bring ihn auf einen Friedhof und blase darüber tausend Schofarstöße an vierzig Tagen. Er ging hin und tat so. Der Krug zersprang, und der Gewalttäter starb. Was bedeutet „Schofarstöße“ [schipure]? Dass man an ihm Vergeltung übt [nifra’in].
ואחתיה בי קברי וקרי ביה אלפא שפורי בארבעין יומין אזיל עביד הכי פקע כדא ומית אלמא מאי שפורי שנפרעין ממנו
Was [bedeutet] das Zerbrechen [des Kruges]? Raw Jizchak, der Sohn von Raw Jehuda, sagte: Er zerbricht hohe Häuser; denn es wurde gelehrt: Rabban Schimon ben Gamliel sagte: Überall, wohin die Weisen ihre Augen gerichtet haben, [folgte] entweder Tod oder Armut.
מאי תברא אמר רב יצחק בריה דרב יהודה תברי בתי רמי דתניא אמר רבן שמעון בן גמליאל כל מקום שנתנו חכמים עיניהם או מיתה או עוני:
„Und der Nasiräer und der Aussätzige [, die] aus ihrer Unreinheit zu ihrer Reinheit [kommen]“: Rabbi Jirmeja fragte Rabbi Seira: [Gilt das nur,] wenn sie keine Gelegenheit hatten, oder vielleicht auch, wenn sie Gelegenheit hatten?
והנזיר והמצורע מטומאתו לטהרתו: בעא מיניה רבי ירמיה מרבי זירא בשלא היה להם פנאי או דלמא אף בשהיה להם פנאי
Er sagte zu ihm: Wir haben gelernt: Alle diese, von denen sie sagten, sie dürften sich in den Zwischenfesttagen scheren – [das gilt,] wenn sie keine Gelegenheit hatten; hatten sie aber Gelegenheit, sind sie verboten.
אמר ליה תנינא כל אלו שאמרו מותרין לגלח במועד בשלא היה להם פנאי אבל היה להם פנאי אסורים
Es wurde gelehrt: Der Kohen und der Trauernde dürfen sich scheren. Dieser Trauernde – wie ist der Fall? Wollte man sagen, dass sein achter Tag auf den Vorabend des Festes fiel – dann hätte er sich am Vorabend des Festes scheren sollen! Vielmehr, dass sein achter Tag auf den Schabbat am Vorabend des Festes fiel –
תנא הכהן והאבל מותרין בגילוח האי אבל היכי דמי אילימא שחל שמיני שלו בערב הרגל איבעי ליה לגלוחי בערב הרגל אלא שחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל
dann hätte er sich am Vorabend des Schabbat scheren sollen! Denn Raw Chisda sagte im Namen von Rawina bar Schila: Die Halacha ist wie Abba Schaul; und die Weisen stimmen Abba Schaul zu, wenn sein achter Tag auf den Schabbat am Vorabend des Festes fällt, dass er sich am Vorabend des Schabbat scheren darf.
איבעי ליה לגלוחי ערב שבת דאמר רב חסדא אמר רבינא בר שילא הלכה כאבא שאול ומודים חכמים לאבא שאול בשחל שמיני שלו להיות בשבת ערב הרגל שמותר לגלח בערב שבת
Der Tanna der Baraita meint wie Abba Schaul, der sagt: Ein Teil des Tages gilt wie der ganze, und der siebte Tag zählt ihm für beides; und da es Schabbat war, war er verhindert.
תנא ברא סבר לה כאבא שאול דאמר מקצת היום ככולו ויום שביעי עולה לו לכאן ולכאן וכיון דשבת הוי אנוס הוא
Unser Tanna meint wie die Rabbanan, die sagen: Wir sagen nicht, ein Teil des Tages gilt wie der ganze; und die Trauer der sieben [Tage] ist noch nicht abgeschlossen.
תנא דידן סבר לה כרבנן דאמרי לא אמרינן מקצת היום ככולו ואכתי לא שלים אבילות דשבעה
Dieser Kohen – wie ist der Fall? Wollte man sagen, dass seine Wache am Vorabend des Festes endete – dann hätte er sich am Vorabend des Festes scheren sollen!
