Bei manchen ist man [von Strafe] frei, doch es ist verboten, und manche sind von vornherein erlaubt.
יש מהן פטור אבל אסור ויש מהן מותר לכתחלה
Moed Katan 12b מועד קטן
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Huna ließ sich am Halbfeiertag die Ernte schneiden. Rabba bar Raw Huna wandte gegen Raw Huna ein: Man mahlt am Halbfeiertag Mehl für den Bedarf des Halbfeiertags; nicht für den Bedarf des Halbfeiertags ist es verboten. Eine Sache, die am Halbfeiertag verloren geht, darf man am Halbfeiertag tun; eine Sache, die am Halbfeiertag nicht verloren geht, ist verboten.
רב הונא חצדו ליה חצדא במועדא איתיביה רבה בר רב הונא לרב הונא טוחנין קמח במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור דבר שאבוד במועד מותר לעשותו במועד דבר שאינו אבוד במועד אסור
Wovon ist die Rede? Von [Dingen], die vom Boden losgelöst sind; aber [bei dem, was] mit dem Boden verbunden ist, ist es verboten, selbst wenn alles verloren geht. Und wenn er nichts zu essen hat, schneidet er, bindet Garben, drischt, worfelt, sondert aus und mahlt, nur darf er nicht mit Kühen dreschen.
במה דברים אמורים בתלושין מן הקרקע אבל מחובר לקרקע אפי' כולו אבוד אסור ואם אין לו מה יאכל קוצר ומעמר ודש וזורה ובורר וטוחן ובלבד שלא ידוש בפרות
Er sagte zu ihm: Das ist eine Einzelmeinung, und wir sind nicht ihrer Ansicht, denn es wird gelehrt: Eine Regel sagte Rabban Schimon ben Gamliel im Namen Rabbi Joses: Eine Sache, die vom Boden losgelöst ist, ist erlaubt, selbst wenn [nur] ein Teil davon verloren geht; und [was] mit dem Boden verbunden ist, ist verboten, selbst wenn alles verloren geht.
אמר ליה יחידאה היא ולא סבירא לן כוותיה דתניא כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל משום ר' יוסי דבר התלוש מן הקרקע אפילו מקצתו אבוד מותר והמחובר לקרקע אפי' כולו אבוד אסור
Aber wenn es Rabbi Jose ist, soll man auch mit Kühen dreschen [dürfen]! Raw Jizchak bar Abba hat doch gesagt: Wer ist der Tanna [, der verlangt], am Halbfeiertag bei einer verderbenden Sache abzuändern? Nicht Rabbi Jose!
ואי ר' יוסי ידוש נמי בפרות הא אמר רב יצחק בר אבא מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי
Er wird dir sagen: So ist es; da man an jedem [anderen] Tag nicht mit Kühen drischt, ist es auch jetzt keine Abänderung.
אמר לך ה"נ כיון דכל יומא לאו בפרות דיישי האידנא נמי לאו שינוי הוא
Die Rabbanan lehrten: Man mahlt am Halbfeiertag für den Bedarf des Halbfeiertags; nicht für den Bedarf des Halbfeiertags ist es verboten. Hat man aber gemahlen und es blieb übrig, so ist es erlaubt. Man schlägt am Halbfeiertag Holz für den Bedarf des Halbfeiertags; nicht für den Bedarf des Halbfeiertags ist es verboten. Hat man aber geschlagen und es blieb übrig, so ist es erlaubt.
ת"ר טוחנין במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם טחן והותיר הרי זה מותר קוצצין עצים במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם קצץ והותיר הרי זה מותר
Man braut am Halbfeiertag Bier für den Bedarf des Halbfeiertags; nicht für den Bedarf des Halbfeiertags ist es verboten. Hat man aber gebraut und es blieb übrig, so ist es erlaubt, nur darf man keine List anwenden.
מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור ואם הטיל והותיר הרי זה מותר ובלבד שלא יערים
Man wies [auf einen Widerspruch] hin: Man braut am Halbfeiertag Bier für den Bedarf des Halbfeiertags; nicht für den Bedarf des Halbfeiertags ist es verboten, sowohl Dattelbier als auch Gerstenbier. Und obwohl er altes hat, wendet er eine List an und trinkt vom neuen! Es ist [ein Streit] von Tannaim, denn es wird gelehrt: Man wendet dabei keine List an. Rabbi Jose bar Jehuda sagt: Man wendet [eine] List an.
ורמינהו מטילין שכר במועד לצורך המועד ושלא לצורך המועד אסור אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואע"פ שיש לו ישן מערים ושותה מן החדש תנאי היא דתניא אין מערימין בכך ר' יוסי בר יהודה אומר מערימין
Raw ließ sich am Halbfeiertag die Ernte schneiden. Schmuel hörte es und war ungehalten. Wollen wir sagen, Schmuel sei der Ansicht der Einzelmeinung? Nein, es war eine Weizenernte, die nicht verdorben wäre.
רב חצדו ליה חצדא בחולא דמועדא שמע שמואל איקפד לימא שמואל כיחידאה סבירא ליה לא חצדא דחיטי הוה דלא הוה פסיד
Und Raw – was ist der Grund, dass er so tat? Er hatte nichts zu essen, und vor Schmuel hat man es nicht vollständig erzählt. Oder auch: Bei einem bedeutenden Menschen ist es anders.
ורב מאי טעמא עביד הכי אין לו מה יאכל הוה ושמואל לא סיימוה קמיה אי נמי אדם חשוב שאני
Rabbi Jehuda Nessia ging mit einem Siegelring (חומרתא דמדושא) hinaus und trank Wasser, das ein aramäischer Koch erhitzt hatte. Rabbi Ami hörte es und war ungehalten. Raw Josef sagte: Was ist der Grund, dass er ungehalten war? Wenn wegen des Siegelrings – es wird doch gelehrt: Armbänder, Nasenringe und Ringe sind wie alle Geräte, die man im Hof tragen darf.
