so haben die Erben sie auch erworben, wenn sie wenig waren und viel wurden.
זכו בהן יורשין כך מועטין ונתרבו זכו בהן יורשין
Ketubbot 91b כתובות
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
(Merkzeichen: Tausend und Hundert; Gebot; in der Ketubba; Jakob; er buchte; seine Felder; mit Worten; Streitigkeiten.)
(סימן אלף ומאה מצוה בכתובה יעקב זקף שדותיו בדברים עסיקין):
Ein Mann schuldete tausend Sus; er hatte zwei Paläste. Er verkaufte den einen für fünfhundert und den anderen für fünfhundert. Der Gläubiger kam und zog einen von ihnen ein; dann ging er daran, auch den anderen einzuziehen.
ההוא גברא דהוו מסקי ביה אלפא זוזי הוו ליה תרי אפדני זבינהו חדא בחמש מאה וחדא בחמש מאה אתא בעל חוב טרפא לחדא מינייהו הדר קטריף לאידך
[Der Käufer] nahm tausend Sus, ging zu ihm und sagte zu ihm: Ist er dir tausend Sus wert, so wohl bekomm’s; wenn nicht, nimm tausend Sus und zieh dich zurück.
שקל אלפא זוזי וקא אזיל לגביה א"ל אי שויא לך אלפא זוזי לחיי ואי לא שקיל אלפא זוזי ואיסתלק
Rami bar Chama wollte meinen, das sei [wie] unsere Mischna: „Sagen die Waisen: Wir schätzen die Güter unseres Vaters um einen Denar höher.“
סבר רמי בר חמא למימר היינו מתני' אם אמרו יתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יפה דינר
Rawa sagte zu ihm: Ist das gleich? Dort haben die Waisen einen Verlust; hat er denn hier einen Verlust? Tausend gibt er, und tausend nimmt er.
א"ל רבא מי דמי התם אית להו פסידא ליתמי הכא מי אית ליה פסידא אלפא יהיב ואלפא שקיל
Und über wie viel schreiben wir die Einziehungsurkunde?
וטירפא בכמה כתבינן
Rabina sagte: Über tausend. Raw Awira sagte: Über fünfhundert. Und die Halacha ist: über fünfhundert.
רבינא אמר באלפא רב עוירא אמר בחמש מאה והלכתא בחמש מאה
Ein Mann schuldete hundert Sus; er hatte zwei kleine Grundstücke. Er verkaufte das eine für fünfzig und das andere für fünfzig. Der Gläubiger kam und zog eines von ihnen ein; dann kam er wieder und ging daran, das andere einzuziehen.
ההוא גברא דהוו מסקי ביה מאה זוזי הוו ליה תרי קטיני דארעא חד זבינהו בחמשין וחד בחמשין אתא בעל חוב טרפא לחד מינייהו הדר אתא וקטריף לאידך
[Der Käufer] nahm hundert Sus, ging zu ihm und sagte zu ihm: Ist es dir hundert Sus wert, so wohl bekomm’s; wenn nicht, nimm hundert Sus und zieh dich zurück.
שקל ק' זוזי וקאזיל לגביה וא"ל אי שויא לך ק' זוזי לחיי ואי לא שקול ק' זוזי ואיסתלק
Raw Josef wollte meinen, das sei [wie] unsere Mischna: „Sagen die Waisen“ usw. Abaje sagte zu ihm: Ist das gleich? Dort haben die Waisen einen Verlust; welchen Verlust hat er hier? Hundert gibt er, hundert nimmt er.
סבר רב יוסף למימר היינו מתני' אם אמרו יתומים כו' א"ל אביי מי דמי התם אית להו פסידא ליתמי הכא מאי פסידא אית ליה מאה יהיב מאה שקיל
Und über wie viel schreiben wir die Einziehungsurkunde? Rabina sagte: Über hundert. Raw Awira sagte: Über fünfzig. Und die Halacha ist: über fünfzig.
וטירפא בכמה כתבינן רבינא אמר במאה רב עוירא אמר בחמשין והלכתא בחמשין
Ein Mann schuldete hundert Sus; er starb und hinterließ ein kleines Grundstück, das fünfzig Sus wert war. Der Gläubiger kam und zog es ein. Die Waisen gingen hin und gaben ihm fünfzig Sus. Da ging er wieder daran, es einzuziehen.
ההוא גברא דהוו מסקי ביה מאה זוזי שכיב שבק קטינא דארעא דהוה שויא חמשין זוזי אתא בעל חוב וקטריף ליה אזול יתמי יהבו ליה חמשין זוזי הדר קטריף לה
Sie kamen vor Abaje. Er sagte zu ihnen: Es ist ein Gebot für die Waisen, die Schuld ihres Vaters zu bezahlen. Mit jenen ersten [fünfzig] habt ihr ein Gebot erfüllt; wenn er jetzt einzieht, zieht er zu Recht ein.
אתו לקמיה דאביי אמר להן מצוה על היתומים לפרוע חוב אביהן הני קמאי מצוה עבדיתו השתא כי טריף בדין קטריף
Und das sagten wir nur, wenn sie ihm nicht sagten: „Diese fünfzig Sus sind der Preis des kleinen Grundstücks“; sagten sie ihm aber: „Diese fünfzig Sus sind der Preis des kleinen Grundstücks“, so haben sie ihn abgefunden.
ולא אמרן דלא אמרו ליה הני חמשין זוזי דמי דארעא קטינא אבל אמרו ליה הני חמשין זוזי דמי ארעא קטינא סלוקי סלקוה
Ein Mann verkaufte die Ketubba seiner Mutter gegen ein geringes Entgelt und sagte [zum Käufer]: Kommt meine Mutter und erhebt Einspruch, so halte ich dich nicht schadlos.
ההוא גברא דזבנה לכתובתה דאימיה בטובת הנאה וא"ל אי אתיא אם ומערערא לא מפצינא לך
Seine Mutter starb, ohne Einspruch erhoben zu haben; da kam er selbst und erhob Einspruch. Rami bar Chama wollte meinen: Er tritt an die Stelle seiner Mutter. Rawa sagte zu ihm: Mag er die Haftung für sie nicht übernommen haben – hat er denn die Haftung für sich selbst nicht übernommen?
שכיבא אימיה ולא איערערא ואתא איהו וקא מערער סבר רמי בר חמא למימר איהו במקום אימיה קאי א"ל רבא נהי דאחריות דידה לא קביל עליה אחריות דידיה מי לא קביל
Rami bar Chama sagte: Ruben verkaufte ein Feld an Simeon ohne Haftung, und Simeon ging hin und verkaufte es an Ruben mit Haftung,
אמר רמי בר חמא ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ואתא שמעון ומכרה לראובן באחריות
Original: Ketubot 91b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.