der den Weinberg seines Nächsten im Knospenstadium (Semadar) besät hatte; und der Fall kam vor die Weisen, und sie verboten die Saaten und erlaubten die Reben. Warum aber? Man sollte doch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere ziehen: Wenn schon das, was verboten macht, nicht selbst verboten wird, ist es dann nicht recht, dass das, was verboten machen sollte und nicht verboten gemacht hat, nicht verboten wird?
שזרע כרמו של חבירו סמדר ובא מעשה לפני חכמים ואסרו את הזרעים והתירו את הגפנים ואמאי לימא קל וחומר הוא ומה האוסר אינו נאסר הבא לאסור ולא אסר אינו דין שלא יתאסר
Wie kann man das vergleichen! Dort hat die Tora [nur] Hanf und Aronstab verboten (denn wir haben gelernt: War sein Feld mit Hanf oder Aronstab besät, so soll er nicht darüber säen, denn sie tragen [erst nach] drei Jahren); die übrigen Saaten sind [nur] nach den Rabbanan verboten. Den, der eine verbotene Handlung beging, haben die Rabbanan bestraft; den, der keine verbotene Handlung beging, haben die Rabbanan nicht bestraft. Hier aber sollte man doch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere ziehen!
הכי השתא התם קנבוס ולוף אסרה תורה (דתנן היתה שדהו זרועה קנבוס ולוף לא יהא זורע על גביהם שהן עושות לשלש שנים) שאר זרעים מדרבנן הוא דאסירי האי דעביד איסורא קנסוה רבנן האי דלא עביד איסורא לא קנסוה רבנן אבל הכא לימא ק"ו
Manche lehren dies in Bezug auf die Lämmer: Rabbi Elasar fragte Raw: Wer die Lämmer schlachtet [in der Absicht], ein Olivengroßes von ihnen und von ihrem Brot [außerhalb der Frist] zu essen – wie ist es?
ואיכא דמתני לה אכבשים בעא מיניה רבי אלעזר מרב השוחט את הכבשים לאכול כזית מהן ומלחמן מהו
Ob die Lämmer zu Piggul werden, frage ich nicht: Wenn sie jetzt, [bei einer Absicht, die sich] ganz auf das Brot [bezieht], nicht zu Piggul werden, [ist dann] ‚von ihnen und von ihrem Brot‘ eine Frage? Was ich frage, ist, ob das Brot zu Piggul wird: Verbinden sich die Lämmer [mit dem Brot], um das Brot zu Piggul zu machen, oder nicht?
לאיפגולי כבשים לא קא מיבעיא לי השתא כולו מלחם לא מפגלי מהן ומלחמן מיבעיא כי קא מיבעיא לי לאיפגולי לחם מי מצטרפי כבשים לאיפגולי ללחם או לא
Er sagte zu ihm: Auch in diesem Fall wird das Brot Piggul, die Lämmer aber werden nicht Piggul. Warum aber? Man sollte doch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere ziehen: Wenn schon das, was zu Piggul macht, nicht selbst zu Piggul wird, ist es dann nicht recht, dass das, was zu Piggul machen sollte und nicht zu Piggul gemacht hat, nicht zu Piggul wird?
א"ל אף בזו הלחם מפוגל והכבשים אינן מפוגלין ואמאי לימא ק"ו ומה המפגל אינו מתפגל הבא לפגל ולא פיגל אינו דין שלא יתפגל
Zieht man denn in einem solchen Fall einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere? Es wurde doch gelehrt: Es geschah, dass einer den Weinberg seines Nächsten im Knospenstadium besät hatte usw. Warum aber? Man sollte doch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere ziehen: Wenn schon das, was verboten macht, nicht selbst verboten wird, ist es dann nicht recht, dass das, was verboten machen sollte und nicht verboten gemacht hat, nicht verboten wird?
ומי אמרינן ק"ו כי האי גונא והתניא מעשה באחד שזרע כרמו של חבירו סמדר וכו' ואמאי לימא ק"ו מה האוסר אינו נאסר הבא לאסור ולא אסר אינו דין שלא יתאסר
Wie kann man das vergleichen! Dort hat die Tora [nur] Hanf und Aronstab verboten; die übrigen Saaten sind [nur] nach den Rabbanan verboten. Den, der eine verbotene Handlung beging, haben die Rabbanan bestraft; den, der keine verbotene Handlung beging, haben die Rabbanan nicht bestraft. Hier aber sollte man doch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere ziehen!
הכי השתא התם קנבוס ולוף אסרה תורה שאר זרעים מדרבנן הוא דאסירי האי דעבד איסורא קנסוה רבנן דלא עבד איסורא לא קנסוה רבנן אבל הכא לימא ק"ו
Wer es auf das Dankopfer bezieht, [bezieht es] erst recht auf die Lämmer; wer es aber auf die Lämmer bezieht, [sagt:] Nur bei den Lämmern, die für das Schwingen aneinander gebunden sind, [gilt es], beim Dankopfer aber, das für das Schwingen nicht aneinander gebunden ist, nicht.
