Soll das heißen, dass es eine Verordnung zugunsten der Großstädte ist? Wir haben doch gelernt: Fällt er auf einen Montag, so lesen Dörfer und große Ortschaften an diesem Tag. Wenn dem so wäre, sollten sie auf den Tag des Zusammenkommens vorziehen! – Das wäre der zehnte, und den zehnten haben die Rabbanan nicht verordnet.
למימרא דתקנתא דכרכין הוי והתנן חל להיות בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה הוו להו עשרה ועשרה לא תקינו רבנן
Komm und höre: Fällt er auf einen Donnerstag, so lesen Dörfer und große Ortschaften an diesem Tag. Wenn dem so wäre, sollten sie auf den Tag des Zusammenkommens vorziehen, denn das ist der elfte! – Von einem Tag des Zusammenkommens auf einen [anderen] Tag des Zusammenkommens verschieben wir nicht.
ת"ש חל להיות בחמישי כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה דאחד עשר הוא מיום הכניסה ליום הכניסה לא דחינן
Komm und höre: Rabbi Jehuda sagte: Wann [gilt das]? An einem Ort, wo man am Montag und am Donnerstag [in die Stadt] kommt; aber an einem Ort, wo man nicht am Montag und am Donnerstag kommt, liest man sie nur zu ihrer Zeit. Und wenn du meinst, es sei eine Verordnung zugunsten der Großstädte – weil [die Dörfler] nicht am Montag und am Donnerstag kommen, sollen die Großstädte den Schaden haben?
תא שמע א"ר יהודה אימתי במקום שנכנסים בשני ובחמישי אבל מקום שאין נכנסים בשני ובחמישי אין קורין אותה אלא בזמנה ואי סלקא דעתך תקנתא דכרכין היא משום דאין נכנסים בשני ובחמישי מפסדי להו לכרכין
„Wie [ist das]? Fällt er auf einen Montag, so lesen Dörfer und große Ortschaften an diesem Tag“ usw. Warum wählt er im Anfangsteil die Reihenfolge des Monats und im Schlussteil die Reihenfolge der Wochentage?
כיצד חל להיות בשני בשבת כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום וכו': מאי שנא רישא דנקט סידורא דירחא ומאי שנא סיפא דנקט סידורא דיומי
Was ist [die Ansicht] Rabbis? Denn es wird gelehrt: Fällt er auf den Vorabend des Schabbats, so ziehen Dörfer und große Ortschaften auf den Tag des Zusammenkommens vor, und die ummauerten [Städte] lesen an diesem Tag. Rabbi sagt: Ich sage, die Ortschaften werden nicht von ihrer Stelle verschoben, sondern die einen wie die anderen lesen an diesem Tag.
מאי רבי דתניא חל להיות בע"ש כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה ומוקפין חומה קורין בו ביום ר' אומר אומר אני לא ידחו עיירות ממקומן אלא אלו ואלו קורין בו ביום
Was ist der Grund des ersten Tanna? Denn es steht geschrieben: „in jedem einzelnen Jahr“ – wie in jedem einzelnen Jahr die Ortschaften den ummauerten vorangehen, so gehen auch hier die Ortschaften den ummauerten voran.
מאי טעמא דת"ק דכתיב בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין אף כאן עיירות קודמות למוקפין
Sag doch: „in jedem einzelnen Jahr“ – wie in jedem einzelnen Jahr die Ortschaften nicht von ihrer Stelle verschoben werden, so sollen auch hier die Ortschaften nicht von ihrer Stelle verschoben werden! – Anders ist es hier, wo es nicht möglich ist.
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין נדחין עיירות ממקומן אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן שאני הכא דלא אפשר
Und Rabbi – was ist sein Grund? „In jedem einzelnen Jahr“ – wie in jedem einzelnen Jahr die Ortschaften nicht von ihrer Stelle verschoben werden, so sollen auch hier die Ortschaften nicht von ihrer Stelle verschoben werden.
ורבי מ"ט בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין עיירות נדחין ממקומן אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן
Sag doch: „in jedem einzelnen Jahr“ – wie in jedem einzelnen Jahr die Ortschaften den ummauerten vorangehen, so sollen auch hier die Ortschaften den ummauerten vorangehen! – Anders ist es hier, wo es nicht möglich ist.
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין אף כאן נמי עיירות קודמות למוקפין שאני הכא דלא אפשר
Was ist [die Ansicht] Rabbi Joses? Denn es wird gelehrt: Fällt er auf den Vorabend des Schabbats, so ziehen die ummauerten [Städte] und die Dörfer auf den Tag des Zusammenkommens vor, und die großen Ortschaften lesen an diesem Tag. Rabbi Jose sagt: Die ummauerten gehen den Ortschaften nicht voran, sondern die einen wie die anderen lesen an diesem Tag.
מאי ר' יוסי דתניא חל להיות בערב שבת מוקפין וכפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום רבי יוסי אומר אין מוקפין קודמין לעיירות אלא אלו ואלו קורין בו ביום
Was ist der Grund des ersten Tanna? Denn es steht geschrieben: „in jedem einzelnen Jahr“ – wie in jedem einzelnen Jahr die Ortschaften am vierzehnten [lesen] und die Zeit der einen nicht die Zeit der anderen ist, so [lesen] auch hier die Ortschaften am vierzehnten, und die Zeit der einen ist nicht die Zeit der anderen.
