagt: Die vierte ist für alle die Zeit der Mahlzeit! Vielmehr kehre es um: Die vierte ist die Essenszeit aller Menschen, die fünfte die Essenszeit der Arbeiter, die sechste die Essenszeit der Gelehrten.
והאמר רב פפא רביעית זמן סעודה לכל היא אלא איפוך רביעית מאכל כל אדם חמישית מאכל פועלים ששית מאכל תלמידי חכמים
Von da an ist es, als würfe man einen Stein in einen Schlauch. Abaje sagte: Das haben wir nur gesagt, wenn er am Morgen nichts gekostet hat; hat er aber am Morgen etwas gekostet, so macht es uns nichts aus.
מכאן ואילך כזורק אבן לחמת אמר אביי לא אמרן אלא דלא טעים מידי בצפרא אבל טעים מידי בצפרא לית לן בה
Raw Aschi sagte: Wie der Streit beim Zeugnis, so ist der Streit beim Gesäuerten. – Das ist selbstverständlich, das ist doch dasselbe, was wir gesagt haben! – Das lehrt er uns: Die Antwort, die wir gegeben haben, ist eine [gültige] Antwort, und sage nicht, es sei ein Streit von Tannaim.
אמר רב אשי כמחלוקת בעדות כך מחלוקת בחמץ פשיטא היינו הך דאמרינן הא קא משמע לן שינויי דשנינן שינויא הוא ולא תימא תנאי היא
Raw Schimi bar Aschi sagte: Das haben sie nur bei Stunden gelehrt; sagt aber einer: vor Sonnenaufgang, und einer sagt: nach Sonnenaufgang, so ist ihr Zeugnis ungültig. – Das ist selbstverständlich!
אמר רב שימי בר אשי לא שנו אלא בשעות אבל אחד אומר קודם הנץ החמה ואחד אומר אחר הנץ החמה עדותן בטילה פשיטא
Vielmehr: Sagt einer: vor Sonnenaufgang, und einer sagt: während des Sonnenaufgangs, so ist ihr Zeugnis ungültig. – Auch das ist selbstverständlich! – Man könnte meinen, beide sagen dasselbe, und der, der sagt:
אלא אחד אומר קודם הנץ החמה ואחד אומר בתוך הנץ החמה עדותן בטילה הא נמי פשיטא מהו דתימא תרוייהו חדא מילתא קאמרי והא דקאמר
Original: Pesachim 12b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.