Gut nach mir, der ich sage, [der Grund sei,] weil Erlaubtes mit Verbotenem zusammengerechnet wird – etwa wenn das Profane mehr ist. Aber nach dir, der du sagst, [der Grund sei,] weil eine Olivengröße innerhalb des Essens eines Peras da ist – was macht es, wenn das Profane mehr ist?
בשלמא לדידי דאמינא משום דהיתר מצטרף לאיסור כגון דנפישי חולין אלא לדידך דאמרת משום דאיכא כזית בכדי אכילת פרס כי נפישי חולין מאי הוי
Abaje sagte zu ihm: Woher [weißt du], dass dieses „Einweichung“ kommt [zu lehren], dass Erlaubtes mit Verbotenem zusammengerechnet wird? Vielleicht kommt es, um den Geschmack wie die Substanz zu behandeln!
אמר ליה אביי ממאי דהאי משרת להיתר מצטרף לאיסור הוא דאתא דילמא ליתן טעם כעיקר הוא דאתא
Aber für Abaje war doch von vornherein schwierig, was Raw Dimi sagte, und er hielt ihm all diese Einwände entgegen; und dann sagte er ihm noch: um den Geschmack wie die Substanz zu behandeln?
ולאביי מעיקרא קא קשיא ליה מאי דקאמר רב דימי וקא מותיב ליה כל הלין תיובתא הדר אמר ליה ליתן טעם כעיקר
wie gelehrt wurde: „Einweichung“ – um den Geschmack wie die Substanz zu behandeln: Wenn er Trauben in Wasser einweichte und es Weingeschmack hat, ist er schuldig. Und von hier aus urteilst du über alle Verbote der Tora:
לכדתניא משרת ליתן טעם כעיקר שאם שרה ענבים במים ויש בהן טעם יין חייב ומכאן אתה דן כל איסורין שבתורה
Wenn beim Nasiräer, dessen Verbot kein ewiges Verbot ist, dessen Verbot kein Nutznießungsverbot ist und dessen Verbot eine Aufhebung kennt, [die Schrift] den Geschmack wie die Substanz behandelt hat – ist es dann nicht folgerichtig, dass man bei der Mischsaat im Weinberg, deren Verbot ein ewiges Verbot ist, deren Verbot ein Nutznießungsverbot ist und deren Verbot keine Aufhebung kennt, den Geschmack wie die Substanz behandelt?
ומה נזיר שאין איסורו איסור עולם ואין איסורו איסור הנאה ויש היתר לאיסורו עשה בו טעם כעיקר כלאי הכרם שאיסורן איסור עולם ואיסורן איסור הנייה ואין היתר לאיסורן אינו דין שיעשה בו טעם כעיקר
Einer der Gelehrten sagte zu ihm: Als Rabbi Abbahu das sagte, [sagte er es] nach Rabbi Akiwa. Nach welchem Rabbi Akiwa? Wolltest du sagen, nach Rabbi Akiwa von hier, wie wir gelernt haben: Rabbi Akiwa sagt: Selbst wenn er sein Brot in Wein eingeweicht hat und darin so viel ist, dass es eine Olivengröße ergibt, ist er schuldig – woher [weißt du das]? Vielleicht [meint er,] dass eine Olivengröße [Wein] in Substanz da ist!
אמר ליה ההוא מרבנן רבי אבהו כי קאמר לר' עקיבא הי ר' עקיבא אילימא רבי עקיבא דהכא דתנן רבי עקיבא אומר אפילו שרה פיתו ביין ויש בו כדי לצרף כזית חייב וממאי דילמא הוא דאיכא כזית בעינא
Vielmehr [nach]Rabbi Akiwa der Baraita, denn es wurde gelehrt: Rabbi Akiwa sagt: Ein Nasiräer, der sein Brot in Wein einweichte und eine Olivengröße von Brot und Wein aß, ist schuldig.
אלא רבי עקיבא דברייתא דתניא רבי עקיבא אומר נזיר ששרה פתו ביין ואכל כזית מפת ומיין חייב
Raw Acha, der Sohn des Raw Awja, sagte zu Raw Aschi: Nach Rabbi Akiwa, der dieses „und jede Einweichung“ dahin auslegt, dass Erlaubtes mit Verbotenem zusammengerechnet wird – woher hat er [die Regel], den Geschmack wie die Substanz zu behandeln? Er lernt es von Fleisch in Milch: Ist es nicht bloß Geschmack, und doch ist es verboten? So ist es auch hier nicht anders.
אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי לרבי עקיבא דקא מוקים ליה להאי וכל משרת להיתר מצטרף לאיסור ליתן טעם כעיקר מנ"ל יליף מבשר בחלב לאו טעם בעלמא הוא ואסור הכא נמי לא שנא
Was ist seine Neuerung? Wolltest du sagen, dass dieses für sich und jenes für sich erlaubt ist und zusammen verboten – bei der Mischsaat ist ebenfalls dieses für sich erlaubt und jenes für sich erlaubt, und zusammen verboten!
מאי חידושיה אילימא דהאי לחודיה והאי לחודיה שרי ובהדי הדדי אסור כלאים נמי האי לחודיה שרי והאי לחודיה שרי ובהדי הדדי אסור
Und auch für Rabbi Akiwa ist Fleisch in Milch eine Neuerung! Vielmehr
ורבי עקיבא נמי בשר בחלב חידוש הוא אלא
Original: Nazir 37a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.