Resch Lakisch sagte: Das besagt: Gebote erfordern Absicht. Da er es nicht zur Zeit der Pflicht des Bitterkrauts isst, sondern es mit [dem Segen] „der die Frucht des Erdbodens erschafft“ isst, hatte er es vielleicht nicht als Bitterkraut beabsichtigt; daher muss er es nochmals eintunken, um der Pflicht des Bitterkrauts willen. Denn wenn du meinen wolltest, ein Gebot erfordere keine Absicht, wozu brauchst du zwei Eintunkungen? Er hat es doch schon einmal eingetunkt!
אמר ר"ל זאת אומרת מצות צריכות כוונה כיון דלא בעידן חיובא דמרור הוא דאכיל ליה בבורא פה"א הוא דאכיל ליה ודילמא לא איכוון למרור הלכך בעי למהדר לאטבולי לשם מרור דאי סלקא דעתך מצוה לא בעיא כוונה למה לך תרי טיבולי והא טביל ליה חדא זימנא
Woher [das]? Vielleicht erfordern Gebote tatsächlich keine Absicht, und was du sagst: Wozu brauche ich zwei Eintunkungen? – damit es den Kindern auffällt.
ממאי דילמא לעולם מצות אין צריכות כוונה ודקאמרת תרי טיבולי למה לי כי היכי דליהוי היכירא לתינוקות
Und wenn du sagen wolltest: Dann sollte er uns [ein Beispiel mit] anderem Gemüse lehren – hätte er uns anderes Gemüse gelehrt, so hätte ich gesagt, wo es anderes Gemüse gibt, brauchen wir zwei Eintunkungen, bei Lattich allein aber braucht man keine zwei Eintunkungen. Daher lehrt er uns, dass wir sogar bei Lattich zwei Eintunkungen brauchen, damit es den Kindern auffällt.
וכי תימא א"כ לישמעינן שאר ירקות אי אשמעינן שאר ירקות הוה אמינא היכא דאיכא שאר ירקות הוא דבעינן תרי טיבולי אבל חזרת לחודא לא בעי תרי טיבולי קמשמע לן דאפי' חזרת בעינן תרי טיבולי כי היכי דליהוי ביה היכירא לתינוקות
Und ferner wird gelehrt: Hat er sie [die Mazza und das Bitterkraut] als Demai gegessen, so hat er [seine Pflicht] erfüllt; hat er sie ohne Absicht gegessen, so hat er erfüllt; hat er sie in Hälften gegessen, so hat er erfüllt,
ועוד תניא אכלן דמאי יצא אכלן בלא מתכוין יצא אכלן לחצאין יצא
Es ist eine Streitfrage der Tannaim, denn es wird gelehrt: Rabbi Jose sagt: Obwohl er Lattich eingetunkt hat, ist es ein Gebot, vor ihn Lattich, Charosset und zwei gekochte Speisen zu bringen.
תנאי היא דתניא רבי יוסי אומר אע"פ שטיבל בחזרת מצוה להביא לפניו חזרת וחרוסת ושני תבשילין
Und noch: Woher [das]? Vielleicht ist Rabbi Jose der Ansicht, Gebote erfordern keine Absicht, und dass wir zwei Eintunkungen brauchen, ist, damit es den Kindern auffällt? – Wenn so, was heißt dann „Gebot“?
ואכתי ממאי דילמא קסבר רבי יוסי מצות אין צריכות כוונה והאי דבעינן תרי טיבולי כי היכי דתיהוי היכירא לתינוקות א"כ מאי מצוה
Was sind „zwei gekochte Speisen“? Raw Huna sagte: Mangold und Reis. Rawa suchte stets nach Mangold und Reis, da es aus dem Mund Raw Hunas hervorgegangen war.
מאי שני תבשילין אמר רב הונא סילקא וארוזא רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא
Raw Aschi sagte: Daraus folgt, dass Raw Huna das [Wort] des Rabbi Jochanan ben Nuri nicht berücksichtigt, denn es wird gelehrt: Rabbi Jochanan ben Nuri sagt: Reis ist eine Getreideart, und man ist für sein Gesäuertes der Ausrottung schuldig, und man erfüllt mit ihm seine Pflicht an Pessach.
אמר רב אשי שמע מינה דרב הונא לית דחייש להא דרבי יוחנן בן נורי דתניא רבי יוחנן בן נורי אומר אורז מין דגן הוא וחייבין על חימוצו כרת ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח
Chiskija sagte: Sogar ein Fisch und das Ei darauf. Raw Josef sagte: Man braucht zwei Arten Fleisch, eine zur Erinnerung an das Pessach[opfer] und eine zur Erinnerung an die Chagiga. Rabina sagte: Sogar ein Knochen und eine gekochte Speise.
חזקיה אמר אפי' דג וביצה שעליו רב יוסף אמר צריך שני מיני בשר אחד זכר לפסח וא' זכר לחגיגה רבינא אמר אפילו גרמא ובישולא
Es ist selbstverständlich: Wo es anderes Gemüse gibt, spricht er über das andere Gemüse den Segen „der die Frucht des Erdbodens erschafft“ und isst, und danach spricht er den Segen „über das Essen von Bitterkraut“ und isst.
פשיטא היכא דאיכא שאר ירקות מברך אשאר ירקות בורא פרי האדמה ואכיל והדר מברך על אכילת מרור ואכיל
Wo es aber nur Lattich gibt – wie dann? Raw Huna sagte: Zuerst spricht er über das Bitterkraut den Segen „der die Frucht des Erdbodens erschafft“ und isst, und am Ende spricht er darüber den Segen „über das Essen von Bitterkraut“ und isst.
היכא דליכא אלא חסא מאי אמר רב הונא מברך מעיקרא אמרור ב"פ האדמה ואכיל ולבסוף מברך עליה על אכילת מרור ואכיל
Original: Pesachim 114b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.