Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Es soll weiden, bis es einen Makel bekommt, und verkauft werden, und sein Erlös fällt den freiwilligen Opfern zu. Rabbi Elieser sagt: Man bringe es dar; denn wenn es nicht für diese Sünde kommt, so kommt es für eine andere Sünde.
ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה ר' אליעזר אומר יקריב שאם אינו בא על חטא זה הרי הוא בא על חטא אחר
Wurde das Blut [schon] gesprengt, soll das Fleisch gegessen werden. Und Rabbi Jose sagt: Selbst wenn das Blut [noch] im Becher ist, soll es gesprengt und das Fleisch gegessen werden.
נזרק הדם הבשר יאכל ורבי יוסי אומר אפילו הדם בכוס יזרק והבשר יאכל
Ist das etwa der Grund? Im Westen sagt man im Namen von Rabbi Jose bar Chanina: Dies ist der Grund des Rabbi Jose: Er meint, Dienstgeräte heiligen die Untauglichen von vornherein zur Darbringung.
מידי הוא טעמא אמרי במערבא משמיה דרבי יוסי בר חנינא היינו טעמא דר' יוסי דקסבר כלי שרת מקדשין את הפסולין לכתחילה ליקרב
Raw Aschi sagte zu Raw Kahana: Da Rabbi Schimon sagt, alles, was zum Sprengen bestimmt ist, gleicht Gesprengtem, gleicht auch alles, was zum Verbrennen bestimmt ist, Verbranntem. Warum verunreinigen [dann] Notar und die [rote] Kuh mit Speiseunreinheit? Sie sind doch bloßer Staub! Er sagte zu ihm: Die Wertschätzung des Heiligen macht sie [dafür] geeignet.
אמר ליה רב אשי לרב כהנא מדאמר רבי שמעון כל העומד לזרוק כזרוק דמי כל העומד לשרוף נמי כשרוף דמי נותר ופרה אמאי מטמאין טומאת אוכלין עפרא בעלמא נינהו אמר ליה חיבת הקודש מכשרתן
Rabina sagte zu Raw Aschi: Mag die Wertschätzung des Heiligen bei ihnen wirken, damit sie selbst untauglich werden, [und] damit sie „unrein“ heißen – auch damit man bei ihnen einen ersten und zweiten [Grad] zählt?
אמר ליה רבינא לרב אשי נהי דמהניא להו חיבת הקודש לאיפסולי דגופיה ליקרויי טמא נמי למימני ביה ראשון ושני
Entscheide [dann], was Resch Lakisch fragte: Zählt man bei einem angebrannten Stück von Speiseopfern einen ersten und zweiten [Grad], oder zählt man bei ihm keinen ersten und zweiten [Grad]?
תפשוט דבעי ריש לקיש צריד של מנחות מונין בו ראשון ושני או אין מונין בו ראשון ושני
MISCHNA: Wer sagt: „Ich nehme es auf mich [ein Speiseopfer] in der Pfanne“, und es im Tiegel brachte, „im Tiegel“, und es in der Pfanne brachte – was er brachte, hat er gebracht, aber seiner Pflicht ist er nicht nachgekommen.
מתני׳ האומר הרי עלי במחבת והביא במרחשת במרחשת והביא במחבת מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא
Wer sagt: „Ich nehme zwei Zehntel auf mich, um sie in einem Gerät zu bringen“, und er brachte sie in zwei Geräten, „in zwei Geräten“, und er brachte sie in einem Gerät – was er brachte, hat er gebracht, aber seiner Pflicht ist er nicht nachgekommen.
האומר הרי עלי שני עשרונות להביא בכלי אחד והביא בשני כלים בשני כלים והביא בכלי אחד מה שהביא הביא וידי חובתו לא יצא
„Diese sind in einem Gerät [zu bringen]“, und er brachte sie in zwei Geräten, „in zwei Geräten“, und er brachte sie in einem Gerät – so sind sie untauglich.
אלו בכלי אחד והביא בשני כלים בשני כלים והביא בכלי אחד הרי אלו פסולין
„Ich nehme zwei Zehntel auf mich, um sie in einem Gerät zu bringen“, und er brachte sie in zwei Geräten; man sagte zu ihm: „In einem Gerät hast du gelobt“ – hat er sie in zwei Geräten dargebracht, sind sie untauglich; in einem Gerät, sind sie tauglich.
הרי עלי שני עשרונות להביא בכלי אחד והביא בשני כלים אמרו לו בכלי אחד נדרת הקריבן בשני כלים פסולין בכלי אחד כשרין
„Ich nehme zwei Zehntel auf mich, um sie in zwei Geräten zu bringen“, und er brachte sie in einem Gerät; man sagte zu ihm: „In zwei Geräten hast du gelobt“ – hat er sie in zwei Geräten dargebracht, sind sie tauglich; hat er sie in ein Gerät getan, sind sie wie zwei Speiseopfer, die vermischt wurden.
הרי עלי שני עשרונות להביא בשני כלים והביא בכלי אחד אמרו לו בשני כלים נדרת הקריבן בשני כלים כשרין נתנו לכלי אחד כשתי מנחות שנתערבו:
er uns jenes erste hören ließe, [könnte man meinen, es sei so,] weil er „in der Pfanne“ sagte und im Tiegel bringt; aber hier, wo es beide Male in der Pfanne und beide Male im Tiegel ist, sage ich, er sei auch seinem Gelübde nachgekommen.
אשמעינן הך קמייתא משום דאמר במחבת וקא מייתי במרחשת אבל הכא דאידי ואידי במחבת ואידי ואידי במרחשת אימא ידי נדרו נמי יצא
Und ließe er uns dieses hören, [könnte man meinen, es sei so,] weil er sie teilt; aber dort, wo er sie nicht teilt, sage ich: nicht. [Darum] ist es nötig.
ואי אשמעינן הך משום דקא פליג להו אבל התם דלא פליג ביה אימא לא צריכא
Die Rabbanan lehrten: Was er brachte, hat er gebracht, aber seinem Gelübde ist er nicht nachgekommen. Rabbi Schimon sagt: Auch seinem Gelübde ist er nachgekommen.
תנו רבנן מה שהביא הביא וידי נדרו לא יצא ר' שמעון אומר אף ידי נדרו נמי יצא:
„Dieses ist in der Pfanne zu bringen“. Aber es wird doch gelehrt: Die Dienstgeräte haben sie nicht geheiligt! Abaje sagte: Sie haben sie nicht zur Darbringung geheiligt, aber sie haben sie zum Untauglichwerden geheiligt.
זו להביא במחבת: והא תניא לא קידשום כלי שרת אמר אביי לא קידשום ליקרב אבל קידשום ליפסל
Original: Menachot 102b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.