האי כהן היכי דמי אילימא דשלים משמרתו ערב הרגל איבעי ליה לגלוחי ערב הרגל
Nein, es ist nötig für den Fall, dass seine Wache am Fest endet. Unser Tanna meint: Da wir gelernt haben: „An den drei Zeiten im Jahr waren alle Wachen gleich [beteiligt] an den Opferteilen der Feste und an der Verteilung der Schaubrote“, ist es so, als hätte er seine Wache am Fest nicht beendet. Und der Tanna der Baraita meint: Obwohl er an diesen Wachen teilhat, ist seine eigene Wache jedenfalls beendet.
לא צריכא דשלים משמרתו ברגל תנא דידן סבר כיון דתנן בשלשה פרקים בשנה היו כל המשמרות שוות באימורי הרגלים ובחילוק לחם הפנים כמאן דלא שלים משמרתו ברגל דמי ותנא ברא סבר אע"ג דשייך בהנך משמרות משמרתיה מיהא שלימא ליה
Die Rabbanan lehrten: Alle diese, von denen sie sagten, sie dürften sich in den Zwischenfesttagen scheren, dürfen sich in den Tagen ihrer Trauer scheren.
תנו רבנן כל אלו שאמרו מותרין לגלח במועד מותרין לגלח בימי אבלן
Es wurde doch aber gelehrt: Sie sind verboten! Raw Chisda sagte im Namen von Raw Schila: Wo hier „erlaubt“ gelehrt wurde, [handelt es sich darum,] dass ihn Trauerfälle dicht hintereinander trafen.
והתניא אסורים אמר רב חסדא אמר רב שילא כי תניא הכא מותרין בשתכפוהו אבליו
Wenn [es darum geht,] dass ihn Trauerfälle dicht hintereinander trafen, warum gerade „alle diese, von denen sie sagten“? Sogar alle anderen auch! Denn es wurde gelehrt: Trafen ihn Trauerfälle einer nach dem anderen und ist sein Haar schwer geworden, so lichtet er es mit dem Schermesser und wäscht sein Gewand mit Wasser.
אי בשתכפוהו אבליו מאי איריא כל אלו שאמרו אפי' כולי עלמא נמי דתניא תכפוהו אבליו זה אחר זה הכביד שערו מיקל בתער ומכבס כסותו במים
Dazu wurde doch gesagt: Raw Chisda sagte: Mit dem Schermesser, aber nicht mit der Schere; mit Wasser, aber nicht mit Natron und nicht mit Waschkraut. Raw Chisda sagte: Das besagt, dass ein Trauernder nicht waschen darf.
הא אתמר עלה אמר רב חסדא בתער ולא במספרים במים ולא בנתר ולא באהל אמר רב חסדא זאת אומרת אבל אסור בתכבוסת
Die Rabbanan lehrten: So wie sie sagten, es sei verboten, sich in den Zwischenfesttagen zu scheren, so ist es verboten, in den Zwischenfesttagen die Nägel zu schneiden. Das sind die Worte Rabbi Jehudas; Rabbi Jose erlaubt es.
ת"ר כשם שאמרו אסור לגלח במועד כך אסור ליטול צפורנים במועד דברי ר' יהודה ורבי יוסי מתיר
Und so wie sie sagten, dass ein Trauernder sich in den Tagen seiner Trauer nicht scheren darf, so ist es verboten, in den Tagen seiner Trauer die Nägel zu schneiden. Das sind die Worte Rabbi Jehudas; Rabbi Jose erlaubt es.
וכשם שאמרו אבל אסור לגלח בימי אבלו כך אסור ליטול צפורנים בימי אבלו דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר
Ulla sagte: Die Halacha ist wie Rabbi Jehuda beim Trauernden, und die Halacha ist wie Rabbi Jose in den Zwischenfesttagen. Schmuel sagte:
אמר עולא הלכה כרבי יהודה באבל והלכה כרבי יוסי במועד שמואל אמר
Original: Moed Katan 17b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.