ר' יהודה נשיאה נפק בחומרתא דמדושא ואשתי מיא דאחים קפילא ארמאה שמע ר' אמי איקפד אמר רב יוסף מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא הא תניא השירין הנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר
Wenn, weil er Wasser trank, das ein aramäischer Koch erhitzt hatte – Schmuel bar Jizchak sagte doch im Namen Raws: Alles, was roh gegessen wird, wie es ist, unterliegt nicht [dem Verbot] des Kochens von Nichtjuden. Bei einem bedeutenden Menschen ist es anders.
אי משום דאישתי מיא דאחים קפילא ארמאה הא אמר שמואל בר יצחק אמר רב כל שנאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי נכרים אדם חשוב שאני
Raw Chananel sagte im Namen Raws: Man darf am Halbfeiertag eine Dattelpalme fällen, auch wenn man nur ihr Sägemehl braucht. Abaje verfluchte das.
אמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אע"פ שאינו צריך אלא לנסורת שלו לייט עלה אביי
Raw Aschi hatte ein Wäldchen in Schalnja. Er ging hin, um es am Halbfeiertag zu fällen. Raw Schila aus Schalnja sagte zu Raw Aschi: Was denkst du? [Ist es,] weil Raw Chananel im Namen Raws sagte: Man darf am Halbfeiertag eine Dattelpalme fällen, auch wenn man nur ihr Sägemehl braucht? Abaje hat das doch verflucht! Er sagte zu ihm: Ich habe es nicht gehört – das heißt: Ich bin nicht dieser Ansicht. Die Axt glitt ab und wollte ihm das Bein abtrennen. Er ließ es und kam später wieder.
רב אשי הוה ליה אבא בשלנייא אזל למיקצייה בחולא דמועדא אמר ליה רב שילא משלנייא לרב אשי מאי דעתיך דקאמר רב חננאל אמר רב קוצץ אדם דקל במועד אע"פ שאינו צריך אלא לנסורת שלו הא לייט עלה אביי אמר ליה לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי אישתמיט נרגא בעי למיפסקיה לשקיה שבקיה והדר אתא
Raw Jehuda erlaubte, Flachs auszureißen, Hopfen zu schneiden und Sesam auszureißen. Abaje sagte zu Raw Josef: Gut, der Flachs ist zum Waschen [des Kopfes] tauglich, der Hopfen ist für Bier tauglich; aber wofür ist der Sesam tauglich? Er ist tauglich für den Saft (נזיי), der in ihm ist.
רב יהודה שרא למיעקר כיתנא ולמיקטל כשותא ולמיעקר שומשמי אמר ליה אביי לרב יוסף בשלמא כיתנא חזי לחפיפה כשותא חזי לשיכרא אלא שומשמי למאי חזי חזי לנזיי דאית בהו
Rabbi Jannai hatte einen Obstgarten, dessen Zeit [der Lese] am Halbfeiertag kam, und er erntete ihn ab. Im folgenden Jahr verschoben alle [die Lese] ihrer Obstgärten auf den Halbfeiertag. [Da] erklärte Rabbi Jannai seinen Obstgarten in jenem Jahr für herrenlos.
רבי ינאי הוה ליה ההוא פרדיסא דמטא זמניה בחולא דמועדא קטפיה לשנה שהיוה כולי עלמא לפרדיסייהו לחולא דמועדא אפקריה רבי ינאי לפרדיסיה ההוא שתא:
MISCHNA: Man darf seine Früchte wegen der Diebe hereinbringen und seinen Flachs aus der Röste holen, damit er nicht verloren geht, nur darf man nicht absichtlich seine Arbeit auf den Halbfeiertag legen. Und alle, die ihre Arbeit absichtlich auf den Halbfeiertag gelegt haben, sollen [sie] verlieren.
מתני׳ מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה פשתנו מן המשרה בשביל שלא תאבד ובלבד שלא יכוין את מלאכתו במועד וכולן אם כוונו מלאכתן במועד יאבדו:
GEMARA: Es wurde gelehrt: Nur muss man sie im Verborgenen in sein Haus hereinbringen.
גמ׳ תנא ובלבד שיכניסם בצנעא לתוך ביתו
Raw Josef hatte Balken; er brachte sie bei Tag herein.
רב יוסף הוה ליה כשורי עיילינהו ביממא
Abaje sagte zu ihm: Es wird doch gelehrt: Nur muss man sie im Verborgenen in sein Haus hereinbringen! Er sagte zu ihm: Das Verborgene für diese [Balken] ist der Tag, denn bei Nacht braucht man zusätzliche Männer und braucht Fackeln, und die Sache macht Lärm.
אמר ליה אביי והתניא ובלבד שיכניסם בצנעא בתוך ביתו אמר ליה צנעא דהני יממא הוא כיון דבליליא בעו גברא יתירי ובעו מדוכרי דנורא אוושא מילתא:
„Und seinen Flachs aus der Röste holen“ usw. Rabbi Jirmeja fragte Rabbi Seira: Hat jemand seine Arbeit absichtlich auf den Halbfeiertag gelegt und ist gestorben – wie ist es, ob man seine Söhne nach ihm büßen lässt?
ושולה פשתנו מן המשרה כו': בעי מיניה רבי ירמיה מרבי זירא כוון מלאכתו במועד ומת מהו שיקנסו בניו אחריו
Wenn du sagen solltest:
אם תימצי לומר
Original: Moed Katan 12b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.