sollte die mittlere der zweiten Gruppe erlaubt sein! – Womit befassen wir uns hier? Wenn dort nur eine Ältere und eine Jüngere sind.
אמצעית שבכת שניה תשתרי הכא במאי עסקינן בשאין שם אלא גדולה וקטנה
Kidduschin 65a קידושין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und so ist es auch einleuchtend: Denn wenn es [eine mittlere] gäbe, sollte er sie lehren. – Und nach deiner Ansicht: Die mittlere der ersten Gruppe, die sicher zweifelhaft und ihm verboten ist – lehrt er sie denn?
והכי נמי מסתברא דאם איתא דאיכא ליתנייה ולטעמיך אמצעית שבכת ראשונה דודאי ספיקא ואסירא ליה מי קתני לה
Wie kann man das vergleichen! Dort hat er die Jüngste dieser [Gruppe] als verboten gelehrt, und dasselbe gilt für jene, die älter ist als sie.
הכי השתא התם תנא קטנה דידה לאיסורא והוא הדין להך דקשישא מינה
Hier aber – wenn es [eine mittlere] gäbe, sollte er sie lehren.
הכא אם איתא דאיכא ניתנייה
Raw Huna, der Sohn des Raw Jehoschua, sagte zu Rawa: Da ist doch Pessach, das einer einzigen Gruppe gleicht, und sie streiten!
אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא הא פסח דכי כת אחת דמי ופליגי
Er sagte zu ihm: Dort streiten sie über den allgemeinen Sprachgebrauch: Der eine Meister meint, „bis vor Pessach“ [heißt] bis zum Beginn von Pessach, und der andere Meister meint, bis Pessach sich abwendet.
אמר ליה התם בלישנא דעלמא קמיפלגי מר סבר עד פני הפסח עד קמי פיסחא ומר סבר עד דמיפני פיסחא
MISCHNA: Wer zu einer Frau sagt: „Ich habe dich angetraut“, und sie sagt: „Du hast mich nicht angetraut“, so sind ihm ihre Verwandten verboten, ihr aber sind seine Verwandten erlaubt. Sagt sie: „Du hast mich angetraut“, und er sagt: „Ich habe dich nicht angetraut“, so sind ihm ihre Verwandten erlaubt, ihr aber sind seine Verwandten verboten.
מתני׳ האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך הוא מותר בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו
[Sagt er:] „Ich habe dich angetraut“, und sie sagt: „Du hast nur meine Tochter angetraut“, so sind ihm die Verwandten der Älteren verboten, und der Älteren sind seine Verwandten erlaubt; ihm sind die Verwandten der Jüngeren erlaubt, und der Jüngeren sind seine Verwandten erlaubt.
קידשתיך והיא אומרת לא קידשת אלא בתי הוא אסור בקרובות גדולה וגדולה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו
„Ich habe deine Tochter angetraut“, und sie sagt: „Du hast nur mich angetraut“, so sind ihm die Verwandten der Jüngeren verboten, und der Jüngeren sind seine Verwandten erlaubt; ihm sind die Verwandten der Älteren erlaubt, und der Älteren sind seine Verwandten verboten.
קדשתי את בתך והיא אומרת לא קדשת אלא אותי הוא אסור בקרובות קטנה וקטנה מותרת בקרוביו הוא מותר בקרובות גדולה וגדולה אסורה בקרוביו
GEMARA: Wer zu einer Frau sagt: „Ich habe dich angetraut“ usw. Und das ist nötig: Hätte er es uns bei ihm mitgeteilt, [hätte ich gesagt: das gilt,] weil es einem Mann gleichgültig ist und er es leichthin sagt;
גמ׳ האומר לאשה קדשתיך וכו' וצריכא דאי אשמעינן גביה דידיה משום דגברא לא איכפת ליה ומיקרי אמר
bei ihr aber sage ich: Wäre sie sich ihrer Aussage nicht sicher, hätte sie es nicht gesagt, und so sollen ihm ihre Verwandten verboten sein; darum lehrt er uns [das].
אבל איהי אימא אי לאו דקים לה בדיבורה לא הות אמרה וליתסר איהו בקרובותיה קמ"ל
„Ich habe dich angetraut“, und sie sagt usw. Wozu brauche ich das noch? – Es ist nötig: Man hätte meinen können: Nach der Tora hat der Allbarmherzige dem Vater geglaubt, nach den Rabbanan glaubt man ihr, und so soll ihre Tochter durch ihre Aussage verboten sein; darum lehrt er uns [das].
קידשתיך והיא אומרת וכו' הא תו למה לי איצטריך ס"ד אמינא מדאורייתא הימניה רחמנא לאב מדרבנן הימנוה לדידה ותיתסר ברתה בדיבורה קא משמע לן
„Ich habe deine Tochter angetraut“ usw. Wozu brauche ich das noch? – Da er jenes gelehrt hat, hat er auch dieses gelehrt.
קידשתי את בתך וכו' הא תו למה לי איידי דתנא הא תנא נמי הא
Es wurde gesagt: Raw sagte: Man zwingt [ihn]. Schmuel sagte: Man bittet [ihn]. Worauf bezieht sich das? Wenn du sagst, auf den Anfangsteil – da gibt es weder Zwingen noch Bitten! Vielmehr auf den Schlussteil.
