man macht es sich nicht darin bequem, man spaziert nicht darin umher, man betritt sie nicht bei Hitze wegen der Hitze und bei Regen wegen des Regens, und man hält darin keine Totenklage für einen Einzelnen; aber man liest darin [die Schrift], man lernt darin [die Mischna], und man hält darin eine Totenklage der Allgemeinheit.
ואין ניאותין בהם ואין מטיילין בהם ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ואין מספידין בהן הספד של יחיד אבל קורין בהן ושונין בהן ומספידין בהן הספד של רבים
Rabbi Jehuda sagte: Wann [gilt das]? Wenn sie bestehen; aber wenn sie zerstört sind, lässt man sie, und Gräser wachsen darin, und man soll [sie] nicht ausreißen, wegen des Seelenschmerzes.
א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן ועולין בהן עשבים ולא יתלוש מפני עגמת נפש
Gräser – wer hat sie [überhaupt] erwähnt? Es fehlt etwas, und so lehrt er: Und man fegt sie und besprengt sie, damit keine Gräser darin wachsen. Rabbi Jehuda sagte: Wann? Wenn sie bestehen; aber wenn sie zerstört sind, lässt man sie wachsen. Sind darin Gräser gewachsen, soll man sie nicht ausreißen, wegen des Seelenschmerzes.
עשבים מאן דכר שמייהו חסורי מיחסרא והכי קתני ומכבדין אותן ומרביצין אותן כדי שלא יעלו בהן עשבים א"ר יהודה אימתי בישובן אבל בחורבנן מניחין אותן לעלות עלו בהם עשבים לא יתלוש מפני עגמת נפש
Raw Assi sagte: Die Synagogen in Babylonien sind unter einer Bedingung errichtet, und dennoch benimmt man sich darin nicht leichtfertig. Und was ist das? Rechnungen.
א"ר אסי בתי כנסיות שבבבל על תנאי הן עשויין ואעפ"כ אין נוהגין בהן קלות ראש ומאי ניהו חשבונות
Raw Assi sagte: In einer Synagoge, in der man Rechnungen berechnet, lässt man einen Toten über Nacht liegen. „Lässt man liegen“ – kommt dir das in den Sinn? Geht es denn nicht anders? Vielmehr: Am Ende wird man darin einen Toten, um den sich niemand kümmert, über Nacht liegen lassen.
אמר רב אסי בהכ"נ שמחשבין בו חשבונות מלינין בו את המת מלינין סלקא דעתך לא סגי דלאו הכי אלא לסוף שילינו בו מת מצוה:
„Und man macht es sich nicht darin bequem“: Rawa sagte: Den Weisen und ihren Schülern ist es erlaubt, denn Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Was [bedeutet] „Be Rabbanan“? Das Haus der Rabbanan.
ואין ניאותין בהן: אמר רבא חכמים ותלמידיהם מותרין דאמר ריב"ל מאי בי רבנן ביתא דרבנן:
„Und man betritt sie nicht bei Hitze wegen der Hitze und bei Regen wegen des Regens“: Wie bei Rabina und Raw Adda bar Mattana, die dastanden und Rawa eine Frage stellten. Da kam ein Regenschauer, und sie gingen in die Synagoge hinein. Sie sagten: Dass wir in die Synagoge hineingegangen sind, ist nicht wegen des Regens, sondern weil die Lehre Klarheit braucht wie ein Tag mit Nordwind.
ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים: כי הא דרבינא ורב אדא בר מתנה הוו קיימי ושאלי שאילתא מרבא אתא זילחא דמיטרא עיילי לבי כנישתא אמרי האי דעיילינן לבי כנישתא לאו משום מיטרא אלא משום דשמעתא בעא צילותא כיומא דאסתנא
Raw Acha, der Sohn Rawas, sagte zu Raw Aschi: Wenn ein Mensch einen Mann aus der Synagoge rufen muss, was [soll er tun]? Er sagte zu ihm: Ist er ein junger Gelehrter, soll er eine Halacha sagen; ist er ein Tanna, soll er eine Mischna sagen; ist er ein Bibelkundiger, soll er einen Vers sagen; und wenn nicht, soll er zu einem Kind sagen: Sag mir deinen Vers. Oder er soll ein wenig verweilen und [dann] aufstehen.
א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי אי אצטריך ליה לאיניש למיקרי גברא מבי כנישתא מאי א"ל אי צורבא מרבנן הוא לימא הלכתא ואי תנא הוא לימא מתני' ואי קרא הוא לימא פסוקא ואי לא לימא ליה לינוקא אימא לי פסוקיך א"נ נישהי פורתא וניקום:
„Und man hält darin eine Totenklage der Allgemeinheit“: Wie ist eine Totenklage der Allgemeinheit? Raw Chisda zeigte [es]: Etwa eine Totenklage, bei der Raw Scheschet anwesend ist. Raw Scheschet zeigte [es]: Etwa eine Totenklage, bei der Raw Chisda anwesend ist.
