GEMARA: Gut, „er soll ihm kein Darlehen geben“, weil er ihm Nutzen verschafft; aber „er soll von ihm kein Darlehen nehmen“ – welchen Nutzen verschafft er ihm [damit]? Und gut, „er soll von ihm kein Darlehen nehmen“ und „er soll nichts von ihm kaufen“, weil er von ihm Nutzen hat; aber „er soll nichts von ihm entleihen“ – welchen Nutzen hat er von ihm?
גמ׳ בשלמא לא ילונו דקא מהני ליה אלא לא ילוה הימנו מאי קא מהני ליה ובשלמא לא ילוה הימנו ולא יקח הימנו דקמיתהני מיניה אלא לא ישאל הימנו מאי קא מיתהני מיניה
Rabbi Jose berabbi Chanina sagte: Etwa wenn sie einander den Nutzen durch Gelübde verboten haben. Abaje sagte: [Es ist] eine Verordnung: das Entleihen wegen des Verleihens; und ebenso ist es bei allen [übrigen Fällen] eine Verordnung.
א"ר יוסי בר' חנינא כגון שנדרו הנאה זה מזה אביי אמר גזירה לשאול משום להשאיל וכן בכולהו גזירה:
MISCHNA: Sagte er zu ihm: „Leih mir deine Kuh“, und er sagte zu ihm: „Sie ist nicht frei“, [und darauf] sagte er: „Konam [sei] mein Feld, wenn ich es jemals [mit ihr] pflüge“ – wenn er gewöhnlich [selbst] pflügte, ist er verboten, und alle [anderen] Menschen sind erlaubt; und wenn er nicht gewöhnlich [selbst] pflügte, sind er und alle Menschen verboten.
מתני׳ אמר לו השאילני פרתך אמר לו אינה פנויה אמר קונם שדי שאני חורש בה לעולם אם היה דרכו לחרוש הוא אסור וכל אדם מותרים ואם אין דרכו לחרוש הוא וכל אדם אסורין
Wem durch Gelübde der Nutzen von seinem Gefährten verboten ist und er hat nichts zu essen, der geht zum Krämer und sagt: Der und der Mann hat mir gegenüber ein Nutzungsgelübde getan, und ich weiß nicht, was ich tun soll. Und der gibt ihm, und kommt und nimmt [die Bezahlung] von jenem.
המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל החנוני ואומר איש פלוני נודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה והוא נותן לו ובא ונוטל מזה
Musste er sein Haus bauen, seinen Zaun errichten, sein Feld ernten, geht er zu den Arbeitern und sagt: Der und der Mann hat mir gegenüber ein Nutzungsgelübde getan, und ich weiß nicht, was ich tun soll. Und sie arbeiten mit ihm und kommen und nehmen den Lohn von jenem.
היה ביתו לבנות גדרו לגדור שדהו לקצור הולך אצל הפועלים ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה והן עושין עמו ובאין ונוטלין שכר מזה
Gingen sie auf dem Weg, und er hat nichts zu essen, gibt [jener] einem [Dritten etwas] als Geschenk, und diesem ist es erlaubt. Ist kein anderer bei ihnen, legt er es auf einen Felsen oder auf einen Zaun und sagt: Siehe, das ist herrenlos für jeden, der es will; und jener nimmt und isst. Und Rabbi Jose verbietet es.
היו מהלכין בדרך ואין לו מה יאכל נותן לאחד לשום מתנה והלה מותר בה אם אין עמהם אחר מניח על הסלע או על הגדר ואומר הרי הן מופקרים לכל מי שיחפוץ והלה נוטל ואוכל ור' יוסי אוסר:
GEMARA:Rabbi Jochanan sagte: Was ist der Grund Rabbi Joses? Er ist der Ansicht, Freigabe ist wie ein Geschenk: So wie ein Geschenk [erst gilt], wenn es aus dem Besitz des Gebers in den Besitz des Empfängers kommt, so auch die Freigabe, [erst] wenn sie in den Besitz des Erwerbenden kommt.
גמ׳ אמר ר' יוחנן מ"ט דר' יוסי קסבר הפקר כמתנה מה מתנה עד דאתיא מרשות נותן לרשות מקבל אף הפקר עד דאתי לרשות זוכה
Rabbi Abba wandte ein: „Und jener nimmt und isst, und Rabbi Jose verbietet es.“ Rabbi Jose sagte: Wann? Zu der Zeit, da sein Gelübde seiner Freigabe vorausging;
מתיב ר' אבא והלה נוטל ואוכל ורבי יוסי אוסר א"ר יוסי אימתי בזמן שנדרו קודם להפקירו
Original: Nedarim 43a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.