wenn man sie geschätzt und verzehntet und eingepflanzt hat, und sie haben zugenommen.
דאמדינהו ועשרינהו ושתלינהו והוסיפה להו
Menachot 70a מנחות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wenn du sagst, wir richten uns nicht nach dem Grundbestand und der Zuwachs muss verzehntet werden – wie ist es mit dem Grundbestand? Abaje sagte zu ihm: Was ist [hier] anders als bei allem gewöhnlichen Weizen und aller gewöhnlichen Gerste?
אם תמצא לומר לא אזלינן בתר עיקר ותוספת בעי עשורי עיקר מאי אמר ליה אביי מאי שנא מכל חיטי ושערי דעלמא
Er sagte zu ihm: Bei etwas, dessen Same vergeht, frage ich nicht; ich frage vielmehr: Wie ist es bei etwas, dessen Same nicht vergeht?
אמר ליה דבר שזרעו כלה לא מיבעיא לי אלא כי קמיבעיא לי דבר שאין זרעו כלה מאי
Entscheide es doch aus dem, was Rabbi Jizchak im Namen Rabbi Jochanans sagte: Ein Litra Zwiebeln, das man ordnungsgemäß behandelt [verzehntet] und gesät hat, wird nach dem Ganzen verzehntet.
תפשוט ליה מהא דאמר רבי יצחק אמר ר' יוחנן ליטרא בצל שתיקנו וזרעו מתעשר לפי כולו
Dort ist das seine [gewöhnliche Art der] Aussaat; hier ist das nicht seine Aussaat.
התם היינו זריעתו הכא לאו היינו זריעתו
Rabbi Chanina bar Minjomi sagte zu Abaje: Wie ist es bei einem nicht durchlöcherten Topf? – Wenn er nicht durchlöchert ist, ist er eben nicht durchlöchert!
אמר ליה ר' חנינא בר מניומי לאביי עציץ שאינו נקוב מהו אי לא נקוב הא לא נקוב
Du meinst vielleicht, dass man ihn danach durchlöchert hat?
דלמא חזר ונקבו קא אמרת
Hier ist es eine einzige Aussaat; sie wird nur [mit dem Boden] verbunden und wächst; dort sind es zwei Aussaaten.
הכא חדא זריעה היא איחבורי הוא דקא מיחברא ועולה התם שתי זריעות נינהו
Rabbi Abbahu fragte: Eine Ähre, die man im Haufen geglättet und eingepflanzt hat, und man hat ihr, während sie [am Boden] haftete, einen Namen [als Hebe] gegeben – wie ist es? Da man sie geglättet hat, ist sie Unverzehntetes geworden, und als man ihr einen Namen gab, wurde sie geheiligt? Oder vielleicht ist, da man sie eingepflanzt hat, ihre [Eigenschaft als] Unverzehntetes von ihr abgefallen?
בעי ר' אבהו שבולת שמרחה בכרי ושתלה וקרא עליה שם במחובר מהו כיון דמרחה טבלא לה כי קרא עליה שם קדשה לה או דלמא כיון דשתלה פקע ליה טבלא מינה
Die Rabbanan sagten zu Abaje: Wenn dem so ist, finden wir Hebe an dem, was mit dem Boden verbunden ist; und wir haben doch gelernt: Wir finden keine Hebe an dem, was mit dem Boden verbunden ist!
אמרי ליה רבנן לאביי אם כן מצינו תרומה במחובר לקרקע ותנן לא מצינו תרומה במחובר לקרקע
Er sagte zu ihnen: Wenn jenes gelehrt wurde, so hinsichtlich der Verpflichtung zur Todesstrafe und zum Fünftel; denn rupft er und isst, ist es abgerissen, und beugt er sich und isst, ist seine Absicht gegenüber allen Menschen nichtig.
אמר ליה כי תניא ההיא לענין איחיובי מיתה וחומש דאי תליש ואכיל תלוש הוא ואי גחין ואכיל בטלה דעתו אצל כל אדם
Und was ist [hier] anders als das, was im Notizbuch Ilfas geschrieben stand: Die Eier eines verendeten reinen Vogels, teils draußen und teils drinnen – die drinnen machen die Kleider [des Essenden] in der Schlundröhre unrein, die draußen machen die Kleider in der Schlundröhre nicht unrein?
ומאי שנא מדכתב אפינקסא דאילפא ביצי נבלת העוף הטהור מקצתן בחוץ ומקצתן בפנים מבפנים מטמאין בגדים אבית הבליעה מבחוץ אין מטמאין בגדים אבית הבליעה
Abgerissenes – die Leute pflegen so zu essen; [am Boden] Haftendes – die Leute pflegen nicht so zu essen.
תלוש עבידי אינשי דאכלי הכי במחובר לא עבידי אינשי דאכלי
Raw Tawjomi bar Kisna sagte im Namen Schmuels: Wer Mischsaat in einem nicht durchlöcherten Topf sät, [tut etwas] Verbotenes. Abaje sagte: Gut, hätte er uns gelehrt, dass er von den Rabbanan her Hiebe wegen Widersetzlichkeit erhält; aber „verboten“ – was lehrt er uns?
אמר רב טביומי בר קיסנא אמר שמואל הזורע כלאים בעציץ שאינו נקוב אסור אמר אביי בשלמא אי אשמעינן לוקה מכת מרדות מדרבנן שפיר אלא אסור מאי קמ"ל
Dass es von den Rabbanan her als Aussaat gilt? Das haben wir [schon] gelernt: Hat er von [dem Gewächs] eines nicht durchlöcherten [Topfes] für das eines durchlöcherten Hebe abgesondert, ist es Hebe, und er muss nochmals Hebe absondern.
דמדרבנן הויא זריעה תנינא תרם משאינו נקוב על הנקוב תרומה ויחזור ויתרום:
MISCHNA: Weizen, Gerste, Dinkel, Hafer und Roggen – diese sind zur Teighebe verpflichtet, werden miteinander zusammengerechnet, sind vor Pessach dem Verbot des Neuen [unterworfen] und [dem Verbot,] vor dem Omer zu schneiden. Haben sie vor dem Omer Wurzeln geschlagen, erlaubt sie das Omer; wenn nicht, sind sie verboten, bis das nächste Omer kommt.
מתני׳ החיטין והשעורין והכוסמין והשיבולת שועל והשיפון הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה ואסורים בחדש מלפני הפסח ומלקצור מלפני העומר אם השרישו קודם לעומר העומר מתירן ואם לאו אסורין עד שיבא העומר הבא:
GEMARA: Es wurde gelehrt: Dinkel ist eine Art Weizen; Hafer und Roggen sind eine Art Gerste. Dinkel
גמ׳ תנא כוסמין מין חיטים שיבולת שועל ושיפון מין שעורין כוסמין
Original: Menachot 70a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.