und was ist der Unterschied, dass dort gelehrt wird: „Wer zu seinem Beauftragten sagt“?
ומאי שנא התם דקתני האומר לשלוחו
Kidduschin 59a קידושין
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Hier lehrt er uns eine Neuheit, und dort lehrt er uns eine Neuheit. Hier lehrt er uns eine Neuheit: Hätte er „seinen Beauftragten“ gelehrt, hätte ich gesagt: Nur sein Beauftragter ist ein Betrüger, denn [der Auftraggeber] hat sich auf ihn verlassen und gemeint, er werde seinen Auftrag für ihn ausführen; aber sein Gefährte, auf den er sich nicht verlassen hat, sage ich, ist kein Betrüger.
הכא רבותא קמ"ל והתם רבותא קמ"ל הכא רבותא קמ"ל דאי תנא שלוחו הוה אמינא שלוחו הוא דהוי רמאי דסמכה דעתיה סבר עבד לי שליחותי אבל חבירו דלא סמכה דעתיה אימא לא ליהוי רמאי
Dort lehrt er uns eine Neuheit: Hätte er gelehrt „wer zu seinem Gefährten sagt“, hätte ich gesagt: Nur beim Gefährten ist sie, wenn er sie an einem anderen Ort angetraut hat, nicht angetraut, weil man meint, er habe sich nicht bemüht; aber beim Beauftragten, der sich bemüht, sage ich, er habe ihm nur den Ort angezeigt; darum lehrt er uns [das].
התם רבותא קמ"ל דאי תנא האומר לחבירו הוה אמינא חבירו הוא דכי קדשה במקום אחר אינה מקודשת דסבר לא טרח אבל שלוחו דטרח אימא מראה מקום הוא לו קמ"ל
Rabin der Fromme ging, um für seinen Sohn eine Frau anzutrauen, und traute sie sich selbst an. Es wird doch aber gelehrt: Was er getan hat, ist getan, nur hat er sich betrügerisch verhalten! – Man wollte sie ihm [dem Sohn] nicht geben. – Er hätte ihn benachrichtigen sollen! – Er dachte: Inzwischen kommt ein anderer und traut sie an.
רבין חסידא אזיל לקדושי ליה איתתא לבריה קידשה לנפשיה והתניא מה שעשה עשוי אלא שנהג בו מנהג רמאות לא יהבוה ניהליה איבעי ליה לאודועי סבר אדהכי והכי אתא איניש אחרינא מקדש לה
Rabba bar bar Chana gab Raw Zuzim und sagte: „Kaufe mir dieses Grundstück.“ Er ging und kaufte es für sich selbst. Es wird doch aber gelehrt: Was er getan hat, ist getan, nur hat er sich betrügerisch verhalten! – Es lag in einer Flur von Mächtigen: Raw erwiesen sie Ehre, Rabba bar bar Chana erwiesen sie keine Ehre. – Er hätte ihn benachrichtigen sollen! – Er dachte: Inzwischen kommt ein anderer und kauft es.
רבה בר בר חנה יהיב ליה זוזי לרב אמר זבנה ניהלי להאי ארעא אזל זבנה לנפשיה והתניא מה שעשה עשוי אלא שנהג בו מנהג רמאות באגא דאלימי הוה ליה לרב נהגי ביה כבוד לרבה בר בר חנה לא נהגי ביה כבוד איבעי ליה לאודועי סבר אדהכי והכי אתא איניש אחרינא זבין לה
Raw Giddel verhandelte über ein Grundstück. Da ging Rabbi Abba und kaufte es. Raw Giddel ging und beschwerte sich über ihn bei Rabbi Seira; Rabbi Seira ging und beschwerte sich bei Raw Jizchak Nappacha. Er sagte zu ihm: Warte, bis er zum Wallfahrtsfest zu uns hinaufkommt. Als er hinaufkam, traf er ihn und sagte zu ihm: Ein Armer wendet einen Fladen hin und her, und ein anderer kommt und nimmt ihn ihm weg – was ist [mit diesem]?
רב גידל הוה מהפיך בההיא ארעא אזל רבי אבא זבנה אזל רב גידל קבליה לרבי זירא אזל רבי זירא וקבליה לרב יצחק נפחא אמר ליה המתן עד שיעלה אצלנו לרגל כי סליק אשכחיה אמר ליה עני מהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו מאי
Er sagte zu ihm: Er wird ein Frevler genannt. – Warum hat der Meister denn so gehandelt? Er sagte zu ihm: Ich wusste es nicht. – Möge der Meister es ihm doch jetzt geben! Er sagte zu ihm: Verkaufen werde ich es nicht, denn es ist das erste Grundstück, und das wäre kein gutes Vorzeichen; will er es als Geschenk, so mag er es nehmen.
