fordert sie ihre Ketubba nicht, so lassen die Erben sie nicht schwören. Und sie streiten in der Streitfrage zwischen Chanan und den Söhnen der Hohenpriester, denn wir haben gelernt: Ging einer in ein Land über dem Meer, und seine Frau fordert Unterhalt, so sagt Chanan: Sie schwört am Ende, und sie schwört nicht am Anfang.
אינה תובעת כתובתה אין יורשין משביעין אותה וקמיפלגי בפלוגתא דחנן ובני כהנים גדולים דתנן מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות חנן אומר תשבע בסוף ולא תשבע בתחלה
Die Söhne der Hohenpriester widersprachen ihm und sagten: Sie schwört am Anfang und am Ende. Rabbi Schimon ist wie Chanan, die Rabbanan wie die Söhne der Hohenpriester.
נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו תשבע בתחלה ובסוף ר"ש כחנן רבנן כבני כהנים גדולים
Vielmehr, sagte Raw Scheschet: Auf dies: „Ging sie vom Grab ihres Mannes in ihr Vaterhaus, oder kehrte sie in das Haus ihres Schwiegervaters zurück und wurde nicht Verwalterin, so lassen die Erben sie nicht schwören; wurde sie aber Verwalterin, so lassen die Erben sie über das Künftige schwören, nicht aber über das Vergangene“; und Rabbi Schimon kam zu sagen: Solange sie ihre Ketubba fordert, lassen die Erben sie schwören; fordert sie ihre Ketubba nicht, so lassen die Erben sie nicht schwören.
אלא אמר רב ששת אהא הלכה מקבר בעלה לבית אביה או שחזר' לבית חמיה ולא נעשית אפוטרופיא אין היורשים משביעין אותה ואם נעשית אפוטרופיא יורשין משביעין אותה על העתיד לבא ואין משביעין אותה על מה שעבר ואתא ר"ש למימר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה אינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה
Und sie streiten in der Streitfrage zwischen Abba Schaul und den Rabbanan, denn wir haben gelernt: Ein Vormund, den der Vater der Waisen eingesetzt hat, muss schwören; haben ihn die Richter eingesetzt, muss er nicht schwören. Abba Schaul sagt: Umgekehrt – haben ihn die Richter eingesetzt, muss er schwören; hat ihn der Vater der Waisen eingesetzt, muss er nicht schwören.
וקמיפלגי בפלוגתא דאבא שאול ורבנן דתנן אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע מינוהו בית דין לא ישבע אבא שאול אומר חילוף הדברים מינוהו בית דין ישבע מינהו אבי יתומים לא ישבע
Vielmehr, sagte Abaje: Auf dies: „Schrieb er ihr: Gelübde und Eid habe ich dir gegenüber nicht, so kann er sie nicht schwören lassen“ usw.; „Gelübde und Eid haben weder ich noch meine Erben noch meine Rechtsnachfolger dir, deinen Erben und deinen Rechtsnachfolgern gegenüber, so kann man sie nicht schwören lassen – weder er noch seine Erben noch seine Rechtsnachfolger, weder sie noch ihre Erben noch ihre Rechtsnachfolger“; und Rabbi Schimon kam zu sagen: Solange sie ihre Ketubba fordert, lassen die Erben sie schwören.
אלא אמר אביי אהא כתב לה נדר ושבועה אין לי עליך אינו יכול להשביעה כו' נדר ושבועה אין לי ולא ליורשי ולא לבאים ברשותי עליך ועל יורשיך ועל הבאין ברשותך אין יכול להשביעה לא הוא ולא יורשיו ולא הבאין ברשותו לא היא ולא יורשיה ולא הבאין ברשותה ואתא ר"ש למימר כל זמן שתובעת כתובתה יורשין משביעין אותה
Und sie streiten in der Streitfrage zwischen Abba Schaul ben Imma Mirjam und den Rabbanan: Rabbi Schimon ist wie Abba Schaul, und die Rabbanan sind wie die Rabbanan.
וקמיפלגי בפלוגתא דאבא שאול בן אימא מרים ורבנן ר"ש כאבא שאול ורבנן כרבנן
MISCHNA: Legte sie einen Scheidebrief vor, aber keine Ketubba dazu,
מתני׳ הוציאה גט ואין עמו כתובה
Original: Ketubot 88b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.