MISCHNA: Man mischte ihm den Becher, und er sagte: „Ich bin Nasiräer in Bezug auf ihn“ – der ist ein Nasiräer. Es geschah bei einer Frau, die betrunken war: Man mischte ihr den Becher, und sie sagte: „Ich bin Nasiräerin in Bezug auf ihn.“ Die Weisen sagten: Diese meinte nichts anderes als: „Er sei mir [verboten wie] ein Opfer.“
מתני׳ מזגו לו את הכוס ואמר הריני נזיר ממנו ה"ז נזיר מעשה באשה אחת שהיתה שיכורה ומזגו לה את הכוס ואמרה הריני נזירה ממנו אמרו חכמים לא נתכוונה זו אלא לומר הרי הוא עלי קרבן:
GEMARA:[Bringt er] einen Fall, der widerspricht? Du hast im Anfangsteil gesagt, er sei Nasiräer, und dann lehrt er: „Es geschah bei einer Frau“ – demnach ist nur dieser [Becher] verboten, anderer Wein aber erlaubt!
גמ׳ מעשה לסתור אמרת רישא הרי זה נזיר והדר תני מעשה באשה אחת אלמא בהאי הוא דאסור הא יינא אחרינא שרי
Es fehlt etwas, und so lehrt er: Man mischte ihm den Becher, und er sagte: „Ich bin Nasiräer in Bezug auf ihn“ – der ist ein Nasiräer. Ist er aber betrunken und sagte: „Ich bin Nasiräer in Bezug auf ihn“, ist er kein Nasiräer. Was ist der Grund? Er ist wie einer, der sagt: „Er sei mir ein Opfer.“ Und wenn du sagst, er solle es doch so sagen – er meinte: Sie bringen mir [sonst] einen anderen und plagen mich; ich will ihnen etwas sagen, das für sie entschieden ist. Und es geschah auch bei einer Frau ...
חסורי מיחסרא והכי קתני מזגו לו את הכוס ואמר הריני נזיר ממנו הרי זה נזיר ואם שיכור הוא ואמר הריני נזיר ממנו אינו נזיר מ"ט כמאן דאמר הרי עלי קרבן הוא וכ"ת לימא הכי סבר מייתין לי אחרינא ומצערן לי אימא להו הא מילתא דפסיקא להו ומעשה נמי באשה אחת:
MISCHNA: „Ich bin Nasiräer unter der Bedingung, dass ich Wein trinke und mich an Toten verunreinige“ – der ist ein Nasiräer, und alles ist ihm verboten.
מתני׳ הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומיטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן
„Ich wusste, dass es das Nasiräat gibt, aber ich wusste nicht, dass dem Nasiräer Wein verboten ist“ – dem ist es verboten, Rabbi Schimon aber erlaubt. „Ich wusste, dass dem Nasiräer Wein verboten ist, aber ich meinte, die Weisen würden es mir erlauben, weil ich nur mit Wein leben kann“ oder „weil ich die Toten begrabe“ – dem ist es erlaubt, Rabbi Schimon aber verbietet.
יודע אני שיש נזירות אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור ור' שמעון מתיר יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים מתירין לי מפני שאין אני יכול לחיות אלא ביין או מפני שאני קובר את המתים הרי זה מותר ור' שמעון אוסר:
Rabina sagte: Im Anfangsteil streitet Rabbi Schimon nicht. Was ist der Grund? Weil er eine Bedingung gegen das in der Tora Geschriebene stellt, und bei jedem, der eine Bedingung gegen das in der Tora Geschriebene stellt, ist seine Bedingung nichtig. Und Rabbi Jehoschua ben Lewi sagt dir: [Dieses] „unter der Bedingung“ gilt wie „außer“.
רבינא אמר ברישא לא פליג ר"ש מאי טעמא משום דהוה ליה מתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל ור' יהושע בן לוי אמר לך [האי] על מנת כחוץ דמי
Es wird gemäß Rabina gelehrt: Sagte er: „Ich bin Nasiräer unter der Bedingung, dass ich Wein trinke und mich an Toten verunreinige“, ist er Nasiräer, und alles ist ihm verboten, weil er eine Bedingung gegen das in der Tora Geschriebene stellt, und bei jedem, der eine Bedingung gegen das in der Tora Geschriebene stellt, ist seine Bedingung nichtig.
תניא כוותיה דרבינא אמר הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומיטמא למתים ה"ז נזיר ואסור בכולן מפני שהוא מתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:
„Ich wusste, dass dem Nasiräer Wein verboten ist.“ Du hast doch im Anfangsteil gesagt: Es ist verboten, Rabbi Schimon aber erlaubt! – Sag auch [hier]: Dem ist es verboten, Rabbi Schimon aber erlaubt. Und wenn du willst, sage ich: Tatsächlich kehre es nicht um; dort
יודע אני שהנזיר אסור ביין: והאמרת רישא אסור ורבי שמעון מתיר אימא נמי הרי זה אסור ור"ש מתיר ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך התם
Original: Nazir 11a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.