אמר ליה נקרא רשע ואלא מר מאי טעמא עבד הכי א"ל לא הוה ידענא השתא נמי ניתבה ניהליה מר א"ל זבוני לא מזבנינא לה דארעא קמייתא היא ולא מסמנא מילתא אי בעי במתנה נישקליה
Raw Giddel nahm es nicht in Besitz, denn es steht geschrieben: „Wer aber Geschenke hasst, wird leben“ (Spr 15,27). Rabbi Abba nahm es nicht in Besitz, weil Raw Giddel darüber verhandelt hatte. Weder der eine Meister nahm es in Besitz noch der andere, und es wurde „das Feld der Rabbanan“ genannt.
רב גידל לא נחית לה דכתיב (משלי טו, כז) ושונא מתנות יחיה רבי אבא לא נחית לה משום דהפיך בה רב גידל לא מר נחית לה ולא מר נחית לה ומיתקריא ארעא דרבנן
Ebenso: Wer zu einer Frau sagt: „Sei mir angetraut …“ usw. Kam kein anderer und traute sie innerhalb der dreißig [Tage] an – was dann? Raw und Schmuel sagten beide: Sie ist angetraut, selbst wenn das Geld [inzwischen] verbraucht ist.
וכן האומר לאשה התקדשי לי כו' לא בא אחר וקידשה בתוך שלשים מהו רב ושמואל דאמרי תרוייהו מקודשת ואע"פ שנתאכלו המעות
Was ist der Grund? Dieses Geld gleicht weder einem Darlehen noch einem Depositum.
מאי טעמא הני זוזי לא למלוה דמו ולא לפקדון דמו
Einem Depositum gleicht es nicht: Ein Depositum wird im Besitz des Eigentümers verbraucht, dieses aber wird in ihrem Besitz verbraucht. Einem Darlehen gleicht es auch nicht: Ein Darlehen ist zum Ausgeben gegeben, dieses aber hat er ihr als Antrauung gegeben.
לפקדון לא דמו פקדון ברשותא דמרא קא מתאכלי והני ברשותא דידה קא מתאכלי למלוה נמי לא דמו מלוה להוצאה ניתנה הני בתורת קידושין יהבינהו ניהלה
Kam kein anderer und traute sie an, sie aber trat zurück – was dann? Rabbi Jochanan sagte: Sie kann zurücktreten; es kommt ein Wort und hebt ein Wort auf. Resch Lakisch sagte: Sie kann nicht zurücktreten; es kommt nicht ein Wort und hebt ein Wort auf.
לא בא אחר וקידשה וחזרה בה מהו ר' יוחנן אמר חוזרת אתי דיבור ומבטל דיבור ריש לקיש אמר אינה חוזרת לא אתי דיבור ומבטל דיבור
Rabbi Jochanan wandte gegen Resch Lakisch ein: Hat er [den Auftrag] widerrufen – wenn er widerrufen hat, bevor [der Beauftragte] Teruma abgesondert hat, ist dessen Teruma keine Teruma. Hier ist es doch Wort und Wort, und es kommt ein Wort und hebt ein Wort auf! – Anders ist das Geben von Geld in die Hand einer Frau, denn das gleicht einer Handlung, und es kommt nicht ein Wort und hebt eine Handlung auf.
איתיביה ר' יוחנן לריש לקיש ביטל אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה והא הכא דדיבור ודיבור הוא וקאתי דיבור ומבטל דיבור שאני נתינת מעות ליד אשה דכי מעשה דמו ולא אתי דיבור ומבטל מעשה
Er wandte gegen ihn ein: Wer seiner Frau einen Scheidebrief schickt und den Boten einholt oder ihm einen Boten nachschickt und ihm sagen lässt: „Der Scheidebrief, den ich dir gegeben habe, ist nichtig“ – siehe, er ist nichtig. Hier gleicht doch das Geben des Scheidebriefs in die Hand des Boten dem Geben von Geld in die Hand der Frau, und er lehrt: Siehe, er ist nichtig!
איתיביה השולח גט לאשתו והגיע בשליח או ששלח אחריו שליח ואמר לו גט שנתתי לך בטל הוא הרי זה בטל והא נתינת גט ליד שליח דכי נתינת מעות ליד אשה דמי וקתני הרי זה בטל
Dort ist es ebenfalls, solange der Scheidebrief nicht in ihre Hand gelangt ist, Wort und Wort; da kommt ein Wort und hebt ein Wort auf.
התם נמי כל כמה דלא מטא גיטא לידה דיבור ודיבור הוא אתי דיבור ומבטל דיבור
Resch Lakisch wandte gegen Rabbi Jochanan ein: Alle Geräte werden durch einen Gedanken für ihre Unreinheit empfänglich, und sie scheiden aus ihrer Unreinheit[sempfänglichkeit] nur durch eine Veränderung durch Handlung aus.
איתיביה ר"ל לר' יוחנן כל הכלים יורדין לידי טומאתן במחשבה ואין עולים מידי טומאתן אלא בשינוי מעשה
Original: Kiddushin 59a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.