„Der Laie näht auf die übliche Weise.“ Wie ist ein Laie beschaffen? Im Lehrhaus Rabbi Jannais sagte man: Jeder, der nicht eine ganze Nadellänge auf einmal herausziehen kann. Rabbi Jose bar Chanina sagte: Jeder, der den Saum am Kragen seines Hemdes nicht gerade ausrichten kann.
ההדיוט תופר כדרכו: היכי דמי הדיוט אמרי דבי רבי ינאי כל שאינו יכול להוציא מלא מחט בבת אחת רבי יוסי בר חנינא אמר כל שאינו יכול לכוין אימרא בחפת חלוקו:
„Und der Handwerker heftet mit weiten Stichen.“ Was heißt „mit weiten Stichen“? Rabbi Jochanan sagte: Er macht große Schritte. Rabba bar Schmuel sagte: Hundezähne.
והאומן מכליב: מאי מכליב רבי יוחנן אמר מפסיע רבה בר שמואל אמר שיני כלבתא:
„Man flicht Bettgurte.“ Was heißt „flechten“ und was heißt „straff spannen“? Als Raw Dimi kam, sagte er: Darüber streiten Rabbi Chija bar Abba und Rabbi Assi, und beide im Namen Chiskijas und Rabbi Jochanans. Einer sagte: Flechten – Längs- und Querfäden, straff spannen – Längsfäden ohne Querfäden. Und einer sagte: Flechten – Längsfäden ohne Querfäden, straff spannen – wenn es locker war, spannt man es straff.
מסרגין את המטות: מאי מסרגין ומאי ממתחין כי אתא רב דימי אמר פליגי בה ר' חייא בר אבא ור' אסי ותרוייהו משמיה דחזקיה ור' יוחנן חד אמר מסרגין שתי וערב וממתחין שתי בלא ערב וחד אמר מסרגין שתי בלא ערב וממתחין שאם היה רפוי ממתחו
Ist dem so? Raw Tachlifa bar Schaul hat doch gelehrt: Und sie stimmen überein, dass man nicht von vornherein Seile einzieht. Gut nach dem, der sagt, flechten – Längs- und Querfäden, und straff spannen – Längsfäden ohne Querfäden; das ist es, was Raw Tachlifa bar Schaul lehrt: Und sie stimmen überein, dass man nicht von vornherein Seile einzieht.
איני והא תני רב תחליפא בר שאול ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחלה בשלמא למאן דאמר מסרגין שתי וערב וממתחין שתי בלא ערב היינו דקתני רב תחליפא בר שאול ושוין שאין מפשילין חבלים לכתחלה
Aber nach dem, der sagt, flechten – Längsfäden ohne Querfäden, straff spannen – wenn es locker war, spannt man es straff: Jetzt, wo du Längs- und Querfäden [als erlaubt] bezeichnet hast, muss man [dann] sagen, dass man nicht von vornherein Seile [einziehen darf]? Das ist schwierig.
אלא למאן דאמר מסרגין שתי בלא ערב ממתחין שאם היה רפוי היה ממתחו השתא שתי וערב אמרת לא חבלים לכתחלה מיבעיא קשיא
Raw Nachman bar Jizchak sagte zu Rabbi Chija bar Awin: Gibt es denn jemanden, der sagt, flechten – Längsfäden ohne Querfäden? Wir haben doch gelernt: Rabbi Meir sagt: Das Bett [gilt als fertig], sobald man drei Maschen hineingeflochten hat.
א"ל רב נחמן בר יצחק לרבי חייא בר אבין מי איכא למאן דאמר מסרגין שתי בלא ערב והתנן רבי מאיר אומר המטה משיסרוג בה שלשה בתים
Vielmehr, als Rawin kam, sagte er: Beim Flechten streiten alle nicht, dass es Längs- und Querfäden [sind]. Worüber sie streiten, ist das straffe Spannen: Der eine Meister meint, straff spannen – Längsfäden ohne Querfäden; und der andere Meister meint: wenn es locker war, spannt man es straff.
אלא כי אתא רבין אמר במסרגין כולי עלמא לא פליגי דשתי וערב אלא כי פליגי בממתחין מר סבר ממתחין שתי בלא ערב ומר סבר שאם היה רפוי ממתחו
Man wandte ein: Man flicht ein Bett, und es versteht sich von selbst, dass man es straff spannt – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jose sagt: Man spannt straff, aber man flicht nicht. Und manche sagen: Man spannt überhaupt nicht straff.
מיתיבי מסרגין את המטה ואין צריך לומר שממתחין דברי ר' מאיר ר' יוסי אומר ממתחין אבל לא מסרגין וי"א אין ממתחין כל עיקר
Gut nach dem, der sagt, straff spannen – Längsfäden ohne Querfäden; deshalb kommen „manche sagen“, um zu widersprechen. Aber nach dem, der sagt, wenn es locker war, spannt man es straff – nach „manche sagen“ spannt man es auch nicht straff?
בשלמא למאן דאמר ממתחין שתי בלא ערב היינו דאתו יש אומרים לאיפלוגי אלא למאן דאמר שאם היה רפוי ממתחו ליש אומרים ממתחו נמי לא
Man wandte ein: Man stellt am Halbfeiertag einen Ofen und einen Herd auf, nur darf man ihre Arbeit nicht vollenden – Worte Rabbi Eliesers. Und die Weisen sagen: Man darf sie sogar vollenden. Rabbi Jehuda sagt in seinem Namen: Man stellt die neue [Mühle] auf und „kabesch“ die alte. Und manche sagen: Man „kabesch“ überhaupt nicht.
מיתיבי מעמידין תנור וכירים במועד ובלבד שלא יגמור מלאכתן דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים אף יגמור רבי יהודה אומר משמו מעמידין את החדשה ומכבשין את הישנה ויש אומרים אין מכבשין כל עיקר
Gut nach dem, der sagt, „kabesch“ heißt den Mühlstein schärfen; deshalb findest du es bei der alten. Aber nach dem, der sagt, [es heißt] das Auge – wozu braucht die alte ein Auge? Etwa wenn man es ein wenig mehr erweitern will.
בשלמא למאן דאמר מכבשין מנקר ריחיא היינו דמשכחת לה בישנה אלא למאן דאמר בת עינא ישנה בת עינא למה לה כגון דקא בעי לארווחי טפי פורתא
Raw Huna hörte einen Mann, der am Halbfeiertag einen Mühlstein schärfte. Er sagte: Wer ist das? Möge sein Leib entweiht werden, der den Halbfeiertag entweiht! Er war der Ansicht von „manche sagen“.
רב הונא שמעיה לההוא גברא דקא מנקר ריחיא בחולא דמועדא אמר מאן האי איתחיל גופיה דקא מחיל חולא דמועדא סבר לה כיש אומרים
Raw Chama trug vor: Man schärft Mühlsteine am Halbfeiertag. Im Namen Rabbi Meirs sagte er: Selbst bei einem Pferd, auf dem man reitet, und einem Esel, auf dem man reitet, (ist es erlaubt,) am Halbfeiertag die Hufe zu beschneiden;
דרש רב חמא נוקרין ריחים במועד משום רבי מאיר אמר אפילו סוס שרוכב עליו וחמור שרוכב עליו (ומותר) ליטול צפרנים בחולו של מועד
Original: Moed Katan 10a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.