mit sich und sagt: „Bin ich ein Aussätziger, ist dies mein Schuldopfer und dies mein Log; und wenn nicht, soll dieses Schuldopfer ein freiwilliges Friedensopfer sein.“
עמו ואומר אם מצורע הוא זהו אשמו וזה לוגו ואם לאו אשם זה יהא שלמי נדבה
Menachot 105b מנחות
Aufbau der Debatte:Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und jenes Schuldopfer erfordert Schlachtung im Norden, Gabe auf die Daumen, Handauflegung, Trankopfer und Schwingung von Brust und Schenkel, und es wird von den männlichen Kohanim einen Tag und eine Nacht gegessen.
ואותו אשם טעון שחיטה בצפון ומתן בהונות וסמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק ונאכל לזכרי כהונה ליום ולילה
Und obwohl der Meister [dadurch] beim Schlachten von Heiligem [Schaden] verursacht?
ואף על גב דקא מפריק מר בשחיטת קדשים
Angenommen, Rabbi Schimon sagt, man bringt und macht eine Bedingung, von vornherein, um den Mann in Ordnung zu bringen; aber im Allgemeinen [nur] nachträglich ja, von vornherein nicht.
אימר דאמר רבי שמעון מייתי ומתני לכתחילה לתקוני גברא אבל בעלמא דיעבד אין לכתחילה לא
Das gilt bei Friedensopfern, bei denen er ihre Esszeit verkürzt, so dass sie zu Heiligem werden, das man der Untauglichkeit zuführt; aber bei Speiseopfern sogar von vornherein.
הני מילי גבי שלמים דקא ממעט באכילתן דהוו להו קדשים לבית הפסול אבל מנחות אפילו לכתחילה
Raw Papa sagte zu Abaje: Rabbi Schimon, der sagt, er darf halb Kuchen und halb Fladen bringen – da bringt er doch ein Zehntel aus zwei Zehnteln und ein Log aus zwei Log!
אמר ליה רב פפא לאביי רבי שמעון דאמר מחצה חלות ומחצה רקיקין יביא הא קא מייתי עשרון אחד משני עשרון ולוג אחד משני לוגין
Wir haben von Rabbi Schimon gehört, dass er sagt: Hat er ein Zehntel aus zwei Zehnteln und ein Log aus zwei Log gebracht, ist er [seiner Pflicht] nachgekommen.
שמעינן ליה לר' שמעון דאמר אם הביא עשרון אחד משני עשרונות ולוג אחד משני לוגין יצא
Und das Abheben der Handvoll – wie hebt er sie ab? Er macht eine Bedingung und sagt: Wenn [ich] Kuchen für sich und Fladen für sich [gelobt habe], so soll das, was ich von den Kuchen abhebe, für die Kuchen sein, und was ich von den Fladen abhebe, für die Fladen; wenn halb Fladen und halb Kuchen, so soll das, was ich von den Kuchen abhebe, für die Hälfte Kuchen und Hälfte Fladen sein, und was ich von den Fladen abhebe, für die Hälfte Fladen und Hälfte Kuchen.
ומיקמץ היכי קמץ דמתני ואמר אי חלות לחודייהו ורקיקין לחודייהו אמרי דקא קמיצנא מחלות ליהוי אחלות דקא קמיצנא מרקיקין ליהוי ארקיקין אי מחצה רקיקין ומחצה חלות אמרי דקא קמיצנא מחלות ליהוי אמחצה חלות ומחצה רקיקין ודקא קמיצנא מרקיקין ליהוו אמחצה רקיקין ומחצה חלות
Aber er muss doch eine Handvoll von den Kuchen
והא בעי מיקמץ חד קומץ מחלות
Original: Menachot 105b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.