מ"ט דתנא קמא דכתיב בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות בארבעה עשר וזמנו של זה לא זמנו של זה אף כאן עיירות בארבעה עשר וזמנו של זה לא זמנו של זה
Sag doch: „in jedem einzelnen Jahr“ – wie in jedem einzelnen Jahr die ummauerten den Ortschaften nicht vorangehen, so sollen auch hier die ummauerten den Ortschaften nicht vorangehen! – Anders ist es hier, wo es nicht möglich ist.
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות שאני הכא דלא אפשר
Was ist der Grund Rabbi Joses? „In jedem einzelnen Jahr“ – wie in jedem einzelnen Jahr die ummauerten den Ortschaften nicht vorangehen, so sollen auch hier die ummauerten den Ortschaften nicht vorangehen.
מ"ט דר' יוסי בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות
Sag doch: „in jedem einzelnen Jahr“ – wie in jedem einzelnen Jahr die Zeit der einen nicht die Zeit der anderen ist, so sei auch hier die Zeit der einen nicht die Zeit der anderen! – Anders ist es hier, wo es nicht möglich ist.
ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה זמנו של זה לא זמנו של זה אף כאן זמנו של זה לא זמנו של זה שאני הכא דלא אפשר
Und meint Rabbi, dass wir die Ortschaften nicht auf den Tag des Zusammenkommens verschieben? Es wird doch gelehrt: Fällt er auf den Schabbat, so ziehen die Dörfer auf den Tag des Zusammenkommens vor, die großen Ortschaften lesen am Vorabend des Schabbats und die ummauerten [Städte] am folgenden Tag. Rabbi sagt: Ich sage, da die Ortschaften [ohnehin] von ihrer Stelle verschoben wurden, sollen sie auf den Tag des Zusammenkommens verschoben werden.
וסבר רבי עיירות לא דחינן ליום הכניסה והתניא חל להיות בשבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בע"ש ומוקפות חומה למחר ר' אומר אומר אני הואיל ונדחו עיירות ממקומן ידחו ליום הכניסה
Wie kannst du das vergleichen? Dort ist ihre Zeit der Schabbat, und da sie [ohnehin] verschoben wurden, sollen sie [ganz] verschoben werden; hier aber ist ihre Zeit der Vorabend des Schabbats.
הכי השתא התם זמנם שבת היא והואיל דנדחו ידחו והכא זמנם ערב שבת
Nach wem geht das, was Rabbi Chelbo im Namen Raw Hunas sagte: Fällt Purim auf einen Schabbat, so werden alle auf den Tag des Zusammenkommens verschoben? Alle werden verschoben – wie kannst du das meinen? Es gibt doch die ummauerten, die am folgenden Tag feiern! Vielmehr: Jeder, der verschoben wird, soll auf den Tag des Zusammenkommens verschoben werden. Nach wem? Nach Rabbi.
כמאן אזלא הא דאמר רבי חלבו א"ר הונא פורים שחל להיות בשבת הכל נדחין ליום הכניסה הכל נדחין סלקא דעתך והא איכא מוקפין דעבדי למחר אלא כל הנדחה ידחה ליום הכניסה כמאן כרבי
Jedenfalls lesen wir nach allen die Megilla nicht am Schabbat. Was ist der Grund? Rabba sagte: Alle sind zur Lesung der Megilla verpflichtet (und zum Schofarblasen), aber nicht alle sind in der Lesung der Megilla kundig; [es ist] eine Vorsichtsmaßnahme, damit man sie nicht in die Hand nimmt, zu einem Kundigen geht, um zu lernen, und sie vier Ellen im öffentlichen Bereich trägt.
דכולי עלמא מיהא מגילה בשבת לא קרינן מאי טעמא אמר רבה הכל חייבין בקריאת מגילה (ובתקיעת שופר) ואין הכל בקיאין במקרא מגילה גזירה שמא יטלנה בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים
Raw Josef sagte: Weil die Augen der Armen auf die Lesung der Megilla gerichtet sind. So wird auch gelehrt: Obwohl sie sagten, die Dörfer ziehen auf den Tag des Zusammenkommens vor, sammelt man an diesem Tag ein und verteilt an diesem Tag.
רב יוסף אמר מפני שעיניהן של עניים נשואות במקרא מגילה תניא נמי הכי אע"פ שאמרו כפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום
„Obwohl sie sagten“? Im Gegenteil, gerade weil sie es sagten! Vielmehr: Da sie sagten, die Dörfer ziehen auf den Tag des Zusammenkommens vor, sammelt man an diesem Tag ein und verteilt an diesem Tag, weil die Augen der Armen auf die Lesung der Megilla gerichtet sind. Aber
אע"פ שאמרו אדרבה משום דאמרו הוא אלא הואיל ואמרו שכפרים מקדימין ליום הכניסה גובין בו ביום ומחלקין בו ביום מפני שעיניהם של עניים נשואות במקרא מגילה אבל
Original: Megillah 4b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.