Das lehrten sie nur an einem Ort, wo man kein Gemüse aus dem Ausland ins Land bringt; an einem Ort aber, wo man Gemüse aus dem Ausland ins Land bringt, ist es verboten.
לא שנו אלא במקום שאין מביאין ירק מחוצה לארץ לארץ אבל במקום שמביאין ירק מחוצה לארץ לארץ אסור
Wie [ein Streit von] Tannaim: Man bringt kein Gemüse aus dem Ausland ins Land; Rabbi Chananja ben Gamliel sagt: Man bringt Gemüse aus dem Ausland ins Land. Was ist der Grund dessen, der sagt, man bringe es nicht? Rabbi Jirmeja sagte: Wegen der Erdscholle.
כתנאי אין מביאין ירק מן חוצה לארץ לארץ רבי חנניה בן גמליאל אומר מביאין ירק מחוצה לארץ לארץ מ"ט דמאן דאמר אין מביאין אמר רבי ירמיה משום גוש:
[Wer sich] der Graupen [enthält], dem ist Graupenbrei verboten; Rabbi Jose erlaubt. [Wer sich] des Graupenbreis [enthält], dem sind Graupen erlaubt. [Wer sich] des Graupenbreis [enthält], dem ist Knoblauch verboten; Rabbi Jose erlaubt. [Wer sich] des Knoblauchs [enthält], dem ist Graupenbrei erlaubt.
מן הגריסין אסור במקפה ורבי יוסי מתיר מן המקפה מותר בגריסין מן המקפה אסור בשום ור' יוסי מתיר מן השום מותר במקפה
„Weizenkorn, Weizenkörner, dass ich sie nicht koste“ – so ist ihm verboten sowohl Mehl als auch Brot. „Graupe, Graupen, dass ich sie nicht koste“ – so sind sie ihm verboten, ob roh oder gekocht. Rabbi Jehuda sagt: „Konam, Graupe oder Weizenkorn, dass ich es nicht koste“ – so ist ihm erlaubt, sie roh zu kauen.
חטה חטין שאני טועם אסור בהן בין קמח בין הפת גריס גריסין שאני טועם אסור בהן בין חיין בין מבושלין רבי יהודה אומר קונם גריס או חטה שאני טועם מותר לכוס חיים:
GEMARA: Es wird gelehrt: Rabbi Schimon ben Gamliel sagt: „Weizenkorn (chitta), dass ich es nicht koste“ – so ist ihm verboten, es zu backen, und erlaubt, es zu kauen. „Weizenkörner (chittin), dass ich sie nicht koste“ – so ist ihm verboten, sie zu kauen, und erlaubt, sie zu backen. „Weizenkorn, Weizenkörner, dass ich sie nicht koste“ – so ist ihm verboten, sowohl sie zu kauen als auch sie zu backen.
גמ׳ תניא ר' שמעון בן גמליאל אומר חטה שאני טועם אסור לאפות ומותר לכוס חטים שאני טועם אסור לכוס ומותר לאפות חטה חטין שאני טועם אסור בין לכוס בין לאפות
„Graupe, dass ich sie nicht koste“ – so ist ihm verboten, sie zu kochen, und erlaubt, sie zu kauen. „Graupen, dass ich sie nicht koste“ – so ist ihm verboten, sie zu kauen, und erlaubt, sie zu kochen. „Graupe, Graupen, dass ich sie nicht koste“ – so ist ihm verboten, sowohl sie zu kochen als auch sie zu kauen.
גריס שאני טועם אסור לבשל ומותר לכוס גריסין שאני טועם אסור לכוס ומותר לבשל גריס גריסין שאני טועם אסור בין לבשל בין לכוס:
Wir kehren zu dir zurück, [Abschnitt] „Wer gelobt, sich des Gekochten zu enthalten“.
הדרן עלך הנודר מן מבושל
Original: Nedarim 53b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.