Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
[handelt davon], dass uns Brüder bekannt sind, aber keine Kinder, und wir sagen: Wozu sollte er lügen? Was bezweckt er [mit der Aussage]? Sie von der Leviratsehe zu befreien – er könnte ja sagen: Ich befreie dich durch einen Scheidebrief.
דמוחזק לן באחי ולא מוחזק לן בבני דאמרינן מה לי לשקר מאי קאמר למיפטרה מיבם מצי אמר פטרנא לך בגיטא
Rabbi meint: „Wozu sollte er lügen“ gleicht Zeugen, und es kommen Zeugen und heben die Vermutung auf. Rabbi Natan meint: „Wozu sollte er lügen“ gleicht einer Vermutung; es kommt nicht eine Vermutung und hebt eine Vermutung gänzlich auf.
רבי סבר מה לי לשקר כי עדים דמי ואתו עדים עקרי חזקה ורבי נתן סבר מה לי לשקר כי חזקה דמי לא אתי חזקה ועקרה חזקה לגמרי
MISCHNA: Wer seine Tochter ohne nähere Angabe antraut – die Volljährigen sind nicht eingeschlossen. Wer zwei Gruppen von Töchtern von zwei Frauen hat und sagt: „Ich habe meine große Tochter angetraut, weiß aber nicht, ob die Älteste der älteren Gruppe, oder die Älteste der jüngeren Gruppe, oder die Jüngste der älteren Gruppe, die älter ist als die Älteren der jüngeren Gruppe“ – so sind alle verboten außer der Jüngsten der jüngeren Gruppe; Worte des Rabbi Meir. Rabbi Jose sagt: Alle sind erlaubt außer der Ältesten der älteren Gruppe.
מתני׳ המקדש את בתו סתם אין הבוגרות בכלל מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות או גדולה שבקטנות או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולות שבקטנות כולן אסורות חוץ מן הקטנה שבקטנות דברי ר' מאיר רבי יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות
„Ich habe meine kleine Tochter angetraut, weiß aber nicht, ob die Jüngste der jüngeren Gruppe, oder die Jüngste der älteren Gruppe, oder die Älteste der jüngeren Gruppe, die jünger ist als die Jüngeren der älteren Gruppe“ – so sind alle verboten außer der Ältesten der älteren Gruppe; Worte des Rabbi Meir. Rabbi Jose sagt: Alle sind erlaubt außer der Jüngsten der jüngeren Gruppe.
קדשתי את בתי הקטנה ואיני יודע אם קטנה שבקטנות או קטנה שבגדולות או גדולה שבקטנות שהיא קטנה מן הקטנות שבגדולות כולן אסורות חוץ מן הגדולה שבגדולות דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הקטנה שבקטנות
daraus: Eine Antrauung, die nicht dem Beischlaf übergeben ist, ist eine Antrauung! – Womit befassen wir uns hier? Wenn dort nur eine Ältere und eine Jüngere sind.
מינה קידושין שאין מסורים לביאה הוו קידושין הכא במאי עסקינן כשאין שם אלא גדולה וקטנה
Das ist doch selbstverständlich – was haben Volljährige damit zu tun? – Womit befassen wir uns hier? Wenn sie ihn zum Beauftragten bestellt hat. Man könnte sagen, wenn er eine Antrauung annimmt, nehme er sie in ihrem Sinne an; darum lehrt er uns: Ein Mensch lässt nicht eine Sache, von der er Nutzen hat, und tut eine Sache, von der er keinen Nutzen hat.
פשיטא בוגרות מאי עבידתייהו הכא במאי עסקינן דשויתיה שליח מהו דתימא כי מקבל קידושי אדעתא דידה קא מקבל קמ"ל לא שביק איניש מידי דאית ליה הנאה מיניה ועביד מידי דלית ליה הנאה מיניה
Befassen wir uns nicht [auch] mit dem Fall, dass sie zu ihm sagte: „Meine Antrauungsgabe soll dir gehören“? Dennoch lässt ein Mensch nicht ein Gebot, das ihm obliegt, und tut ein Gebot, das ihm nicht obliegt.
מי לא עסקינן דאמרה ליה קדושיי לך אפ"ה לא שביק איניש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה
Wer zwei Gruppen von Töchtern hat – und das ist nötig: Hätte er es uns beim ersten [Fall] mitgeteilt, [hätte ich gesagt:] Dabei sagt Rabbi Meir[das], weil er, da es eine Jüngere als sie gibt, jene „die Große“ nennt;
מי שיש לו שתי כיתי בנות וצריכא דאי אשמעינן קמייתא בהך קאמר ר' מאיר דכיון דאיכא זוטרא מינה להך גדולה קרי לה
bei diesem [Fall] aber sage ich, gibt er Rabbi Jose zu, dass er „die Kleine“ [nur] die nennt, die die Kleinste von allen ist. Und wäre es bei diesem gesagt worden, [hätte ich gesagt:] Dabei sagt Rabbi Jose[das]; bei jenem aber sage ich, gibt er Rabbi Meir zu. Das ist nötig.
אבל בהא אימא מודי ליה לר' יוסי דקטנה להך קטנה דכולהו קרי לה ואי איתמר בהא בהא קאמר ר' יוסי אבל בהך אימא מודי ליה לר"מ צריכא
Das heißt also, Rabbi Meir meint, ein Mensch begibt sich in einen Zweifel, und Rabbi Jose meint, ein Mensch begibt sich nicht in einen Zweifel? Wir haben doch das Umgekehrte von ihnen gehört! Denn wir haben gelernt: Wer gelobt „bis Pessach“, ist [gebunden], bis es kommt; „bis Pessach sein wird“, ist [gebunden], bis es vorüber ist.
למימרא דר"מ סבר מחית איניש נפשיה לספיקא ור' יוסי סבר לא מחית איניש לספיקא והאיפכא שמעינן להו דתנן הנודר עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא פסח אסור עד שיצא
Rabbi Chanina bar Awdimi sagte im Namen Raws: Die Zuordnung ist vertauscht. Und so wird [auch] gelehrt: Dies ist die Regel: Bei allem, dessen Zeit festgesetzt ist, wenn er sagt „bis vor“ – Rabbi Meir sagt: bis es vorüber ist; Rabbi Jose sagt: bis es kommt.
אמר רבי חנינא בר אבדימי אמר רב מוחלפת השיטה והתניא זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד פני רבי מאיר אומר עד שיצא רבי יוסי אומר עד שיגיע
Abaje sagte: Der Streit [betrifft] zwei Gruppen von Töchtern; bei einer einzigen Gruppe aber stimmen alle überein: „Die Große“ ist tatsächlich die Älteste, „die Kleine“ tatsächlich die Jüngste; die mittlere nennt man bei ihrem Namen.
אמר אביי מחלוקת בשתי כיתי בנות אבל בכת אחת דברי הכל גדולה ממש קטנה ממש אמצעית בשמה קרי לה
Original: Kiddushin 64b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.