– [Die Mischna] ist lückenhaft und lehrt so: Wer will, dass sein Nächster bei ihm isst, und ihn drängt und ihm ein Gelübde auferlegt – das sind Gelübde der Anspornung. Und wer will, dass seine Gelübde das ganze Jahr über nicht bestehen, soll sich am Rosch Haschana hinstellen und sagen: „Jedes Gelübde, das ich künftig geloben werde, sei nichtig“, vorausgesetzt, dass er sich zur Zeit des Gelübdes daran erinnert.
חסורי מיחסרא והכי קתני הרוצה שיאכל אצלו חבירו ומסרב בו ומדירו נדרי זירוזין הוא והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר
Wenn er sich erinnert, hat er doch seine Bedingung aufgehoben und sein Gelübde bestätigt! Abaje sagte: Lehre: vorausgesetzt, dass er sich zur Zeit des Gelübdes nicht daran erinnert.
אי זכור עקריה לתנאיה וקיים ליה לנדריה אמר אביי תני ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר
Rawa sagte: Tatsächlich, wie wir anfangs sagten; womit haben wir es hier zu tun? Etwa wenn er am Rosch Haschana eine Bedingung gestellt hat und nicht weiß, wofür er die Bedingung gestellt hat, und jetzt gelobt er: Erinnert er sich zur Zeit des Gelübdes [daran] und sagt: „Im Sinne des Früheren gelobe ich“, so hat sein Gelübde keine Substanz; sagt er nicht: „Im Sinne des Früheren gelobe ich“, so hat er seine Bedingung aufgehoben und sein Gelübde bestätigt.
רבא אמר לעולם כדאמרינן מעיקרא הכא במאי עסקינן כגון שהתנה בראש השנה ולא ידע במה התנה והשתא קא נדר אי זכור בשעת הנדר ואמר על דעת הראשונה אני נודר נדריה לית ביה ממשא לא אמר על דעת הראשונה אני נודר עקריה לתנאיה וקיים לנדריה
Raw Huna bar Chinena gedachte, es im öffentlichen Vortrag auszulegen. Rawa sagte zu ihm: Der Tanna hält es verborgen, damit man mit Gelübden nicht leichtfertig umgehe, und du willst es im öffentlichen Vortrag auslegen?
רב הונא בר חיננא סבר למידרשיה בפירקא אמר ליה רבא תנא קא מסתים לה סתומי כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים ואת דרשת ליה בפירקא
Sie fragten: Streiten die Weisen mit Rabbi Elieser ben Jaakow oder nicht? Und wenn du sagen solltest, sie streiten – ist die Halacha wie er oder nicht? Komm und höre, denn wir haben gelernt: Wer zu seinem Nächsten sagt:
איבעיא להו פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר בן יעקב או לא ואם תימצי לומר פליגי הלכתא כוותיה או לא תא שמע דתנן האומר לחבירו
Original: Nedarim 23b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.