ein Viertel[-Kaw] Samen einer anderen Art ist, muss man verringern.
רובע זרע ממין אחר ימעט
Moed Katan 6b מועד קטן
Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 3Frage 2Einwand 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Es wird doch gelehrt: Man verordnete, dass sie das ganze Feld für herrenlos erklären! Das ist kein Widerspruch: Hier vor der Verordnung, dort nach der Verordnung.
והתניא התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה לא קשיא כאן קודם תקנה כאן לאחר תקנה
Denn es wird gelehrt: Anfangs rissen sie [die Mischsaaten] aus und warfen sie ihrem Vieh vor, und die Hausherren freuten sich doppelt: einmal, weil man ihnen ihre Felder jätete, und einmal, weil man [es] ihrem Vieh vorwarf.
דתניא בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות אחת שמנכשין להם שדותיהן ואחת שמשליכין לפני בהמתם
Man verordnete, dass sie [sie] ausreißen und auf die Wege werfen, und noch immer freuten sie sich sehr, weil man ihre Felder jätete. [Da] verordnete man, dass man das ganze Feld für herrenlos erklärt.
התקינו שיהו עוקרין ומשליכין על הדרכים ועדיין היו שמחין שמחה גדולה שמנכשין שדותיהן התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה:
MISCHNA: Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Man leitet das Wasser von Baum zu Baum, nur darf man nicht das ganze Feld bewässern. Saaten, die vor dem Fest nicht getrunken haben, soll man am Halbfeiertag nicht bewässern. Und die Weisen erlauben es in diesem und in jenem [Fall].
מתני׳ ר"א בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה:
GEMARA: Raw Jehuda sagte: Wenn das Feld feucht war, ist es erlaubt. So wird auch gelehrt: Als sie sagten, es sei verboten, sie am Halbfeiertag zu bewässern, sagten sie es nur von Saaten, die vor dem Fest nicht getrunken haben; aber Saaten, die vor dem Fest getrunken haben, darf man am Halbfeiertag bewässern.
גמ׳ אמר רב יהודה אם היתה שדה מטוננת מותר תניא נמי הכי כשאמרו אסור להשקותן במועד לא אמרו אלא בזרעים שלא שתו מלפני המועד אבל זרעים ששתו לפני המועד מותר להשקותן במועד
Und wenn das Feld feucht war, ist es erlaubt. Und man bewässert kein dürres Feld am Halbfeiertag. Und die Weisen erlauben es in diesem und in jenem [Fall].
ואם היתה שדה מטוננת מותר ואין משקין שדה גריד במועד וחכמים מתירין בזה ובזה
Rabina sagte: Entnimm daraus, dass man dieses Gartenbeet [vor dem Haus] am Halbfeiertag besprengen darf. Was ist beim dürren Feld der Grund? Weil [das Bewässern] aus dem Spätreifenden ein Frühreifendes macht; hier auch macht es aus dem Spätreifenden ein Frühreifendes.
אמר רבינא שמע מינה האי תרביצא שרי לתרבוצי בחולא דמועדא שדה גריד מאי טעמא דאפלא משוי לה חרפא ה"נ אפלא משוי לה חרפא
Die Rabbanan lehrten: Man besprengt ein weißes Feld im Siebtjahr, aber nicht am Halbfeiertag.
ת"ר מרביצין שדה לבן בשביעית אבל לא במועד
Es wird doch gelehrt: Man besprengt sowohl am Halbfeiertag als auch im Siebtjahr! Raw Huna sagte: Das ist kein Widerspruch: Dies [ist die Ansicht] Rabbi Elieser ben Jaakows, jenes die der Rabbanan.
והא תניא מרביצין בין במועד בין בשביעית אמר רב הונא לא קשיא הא ר"א בן יעקב הא רבנן
Es wird [noch] eine andere [Baraita] gelehrt: Man besprengt ein weißes Feld am Vorabend des Siebtjahres, damit im Siebtjahr Gemüse hervorkommt; und nicht nur das, sondern man besprengt ein weißes Feld [sogar] im Siebtjahr, damit im Jahr nach dem Siebtjahr Gemüse hervorkommt.
תניא אידך מרביצין שדה לבן ערב שביעית כדי שיצאו ירקות בשביעית ולא עוד אלא שמרביצין שדה לבן בשביעית כדי שיצאו ירקות למוצאי שביעית:
MISCHNA: Man fängt Maulwürfe und Mäuse auf einem Baumfeld und auf einem weißen Feld auf die übliche Weise, am Halbfeiertag und im Siebtjahr. Und die Weisen sagen: Auf einem Baumfeld auf die übliche Weise, und auf einem weißen Feld nicht auf die übliche Weise.
מתני׳ צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן כדרכו במועד ובשביעית וחכ"א משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו
Und man verstopft eine Bresche am Halbfeiertag; und im Siebtjahr baut man [sie] auf die übliche Weise.
ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו:
GEMARA: Was ist „Ischut“? Raw Jehuda sagte: Ein Geschöpf, das keine Augen hat. Rawa bar Jischmael – und manche sagen, Raw Jemar bar Schelamja – sagte: Welcher Vers [lehrt das]? „Wie eine Schnecke, die zerfließend dahingeht, eine Fehlgeburt, eine Ischut, die die Sonne nicht sahen“ (Ps 58,9).
גמ׳ מאי אישות אמר רב יהודה בריה שאין לה עינים אמר רבא בר ישמעאל ואיתימא רב יימר בר שלמיא מאי קרא (תהלים נח, ט) כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש
Die Rabbanan lehrten: Man fängt Maulwürfe und Mäuse auf einem weißen Feld und auf einem Baumfeld auf die übliche Weise, und man zerstört Ameisenlöcher. Wie zerstört man sie? Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Man bringt Erde aus diesem Loch und legt sie in jenes Loch, und sie erwürgen einander.
ת"ר צדין את האישות ואת העכברים משדה הלבן ומשדה האילן כדרכו ומחריבין חורי נמלים כיצד מחריבין רשב"ג אומר מביא עפר מחור זה ונותן לתוך חור זה והן חונקין זה את זה
Raw Jemar bar Schelamja sagte im Namen Abajes: Und zwar, wenn sie auf den zwei Seiten eines Flusses liegen, und zwar, wenn keine Brücke da ist, und zwar, wenn kein Steg da ist, und zwar, wenn kein Rain da ist.
אמר רב יימר בר שלמיא משמיה דאביי והוא דקאי בתרי עברי נהרא והוא דליכא גשרא והוא דליכא גמלא והוא דליכא מצרא
Original: Moed Katan 6b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.