ומספידין בהן הספד של רבים: ה"ד הספידא דרבים מחוי רב חסדא כגון הספידא דקאי ביה רב ששת מחוי רב ששת כגון הספידא דקאי ביה רב חסדא
Rafram hielt seiner Schwiegertochter die Totenklage in der Synagoge. Er sagte: Wegen meiner Ehre und [der Ehre] der Toten ist die ganze Welt gekommen. Rabbi Seira hielt einem der Gelehrten die Totenklage in der Synagoge. Er sagte: Entweder wegen meiner Ehre oder wegen der Ehre des Toten ist die ganze Welt gekommen.
רפרם אספדה לכלתיה בבי כנישתא אמר משום יקרא דידי ודמיתא אתו כוליה עלמא ר' זירא ספדיה לההוא מרבנן בבי כנישתא אמר אי משום יקרא דידי אי משום יקרא דידיה דמיתא אתו כולי עלמא
Resch Lakisch hielt einem jungen Gelehrten die Totenklage, der im Land Israel häufig zu finden war und der Halacha in vierundzwanzig Reihen lehrte. Er sagte: Wehe, das Land Israel hat einen großen Mann verloren!
Einer, der Halacha, Sifra, Sifre und Tosefta lernte, starb. Man kam und sagte zu Raw Nachman: Der Meister möge ihm die Totenklage halten. Er sagte: Wie sollen wir ihm die Totenklage halten? „Wehe um einen Korb voller Bücher, der verloren ging“?
ההוא דהוי תני הלכתא סיפרא וסיפרי ותוספתא ושכיב אתו ואמרו ליה לרב נחמן ליספדיה מר אמר היכי נספדיה הי צנא דמלי סיפרי דחסר
Wir haben dort gelernt: „Und wer sich der Krone bedient, vergeht.“ Resch Lakisch lehrte: Das ist, wer sich dessen bedient, der Halachot lernt, [denn sie sind] die Krone der Tora.
תנן התם ודאשתמש בתגא חלף תני ריש לקיש זה המשתמש במי ששונה הלכות כתרה של תורה
Und Ulla sagte: Ein Mensch darf sich dessen bedienen, der vier [Ordnungen] lernt, aber er soll sich nicht dessen bedienen, der vier [Ordnungen] lehrt. Wie bei Resch Lakisch, der auf dem Weg ging und an eine Wasserstelle gelangte. Da kam ein Mann, setzte ihn auf seine Schulter und trug ihn hinüber. Er sagte zu ihm: Hast du [die Schrift] gelesen? Er sagte zu ihm: Ich habe gelesen. – Hast du [die Mischna] gelernt? – Ich habe vier Ordnungen der Mischna gelernt. Er sagte zu ihm: Du hast dir vier Berge behauen und trägst Bar Lakisch auf deiner Schulter? Wirf Bar Lakisch ins Wasser!
ואמר עולא לשתמש איניש במאן דתני ארבעה ולא לשתמש במאן דמתני ארבעה כי הא דריש לקיש הוה אזיל באורחא מטא עורקמא דמיא אתא ההוא גברא ארכביה אכתפיה וקא מעבר ליה א"ל קרית אמר ליה קרינא תנית תנינא ארבעה סידרי משנה א"ל פסלת לך ארבעה טורי וטענת בר לקיש אכתפך שדי בר לקישא במיא
Er sagte zu ihm: Es ist mir lieb, dem Meister zu dienen. – Wenn dem so ist, lerne von mir diese Sache, die Rabbi Seira sagte: Die Töchter Israels haben es sich selbst erschwert, dass sie, selbst wenn sie einen Blutstropfen [nur] wie ein Senfkorn sehen, darauf sieben reine [Tage] sitzen.
אמר ליה ניחא לי דאשמעינן למר אי הכי גמור מיני הא מלתא דאמר ר' זירא בנות ישראל הן החמירו על עצמן שאפילו רואות טיפת דם כחרדל יושבות עליו שבעה נקיים
In der Schule Elias wurde gelehrt: Jedem, der Halachot lernt, ist zugesichert, dass er ein Sohn der kommenden Welt ist, denn es heißt: „Die Wege [halichot] der Welt sind Sein“ (Hab 3,6) – lies nicht „halichot“ [Wege], sondern „halachot“.
תנא דבי אליהו כל השונה הלכות מובטח לו שהוא בן עולם הבא שנאמר (חבקוק ג, ו) הליכות עולם לו אל תקרי הליכות אלא הלכות
Original: Megillah 28b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.