MISCHNA: Wer seiner Frau schreibt: „Ich habe keinen Anspruch und keine Forderung an deine Güter“, genießt dennoch zu ihren Lebzeiten die Früchte, und wenn sie stirbt, beerbt er sie. Wenn dem so ist, warum schrieb er ihr: „Ich habe keinen Anspruch und keine Forderung an deine Güter“? Damit es gültig ist, wenn sie verkauft oder verschenkt.
מתני׳ הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך שאם מכרה ונתנה קיים
Schrieb er ihr: „Ich habe keinen Anspruch und keine Forderung an deine Güter und an deren Früchte“, so genießt er zu ihren Lebzeiten nicht die Früchte, und wenn sie stirbt, beerbt er sie. Rabbi Jehuda sagt: Er genießt stets die Früchte der Früchte, bis er ihr schreibt: „Ich habe keinen Anspruch und keine Forderung an deine Güter, an deren Früchte und an die Früchte ihrer Früchte, für immer.“
כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן הרי זה אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה ר' יהודה אומר לעולם אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם
Schrieb er ihr: „Ich habe keinen Anspruch und keine Forderung an deine Güter, an deren Früchte und an die Früchte ihrer Früchte, zu deinen Lebzeiten und bei deinem Tod“, so genießt er zu ihren Lebzeiten nicht die Früchte, und wenn sie stirbt, beerbt er sie nicht. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Wenn sie stirbt, beerbt er sie, weil er gegen das, was in der Tora geschrieben steht, eine Bedingung gestellt hat; und jeder, der gegen das, was in der Tora geschrieben steht, eine Bedingung stellt – seine Bedingung ist nichtig.
כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה רשב"ג אומר אם מתה יירשנה מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל:
Und wenn er ihr so geschrieben hat, was macht das aus? Es wurde doch gelehrt: Wer zu seinem Nächsten sagt: „Ich habe keinen Anspruch und keine Forderung an dieses Feld, ich habe nichts damit zu tun, und meine Hand ist davon zurückgezogen“, hat nichts gesagt!
וכי כתב לה הכי מאי הוי והתניא האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת הימנה לא אמר כלום
Man sagte in der Schule Rabbi Jannais: Wenn er es ihr schreibt, während sie noch verlobt ist; gemäß Raw Kahana. Denn Raw Kahana sagte: Ein Erbe, das einem Menschen von anderswoher zukommt – darauf kann ein Mensch die Bedingung stellen, dass er es nicht erbt. Und gemäß Rawa, denn Rawa sagte: Wer sagt: Ich will eine Verordnung der Weisen wie diese nicht, auf den hört man.
אמרי דבי רבי ינאי בכותב לה ועודה ארוסה כדרב כהנא דאמר רב כהנא נחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה וכדרבא דאמר רבא האומר אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו שומעין לו
Was heißt „wie diese“? Gemäß dem, was Raw Huna im Namen Raws sagte. Denn Raw Huna sagte im Namen Raws: Eine Frau kann zu ihrem Mann sagen: Ich lasse mich nicht ernähren, und ich arbeite nicht.
מאי כגון זו כדרב הונא אמר רב דאמר רב הונא אמר רב יכולה אשה שתאמר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה
Abaje sagte: Bei einer Verheirateten ist seine Hand wie ihre Hand. Rawa sagte: Seine Hand ist stärker als ihre Hand. Ein Unterschied ergibt sich bei der auf den Schwager Wartenden.
אמר אביי נשואה ידו כידה רבא אמר ידו עדיפא מידה נפקא מינה לשומרת יבם
Man fragte: Hat man von ihm eine förmliche Besitzübertragung [Kinjan] vorgenommen – was gilt? Raw Josef sagte: Über den Anspruch und die Forderung hat man von ihm den Kinjan vorgenommen. Raw Nachman sagte: Über den Boden selbst hat man von ihm den Kinjan vorgenommen. Abaje sagte: Die Ansicht Raw Josefs ist einleuchtend
איבעיא להו קנו מידו מהו אמר רב יוסף מדין ודברים קנו מידו רב נחמן אמר מגופה של קרקע קנו מידו אמר אביי מסתברא מילתא דרב יוסף
Original: Ketubot 83a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.