Aber da der Schlusssatz davon handelt, dass sie verbilligt verkauft hat, handelt der Anfangssatz davon, dass sie nicht verbilligt verkauft hat; denn im Schlusssatz wird gelehrt: „Betrug ihre Ketubba vierhundert Sus, und sie verkaufte dem einen für eine Mine, dem anderen für eine Mine und dem letzten, was eine Mine und einen Denar wert ist, für eine Mine, so ist der Verkauf des letzten nichtig, und bei allen [übrigen] ist ihr Verkauf gültig.“
הא מדסיפא בדאוזיל הוי רישא בדלא אוזיל דקתני סיפא היתה כתובתה ארבע מאות זוז מכרה לזה במנה ולזה במנה ולאחרון יפה מנה ודינר במנה של אחרון מכרה בטל ושל כולן מכרן קיים
Nein, Anfangs- und Schlusssatz [handeln davon], dass sie verbilligt verkauft hat, und der Schlusssatz lehrt uns dies: Der Grund ist, dass sie mit dem Gut der Waisen verbilligt verkauft hat; mit ihrem eigenen aber ist ihr Verkauf gültig.
לא רישא וסיפא בדאוזיל וסיפא הא קא משמע לן טעמא דאוזיל בדיתמי אבל בדידה מכרה קיים
Das kannst du doch aus dem Anfangssatz schließen: „Betrug ihre Ketubba zweihundert, und sie verkaufte, was eine Mine wert ist, für zweihundert, oder was zweihundert wert ist, für eine Mine – so hat sie ihre Ketubba erhalten.“
הא מדרישא שמעת מינה היתה כתובתה מאתים ומכרה שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה נתקבלה כתובתה
Man könnte meinen, nur dort [gilt das], wo sie aus diesem Haus völlig ausgeschieden ist; hier aber sollten wir die erste Mine wegen der letzten Mine verbieten. Das lehrt er uns.
מהו דתימא התם הוא דאיסתלקא לה מהאי ביתא לגמרי אבל הכא ניגזור מנה ראשון אטו מנה אחרון קא משמע לן
Manche sagen: Keine Frage ist es für dich, wo er zu ihm sagte: „Geh, kauf mir einen Letech“, und er kaufte ihm einen Kor – gewiss fügt er seinen Worten etwas hinzu.
ואיכא דאמרי הא לא תיבעי לך היכא דאמר ליה זיל זבין לי ליתכא וזבין ליה כורא דודאי מוסיף על דבריו הוי
Die Frage stellt sich, wo er zu ihm sagte: „Geh, kauf mir einen Kor“, und er ging und kaufte ihm einen Letech – wie ist es? Sagen wir, er sagt zu ihm: Ich habe dir etwas Gutes getan, denn wenn du das Geld nicht brauchst, könntest du nicht davon zurücktreten?
כי תיבעי לך דאמר ליה זיל זבין לי כורא ואזיל וזבין ליה ליתכא מאי מי אמרינן א"ל דטבא לך עבדי לך דאי לא מצטרכי לך זוזי לא מצית הדרת ביה
Rabbi Chanina aus Sura sagte: Komm und höre: Gab er ihm einen Golddenar und sagte zu ihm: „Bring mir ein Hemd“, und er ging und brachte ihm für drei [Sela] ein Hemd und für drei einen Mantel, so haben beide Veruntreuung begangen.
אמר רבי חנינא מסורא תא שמע נתן לו דינר של זהב ואמר לו הבא לי חלוק והלך והביא לו בשלש חלוק ובשלש טלית שניהם מעלו
Gut, wenn du sagst, ein Beauftragter führt in einem solchen Fall seinen Auftrag aus und fügt seinen Worten etwas hinzu – deshalb hat der Hausherr Veruntreuung begangen; sagst du aber, er übertritt seine Worte, warum hat er Veruntreuung begangen?
אי אמרת בשלמא שליח כי האי גוונא עושה שליחותו ומוסיף על דבריו הוי משום הכי בעל הבית מעל אלא אי אמרת מעביר על דבריו הוי אמאי מעל
Wenn so, sag den Schlusssatz: Rabbi Jehuda sagt: Auch hierbei hat der Hausherr keine Veruntreuung begangen, denn er kann sagen: Ein großes Hemd wollte ich, und du hast mir ein kleines und schlechtes Hemd gebracht.
אי הכי אימא סיפא רבי יהודה אומר אף בזה בעל הבית לא מעל מפני שיכול לומר חלוק גדול הייתי מבקש ואתה הבאת לי חלוק קטן ורע
Das ist auch genau, denn er lehrt: Rabbi Jehuda gibt bei Hülsenfrüchten zu, dass beide Veruntreuung begangen haben,
דיקא נמי דקתני מודה רבי יהודה בקטנית ששניהם מעלו
Original: Ketubot 99a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.