zum Markt der Götzendiener und kauft Vieh, Knechte und Mägde, Häuser, Felder und Weinberge, und man schreibt [Urkunden] und lässt sie in ihren Kanzleien eintragen, weil es so ist, als rette man [es] aus ihrer Hand.
ליריד של עכו"ם ולוקחים בהמה עבדים ושפחות בתים שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידן
Raw erlaubte Chija bar Aschi, am Halbfeiertag Ohrei (אוהרי) zu flechten. Was ist der Grund? Es ist Laienarbeit. Aber Netze [zu flechten] ist verboten. Was ist der Grund? Es ist Handwerksarbeit.
רב שרא לחייא בר אשי למיגדל אוהרי בחולא דמועדא מאי טעמא מעשה הדיוט הוא אבל איזלי אסור מאי טעמא מעשה אומן הוא
Raw Jehuda erlaubte Ami, dem Ofenbauer, Öfen zu formen, und Rabba bar Aschbi, ein Sieb zu flechten. Ist dem so? Rabba bar Schmuel hat doch gelehrt: Und sie stimmen überein, dass man einen Ofen nicht von vornherein formt! Das ist kein Widerspruch: Hier in den Tagen der Sonne, dort in den Tagen des Regens.
רב יהודה שרא לאמי תנורא למיגדל תנורי ולרב' בר עשבי למיגדל מהולתא איני והא תני רבה בר שמואל ושוין שאין גודלין תנור לכתחילה לא קשיא כאן בימות החמה כאן בימות הגשמים:
MISCHNA: Man macht ein Geländer für ein Dach und für einen Balkon als Laienarbeit, aber nicht als Handwerksarbeit. Man verstreicht die Risse und glättet sie mit der Walze, mit der Hand und mit dem Fuß, aber nicht mit Werkzeugen.
מתני׳ עושין מעקה לגג ולמרפסת מעשה הדיוט אבל לא מעשה אומן שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים
Eine Angel, eine Röhre, ein Balken, ein Schloss und ein Schlüssel, die zerbrochen sind – man repariert sie am Halbfeiertag, nur darf man nicht beabsichtigen, seine Arbeit [auf] den Halbfeiertag [zu verlegen].
הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד ובלבד שלא יתכוין לעשות מלאכתו במועד
GEMARA: Wie ist Laienarbeit beschaffen? Raw Josef sagte: Mit Palmzweigen und Lorbeer. In einer Baraita wurde gelehrt: Man schichtet Steine [lose], verstreicht aber nicht mit Lehm.
גמ׳ היכי דמי מעשה הדיוט רב יוסף אמר בהוצא ודפנא במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט:
„Man verstreicht die Risse und glättet sie mit der Walze.“ Jetzt, wo du sagst, mit der Walze sei es erlaubt, muss man [es] von der Hand und dem Fuß sagen? So sagt er: Man verstreicht die Risse und glättet sie, ähnlich wie mit einer Walze, mit der Hand und mit dem Fuß, aber nicht mit Werkzeugen.
שפין את הסדקין ומעגילין אותן במעגילה: השתא במעגילה אמרת שרי ביד וברגל מיבעיא הכי קאמר שפין את הסדקין ומעגילין אותן כעין מעגילה ביד וברגל אבל לא במחלצים:
„Eine Angel, eine Röhre, ein Balken, ein Schloss und ein Schlüssel, die zerbrochen sind – man repariert sie am Halbfeiertag.“ Man wies [auf einen Widerspruch] hin: Bis zu seinen Tagen schlug der Hammer in Jerusalem usw. Bis zu seinen Tagen – ja, von da an – nein.
הציר והצינור והקורה והמנעול והמפתח שנשברו מתקנן במועד: ורמינהי עד ימיו היה פטיש מכה בירושלים כו' עד ימיו אין מכאן ואילך לא
Raw Chisda wandte dagegen ein: Soll man sagen, ein lauter Klang sei verboten, ein leiser Klang erlaubt? Vielmehr sagte Raw Chisda: Das ist kein Widerspruch: Das eine mit Sicheln, das andere mit Beilen. Raw Papa sagte: Hier vor der Verordnung, dort nach der Verordnung.
