lehrte er auch: „Die erste geht der zweiten vor.“
תנא נמי הראשונה קודמת לשניה:
Ketubbot 90b כתובות
Aufbau der Debatte:Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Heiratete er die erste“: Schließe daraus dreierlei. Schließe daraus: [Starb] eine zu seinen Lebzeiten und eine nach seinem Tod, so haben [ihre Söhne] die Ketubba der männlichen Söhne, und wir befürchten keinen Streit.
נשא את הראשונה: שמע מינה תלת שמע מינה אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין ולא חיישינן לאינצויי
Woraus? Da gelehrt wird: „Die zweite und ihre Erben gehen den Erben der ersten vor“ – vorgehen tun sie, es gibt also [etwas], was jene nehmen.
ממאי מדקתני שניה ויורשיה קודמים ליורשי ראשונה מיקדם הוא דקדמי הא איכא שקלי
Und schließe daraus: Eine Ketubba kann als Überschuss für die andere gelten.
ושמע מינה כתובה נעשית מותר לחברתה
Woraus? Da nicht gelehrt wird: „wenn dort ein Überschuss von einem Denar ist“.
ממאי מדלא קתני אם יש שם מותר דינר
Und schließe daraus: Die Ketubba der männlichen Söhne wird nicht aus verpfändeten Gütern eingezogen; denn meintest du, sie werde aus verpfändeten Gütern eingezogen, so sollten die Söhne der ersten kommen und es den Söhnen der zweiten entziehen.
ושמע מינה כתובת בנין דכרין לא טרפה ממשעבדי דאי סלקא דעתין טרפה ממשעבדי ליתו בני ראשונה ולטרפינהו לבני שניה
Raw Aschi wandte ein: Woraus? Vielleicht sage ich dir tatsächlich: Eine zu seinen Lebzeiten und eine nach seinem Tod haben keine Ketubba der männlichen Söhne, und „gehen vor“ lehrt er hinsichtlich des Erbes.
מתקיף לה רב אשי ממאי דלמא לעולם אימא לך אחת בחייו ואחת במותו אין להן כתובת בנין דכרין ומאי קודמין לנחלה קתני
Und wenn du sagst: Wozu brauche ich dann „die Erben der ersten“? – Da er lehrte: „die zweite und ihre Erben“, lehrte er auch: „den Erben der ersten“.
וכי תימא יורשי הראשונה למה לי איידי דתנא שניה ויורשיה תנא נמי ליורשי הראשונה
Und was du sagtest, eine Ketubba könne als Überschuss für die andere gelten – vielleicht sage ich dir tatsächlich: Eine Ketubba gilt nicht als Überschuss für die andere, und hier ist eben ein Überschuss von einem Denar vorhanden.
ודקאמרת כתובה נעשית מותר לחברתה דלמא לעולם אימא לך אין כתובה נעשית מותר לחברתה והכא הוא דאיכא מותר דינר
Und „eine zu seinen Lebzeiten und eine nach seinem Tod“ ist ein Streit von Tannaim, denn es wurde gelehrt: Starben sie, eine zu seinen Lebzeiten und eine nach seinem Tod, so sagt Ben Nannas: Die Söhne der ersten können zu den Söhnen der zweiten sagen: Ihr seid Söhne einer Gläubigerin; nehmt die Ketubba eurer Mutter und geht.
ואחת בחייו ואחת במותו תנאי היא דתניא מתו אחת בחייו ואחת במותו בן ננס אומר יכולין בני הראשונה לומר לבני השניה בני בעלת חוב אתם טלו כתובת אמכם וצאו
Rabbi Akiwa sagt: Das Erbe ist schon von den Söhnen der ersten weggesprungen und den Söhnen der zweiten zugefallen.
ר' עקיבא אומר כבר קפצה נחלה מלפני בני הראשונה ונפלה לפני בני השניה
Streiten sie nicht etwa darüber: Der eine Meister meint, eine zu seinen Lebzeiten und eine nach seinem Tod haben die Ketubba der männlichen Söhne, und der andere Meister meint, eine zu seinen Lebzeiten und eine nach seinem Tod haben keine Ketubba der männlichen Söhne?
מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין ומר סבר אחת בחייו ואחת במותו אין להן כתובת בנין דכרין
Rabba sagte: Ich fand die Gelehrten des Lehrhauses, wie sie dasaßen und sagten: Alle meinen, eine zu seinen Lebzeiten und eine nach seinem Tod haben die Ketubba der männlichen Söhne, und hier streiten sie darüber, ob eine Ketubba als Überschuss für die andere gilt, und dasselbe gilt für einen Gläubiger.
אמר רבה אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי דכולי עלמא אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין והכא בכתובה נעשית מותר לחברתה והוא הדין לבעל חוב קמיפלגי
Der eine Meister meint, eine Ketubba gilt als Überschuss für die andere, und dasselbe gilt für einen Gläubiger; und der andere Meister meint, eine Ketubba gilt nicht als Überschuss für die andere, und dasselbe gilt für einen Gläubiger.
מר סבר כתובה נעשית מותר לחברתה והוא הדין לבעל חוב ומר סבר אין כתובה נעשית מותר לחברתה והוא הדין לבעל חוב
Und ich sagte zu ihnen: Beim Gläubiger streitet niemand, dass er als Überschuss gilt; worüber sie streiten, ist die Ketubba.
ואמינא להו אנא בבעל חוב כולי עלמא לא פליגי דהוי מותר כי פליגי בכתובה
Raw Josef wandte ein: Wenn so – „Rabbi Akiwa sagt: Das Erbe ist schon weggesprungen“? Es müsste doch heißen: „wenn ein Überschuss von einem Denar da ist“!
מתקיף לה רב יוסף אי הכי רבי עקיבא אומר כבר קפצה נחלה אם יש מותר דינר מיבעי ליה
Vielmehr, sagte Raw Josef: Sie streiten über [den Fall] „eine zu seinen Lebzeiten und eine nach seinem Tod“.
אלא אמר רב יוסף באחת בחייו ואחת במותו קא מיפלגי
Und diese Tannaim sind wie jene Tannaim, denn es wurde gelehrt: Heiratete er die erste, und sie starb, heiratete er die zweite, und er starb, so kommen die Söhne dieser [ersten] nach [seinem] Tod und nehmen die Ketubba ihrer Mutter. Rabbi Schimon sagt: Ist ein Überschuss von einem Denar da, so nehmen diese die Ketubba ihrer Mutter und jene die Ketubba ihrer Mutter; wenn nicht, teilen sie zu gleichen Teilen.
והני תנאי כי הני תנאי דתניא נשא את הראשונה ומתה נשא את השניה ומת הוא באין בניה של זו לאחר מיתה ונוטלין כתובת אמן ר"ש אומר אם יש מותר דינר אלו נוטלין כתובת אמן ואלו נוטלין כתובת אמן ואם לאו חולקין בשוה
Streiten sie nicht etwa darüber: Der eine Meister meint, eine zu seinen Lebzeiten und eine nach seinem Tod haben die Ketubba der männlichen Söhne, und der andere Meister meint, eine zu seinen Lebzeiten und eine nach seinem Tod haben keine Ketubba der männlichen Söhne?
מאי לאו בהא קא מיפלגי דמר סבר אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין ומר סבר אחת בחייו ואחת במותו אין להם כתובת בנין דכרין
Nein, alle meinen, eine zu seinen Lebzeiten und eine nach seinem Tod haben die Ketubba der männlichen Söhne,
לא דכ"ע אחת בחייו ואחת במותו יש להן כתובת בנין דכרין
Original: Ketubot 90b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.