איתמר רב אמר כופין ושמואל אמר מבקשין אהייא אילימא ארישא לאו כופין איכא ולא מבקשין איכא אלא אסיפא
Gut, „man bittet“ – das mag sein; aber „man zwingt“ – warum? Er kann doch sagen: Es ist mir nicht recht, dass mir ihre Verwandte verboten wird!
בשלמא מבקשין לחיי אלא כופין אמאי אמר לא ניחא לי דאיתסר בקריבה
Vielmehr wurden die Lehren im Anschluss aneinander gesagt: Schmuel sagte: Man bittet ihn, einen Scheidebrief zu geben. Raw sagte: Hat er von sich aus einen Scheidebrief gegeben, so zwingt man ihn, die Ketubba zu geben.
אלא שמעתתא אהדדי איתמר אמר שמואל מבקשין ממנו ליתן גט אמר רב אם נתן גט מעצמו כופין אותו ליתן כתובה
Es wurde auch gesagt: Raw Acha bar Adda sagte im Namen Raws – und manche sagen: Raw Acha bar Adda sagte im Namen von Raw Hamnuna im Namen Raws: Man zwingt und man bittet. Zweierlei? So ist gemeint: Man bittet ihn, einen Scheidebrief zu geben, und hat er von sich aus gegeben, so zwingt man ihn, die Ketubba zu geben.
איתמר נמי אמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה אמר רב אחא בר אדא אמר רב המנונא אמר רב כופין ומבקשין תרתי ה"ק מבקשין ממנו ליתן גט ואם נתן מעצמו כופין אותו ליתן כתובה
Raw Jehuda sagte: Wer [eine Frau] vor [nur] einem Zeugen antraut, dessen Antrauung berücksichtigt man nicht. Man fragte Raw Jehuda: Wenn beide es zugeben, was dann? – Ja und nein; die Sache war ihm unsicher. Es wurde gesagt: Raw Nachman sagte im Namen Schmuels: Wer [eine Frau] vor einem Zeugen antraut, dessen Antrauung berücksichtigt man nicht, selbst wenn beide es zugeben.
אמר רב יהודה המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו בעו מיניה מרב יהודה שניהם מודים מאי אין ולא ורפיא בידיה איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו ואפי' שניהם מודים
Rawa wandte gegen Raw Nachman ein: Wer zu einer Frau sagt: „Ich habe dich angetraut“, und sie sagt: „Du hast mich nicht angetraut“, so sind ihm ihre Verwandten verboten, ihr aber seine Verwandten erlaubt. Wenn es Zeugen gibt, warum sind ihr seine Verwandten erlaubt? Und wenn es keine Zeugen gibt, warum sind ihm ihre Verwandten verboten? Doch wohl [bei] einem einzigen Zeugen!
איתיביה רבא לרב נחמן האומר לאשה קדשתיך והיא אומרת לא קדשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו אי דאיכא עדים אמאי מותרת בקרוביו ואי דליכא עדים אמאי אסור בקרובותיה אלא לאו בעד אחד
Womit befassen wir uns hier? Wenn er zu ihr sagt: „Ich habe dich vor dem und dem angetraut“, und sie sind übers Meer gezogen.
הכא במאי עסקינן כגון דאמר לה קידשתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים
Er wandte gegen ihn ein: Wer seine Frau scheidet, und sie übernachtet mit ihm in einer Herberge – Bet Schammai sagen: Sie braucht von ihm keinen zweiten Scheidebrief. Bet Hillel sagen: Sie braucht von ihm einen zweiten Scheidebrief. Wie ist das gemeint? Wenn es Zeugen gibt, was ist der Grund von Bet Schammai? Und wenn es keine Zeugen gibt, was ist der Grund von Bet Hillel? Doch wohl [bei] einem einzigen Zeugen!
איתיביה המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי ב"ש אומרים אינה צריכה הימנו גט שני וב"ה אומרים צריכה הימנו גט שני היכי דמי אי דאיכא עדים מאי טעמייהו דב"ש ואי דליכא עדים מאי טעמייהו דבית הלל אלא לאו בעד אחד
Und nach deiner Ansicht: Sage den Schlussteil: Und sie stimmen überein, dass sie, wenn sie aus der Antrauung geschieden wurde, von ihm keinen zweiten Scheidebrief braucht, weil er mit ihr nicht vertraut ist. Wenn du nun meinst, ein einziger Zeuge sei beglaubigt, was ist der Unterschied zwischen Antrauung und Ehe?
וליטעמיך אימא סיפא ומודים בנתגרשה מן האירוסין שאין צריכה הימנו גט שני מפני שאין לבו גס בה ואי סלקא דעתך עד אחד מהימן מה לי מן האירוסין מה לי מן הנשואין
Vielmehr, womit befassen wir uns hier? Wenn es Zeugen für das Alleinsein gibt, aber keine Zeugen für den Beischlaf. Bet Schammai meinen: [Man nimmt] nicht
אלא הכא במאי עסקינן כגון דאיכא עדי יחוד וליכא עדי ביאה בית שמאי סברי לא
Original: Kiddushin 65a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.