מתקיף לה רב חסדא יאמרו קלא רבה אסיר קלא זוטר שרי אלא אמר רב חסדא לא קשיא הא במגלי הא בחציני רב פפא אמר כאן קודם גזירה כאן לאחר גזירה
Raw Aschi sagte: Das eine [ist die Ansicht] Rabbi Jehudas, das andere die Rabbi Joses, denn Rabbi Jizchak bar Awdimi sagte: Wer ist der Tanna [, der verlangt], am Halbfeiertag bei einer verderbenden Sache abzuändern? Nicht Rabbi Jose.
רב אשי אמר הא ר' יהודה הא ר' יוסי דאמר ר' יצחק בר אבדימי מאן תנא שינוי במועד בדבר האבד דלא כר' יוסי
„Alles Eingelegte, von dem man am Halbfeiertag essen kann, darf man einlegen.“ [Am] Kanal von Lewai kamen Fische; alle gingen hin, fingen [sie] und brachten Fische. Rawa erlaubte ihnen, davon einzusalzen.
כבשין שהוא יכול לאכול במועד כובשן: בדיתא לבאי כוורי אזיל כולי עלמא צוד אייתו כוורא שרא להו רבא למימלח מינייהו
Abaje sagte zu ihm: Wir haben doch gelernt: Alles Eingelegte, von dem man am Halbfeiertag essen kann, darf man einlegen! Er sagte zu ihm: Da man sie ursprünglich in der Absicht zu essen gebracht hat und sie verderben, wenn man sie liegen lässt, gleicht es verderbender Ware, und es ist erlaubt.
אמר ליה אביי והא תנן כבשין שהוא יכול לאכול מהן במועד כובשן אמר ליה כיון דמעיקרא אדעתא דאכילה אייתינהו ואי שביק להו פסדי כפרקמטיא האבד דמי ושרי
Und manche sagen: Rawa erlaubte ihnen, zu fangen, zu gehen, [sie] zu bringen und einzusalzen. Abaje sagte zu ihm: Wir haben doch gelernt: Alles Eingelegte, von dem man [am Halbfeiertag] essen kann, darf man einlegen!
ואיכא דאמרי שרי להו רבא מיצד מיזל אייתויי ומימלח אמר ליה אביי והא אנן כבשין שהוא יכול לאכול מהן כובשן תנן
Er sagte zu ihm: Auch diese werden durch Pressen gegessen, wie jenes [, was geschah], als man Schmuel sechzig gepresste [Fische] machte und er [sie] aß. Rawa kam in das Haus des Exilarchen; man machte ihm sechzig gepresste [Fische], und er aß [sie].
Raw sagte: Adda, der Fischer, sagte mir: Ein Fisch nahe an seinem Verderben ist am besten. Und Raw sagte: Adda, der Fischer, sagte mir: Einen Fisch – brate ihn mit seinem Bruder [Salz], tauche ihn in seinen Vater [Wasser], iss ihn mit seinem Sohn [der Fischlake] und trink danach seinen Vater [Wasser].
אמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא סמוך למיסרחיה מעלי ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא טווייא באחוה אסוקיה באבוה מיכלי בבריה אשתי עליה אבוה
Und Raw sagte: Adda, der Fischer, sagte mir: Fisch, Kresse und Milch – der Körper soll [sie] tragen, nicht das Bett. Und Raw sagte: Adda, der Fischer, sagte mir: [Nach] Fisch, Kresse und Milch – Wasser und nicht Bier, Bier und nicht Wein.
ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא תחלי וחלבא ליטעון גופא ולא ליטעון פוריא ואמר רב אמר לי אדא ציידא כוורא תחלי וחלבא מיא ולא שיכרא שיכרא ולא חמרא:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Man bewässert“.
הדרן עלך משקין:
Original: Moed Katan 11a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.