מאן דמתני לה אתודה כל שכן אכבשים ומאן דמתני לה אכבשים כבשים הוא דהוזקקו זה לזה לתנופה אבל תודה דלא הוזקקה זה לזה בתנופה לא
Rabbi Abba Suti fragte es so: Rabbi Elasar fragte Raw: Wer das Lamm schlachtet [in der Absicht], ein Olivengroßes von seinem Gefährten am nächsten Tag zu essen – wie ist es? Bedeutet ‚sein Gefährte‘ das [andere] Lamm, sodass es nicht zu Piggul macht, oder bedeutet es das Brot, sodass es zu Piggul macht?
רבי אבא זוטי בעי לה הכי בעא מיניה ר' אלעזר מרב השוחט את הכבש לאכול כזית מחבירו למחר מהו חבירו כבש משמע ולא מפגל או דלמא לחם משמע ומפגל ליה
Er sagte zu ihm: Ihr habt es [doch] gelernt: Schlachtete er eines der Lämmer [in der Absicht], davon am nächsten Tag zu essen, so ist es Piggul und das andere tauglich; [in der Absicht], vom anderen am nächsten Tag zu essen, sind beide tauglich. Also bedeutet ‚sein Gefährte‘ das Lamm. – Vielleicht [ist es dort so], dass er es ausdrücklich gesagt hat: ‚das andere Lamm‘.
אמר ליה תניתוה שחט אחד מן הכבשים לאכול ממנו למחר הוא פיגול וחבירו כשר לאכול מחבירו למחר שניהם כשרים אלמא חבירו כבש משמע דלמא דפריש ואמר חבירו כבש:
MISCHNA: Das Schlachtopfer macht die Trankopfer zu Piggul, sobald sie im Gefäß geheiligt worden sind – so die Worte Rabbi Meirs. Die Trankopfer machen das Schlachtopfer nicht zu Piggul. Wie das? Wer das Schlachtopfer schlachtet [in der Absicht], davon am nächsten Tag zu essen – es und seine Trankopfer sind Piggul; [in der Absicht], seine Trankopfer am nächsten Tag darzubringen – die Trankopfer sind Piggul, das Schlachtopfer ist nicht Piggul.
מתני׳ הזבח מפגל את הנסכים משקדשו בכלי דברי ר"מ הנסכים אינן מפגלים את הזבח כיצד השוחט את הזבח לאכול ממנו למחר הוא ונסכיו מפוגלין להקריב נסכיו למחר הנסכים מפוגלין הזבח אינו מפוגל:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Wegen der Trankopfer eines Viehopfers ist man wegen Piggul schuldig, weil das Blut des Schlachtopfers sie zur Darbringung erlaubt macht – so die Worte Rabbi Meirs.
גמ׳ ת"ר נסכי בהמה חייבין עליהן משום פיגול מפני שדם הזבח מתירן לקרב דברי ר"מ
Sie sagten zu Rabbi Meir: Bringt denn ein Mensch nicht sein Schlachtopfer heute und seine Trankopfer bis zu zehn Tagen [danach]? Er sagte zu ihnen: Auch ich habe es nur von denen gesagt, die mit dem Schlachtopfer kommen. Sie sagten zu ihm: Man kann sie doch für ein anderes Schlachtopfer verwenden!
אמרו לו לר"מ והלא אדם מביא זבחו היום ונסכיו עד י' ימים אמר להן אף אני לא אמרתי אלא בבאין עם הזבח א"ל אפשר לשנותו לזבח אחר
Die Rabbanan lehrten: Wegen des Log Öl des Aussätzigen ist man wegen Piggul schuldig, weil das Blut des Schuldopfers es für die Daumen erlaubt macht – so die Worte Rabbi Meirs. Sie sagten zu Rabbi Meir: Bringt denn ein Mensch nicht sein Schuldopfer heute und sein Log von jetzt an bis zu zehn Tagen?
ת"ר לוג שמן של מצורע חייבין עליו משום פיגול מפני שדם אשם מתירו לבהונות דברי רבי מאיר אמרו לו לרבי מאיר והלא אדם מביא אשמו היום ולוגו מיכן ועד י' ימים
Er sagte zu ihnen: Auch ich habe es nur von dem gesagt, das mit dem Schuldopfer kommt. [Sie sagten zu ihm:] Man kann es doch für ein anderes Schuldopfer verwenden! Rawa sagte: Rabbi Meir ist der Ansicht, sie werden durch das Schlachten festgelegt, wie die Brote des Dankopfers.
אמר להן אף אני לא אמרתי אלא בבא עם האשם [א"ל] אפשר לשנותו לאשם אחר אמר רבא קסבר רבי מאיר הוקבעו בשחיטה כלחמי תודה:
Original: Menachot 15b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.