GEMARA: Man wies auf einen Widerspruch hin: [Wer gelobt, sich] der Linsen [zu enthalten], dem sind Linsenkuchen verboten; Rabbi Jose erlaubt.
גמ׳ ורמינהו מן העדשים אסור באשישים ור' יוסי מתיר
Nedarim 52b נדרים
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2Beweis 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Das ist kein Widerspruch: Der eine [spricht] nach seinem Ort und der andere nach seinem Ort. Am Ort der Weisen nannte man Milch „Milch“ und Molke „Molke“; am Ort Rabbi Joses nannte man auch die Molke „Milchmolke“.
לא קשיא מר כי אתריה ומר כי אתריה באתרא דרבנן קרו לחלבא חלבא ולקומא קומא באתריה דרבי יוסי לקומא נמי קרו ליה קומא דחלבא
Es wird gelehrt: Wer gelobt, sich der Milch zu enthalten, dem ist Molke erlaubt; [wer sich] der Molke [enthält], dem ist Milch erlaubt; [wer sich] der Milch [enthält], dem ist Käse erlaubt; [wer sich] des Käses [enthält], dem ist Milch erlaubt; [wer sich] der Brühe [enthält], dem ist der Bodensatz erlaubt; [wer sich] des Bodensatzes [enthält], dem ist die Brühe erlaubt. Sagte er: „Dieses Fleisch sei mir [verboten]“, so ist ihm verboten es selbst, seine Brühe und sein Bodensatz.
תניא הנודר מן החלב מותר בקום מן הקום מותר בחלב מן החלב מותר בגבינה מן הגבינה מותר בחלב מן הרוטב מותר בקיפה מן הקיפה מותר ברוטב אם אמר בשר זה עלי אסור בו וברוטבו ובקיפו
Wer gelobt, sich des Weins zu enthalten, dem ist ein Gericht erlaubt, das Weingeschmack hat. Sagte er: „Konam sei dieser Wein, dass ich ihn nicht koste“, und er fiel in das Gericht, so ist es verboten, wenn es Weingeschmack hat.
הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו טעם יין אמר קונם יין זה שאיני טועם ונפל לתוך התבשיל אם יש בו טעם יין הרי זה אסור:
MISCHNA: Wer gelobt, sich der Trauben zu enthalten, dem ist Wein erlaubt; [wer sich] der Oliven [enthält], dem ist Öl erlaubt. Sagte er: „Konam seien diese Oliven und Trauben, dass ich sie nicht koste“, so sind ihm verboten sie selbst und was aus ihnen hervorgeht.
מתני׳ הנודר מן הענבים מותר ביין מן הזיתים מותר בשמן אמר קונם זיתים וענבים אלו שאיני טועם אסור בהן וביוצא מהן:
GEMARA: Rami bar Chama fragte: Kommt es genau auf „diese“ an oder genau auf „dass ich nicht koste“?
גמ׳ בעי רמי בר חמא אלו דוקא או שאיני טועם דוקא
Wenn du meinst, es komme genau auf „diese“ an, wozu dann „dass ich nicht koste“? Das lehrt uns: Obwohl er „dass ich nicht koste“ sagte – hat er „diese“ gesagt, so ist es verboten, wenn nicht, dann nicht.
אי ס"ד אלו דוקא שאיני טועם למ"ל הא קמ"ל דאע"ג דאמר שאיני טועם אי דאמר אלו מיתסר ואי לא לא
Rawa sagte: Komm und höre: „Konam seien diese Früchte für mich“, „Konam seien sie für meinen Mund“ – so ist ihm verboten, was gegen sie eingetauscht wird und was aus ihnen wächst; demnach ist ihm erlaubt, was aus ihnen hervorgeht!
אמר רבא ת"ש קונם פירות האלו עלי קונם הן לפי אסור בחילופיהן ובגידוליהן הא ביוצא מהן מותר
Dasselbe gilt, dass ihm auch verboten ist, was aus ihnen hervorgeht; doch dies war ihm wichtiger, uns zu lehren: dass Eingetauschtes wie Gewachsenes ist.
ה"ה דאפי' ביוצא מהן אסור והא עדיפא ליה לאשמועינן דחילופיהן כגידוליהן דמי
Komm und höre: „Dass ich nicht esse“ und „dass ich nicht koste“ – so ist ihm erlaubt, was gegen sie eingetauscht wird und was aus ihnen wächst; demnach ist verboten, was aus ihnen hervorgeht! – Weil er im Anfangssatz „was aus ihnen hervorgeht“ nicht anführt, führt er es auch im Schlusssatz nicht an.
ת"ש שאיני אוכל ושאיני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן הא היוצא מהן אסור איידי דלא נסיב ברישא יוצא מהן לא נסיב נמי בסיפא יוצא מהן
Komm und höre: Rabbi Jehuda sagte: Es geschah, dass Rabbi Tarfon mir Eier verbot, die mit ihm gekocht worden waren. Man sagte zu ihm: Wann? Wenn er sagte: „Dieses Fleisch sei mir [verboten]“; denn wer gelobt, sich einer Sache zu enthalten, und sie vermischt sich mit einer anderen, so ist [das Gemisch] verboten, wenn genug davon darin ist, um Geschmack zu geben.
ת"ש אמר ר' יהודה מעשה ואסר רבי טרפון עלי ביצים שנתבשלו עמו אמרו לו אימתי בזמן שאמר בשר זה עלי שהנודר מן הדבר ונתערב באחר ויש בו בנותן טעם הרי זה אסור
Bei „diese“ fragen wir nicht, denn es ist genau zu nehmen; wir fragen nur, ob „dass ich nicht koste“ genau zu nehmen ist oder nicht.
באלו לא קא מיבעיא לן דדוקא הוא כי מיבעיא לן בשאיני טועם דוקא או לאו דוקא
Komm und höre: „Fisch, Fische, dass ich sie nicht koste“ – so sind sie ihm verboten, ob groß oder klein, ob roh oder gekocht; erlaubt ist ihm aber zerstoßener Terit und Fischlake.
ת"ש דג דגים שאיני טועם אסור בהן בין גדולים בין קטנים בין חיים בין מבושלים ומותר בטרית טרופה ובציר
Rawa sagte: [Hier geht es um den Fall, dass die Lake] schon aus ihnen hervorgegangen war.
אמר רבא וכבר יצא מהן:
Original: Nedarim 52b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.