Vielmehr richten sich beide nach der Einschätzung.
אלא תרוייהו אזלי בתר אומדנא
Ketubbot 56a כתובות
Aufbau der Debatte:Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wer sagt, die Halacha ist [wie er], gut; und wer sagt, die Halacha ist nicht [wie er] – auch hier ist es eine Einschätzung der Absicht: Es geschieht, um ihre Zuneigung zu gewinnen, und ihre Zuneigung ist ihm ja schon zuteilgeworden.
מאן דאמר הלכה שפיר מאן דאמר אין הלכה הכא נמי אומדן דעתא הוא משום איקרובי דעתא הוא והא איקרבא ליה דעתא
Raw Chanina saß vor Rabbi Jannai und sagte: Die Halacha ist wie Rabbi Elasar ben Asarja. Er sagte zu ihm: Geh hinaus, lies deine Verse draußen! Die Halacha ist nicht wie Rabbi Elasar ben Asarja.
יתיב רב חנינא קמיה דרבי ינאי וקאמר הלכה כרבי אלעזר בן עזריה אמר ליה פוק קרי קראך לברא אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה
Raw Jizchak bar Awdimi sagte im Namen unseres Meisters: Die Halacha ist wie Rabbi Elasar ben Asarja. Raw Nachman sagte im Namen Schmuels: Die Halacha ist wie Rabbi Elasar ben Asarja.
אמר רב יצחק בר אבדימי משום רבינו הלכה כרבי אלעזר בן עזריה אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כרבי אלעזר בן עזריה
Und Raw Nachman selbst sagte: Die Halacha ist nicht wie Rabbi Elasar ben Asarja. Und die Nehardeer sagten im Namen Raw Nachmans: Die Halacha ist wie Rabbi Elasar ben Asarja. Und obwohl Raw Nachman fluchte und sagte: Jedem Richter, der wie Rabbi Elasar ben Asarja urteilt, soll dies und das geschehen – trotzdem ist die Halacha wie Rabbi Elasar ben Asarja, und die Halacha für die Praxis ist wie Rabbi Elasar ben Asarja.
ורב נחמן דידיה אמר אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה ונהרדעי משמיה דרב נחמן אמרי הלכה כרבי אלעזר בן עזריה ואע"ג דלט רב נחמן ואמר כל דיינא דדאין כרבי אלעזר בן עזריה הכי והכי תיהוי אפילו הכי הלכה כרבי אלעזר בן עזריה והלכה למעשה כרבי אלעזר בן עזריה:
Rawin fragte: Ist sie zur Chuppa eingetreten, ihr aber nicht beigewohnt worden – was [gilt]? Erwirbt die Zuneigung der Chuppa, oder erwirbt die Zuneigung des Beischlafs?
בעי רבין נכנסה לחופה ולא נבעלה מהו חיבת חופה קונה או חיבת ביאה קונה
Komm und höre, denn Raw Josef lehrte: „denn er hat ihr nur wegen der Zuneigung der ersten Nacht verschrieben“. Gut, wenn du sagst, die Zuneigung der Chuppa erwirbt, deshalb sagt er „die erste Nacht“; wenn du aber sagst, die Zuneigung des Beischlafs erwirbt – gibt es den Beischlaf in der ersten Nacht und von da an nicht mehr?
תא שמע דתני רב יוסף שלא כתב לה אלא על חיבת לילה הראשון אי אמרת בשלמא חיבת חופה קונה היינו דאמר לילה הראשון אלא אי אמרת חיבת ביאה קונה ביאה בלילה הראשון איתא מכאן ואילך ליתא
Und was denn – die Chuppa? Gibt es die Chuppa in der Nacht und am Tag nicht? Und nach deiner Ansicht: Gibt es den Beischlaf in der Nacht und am Tag nicht? Rawa sagte doch: Wenn es in einem dunklen Haus ist, ist es erlaubt! – Das ist nicht schwierig: Er lehrt uns die übliche Sitte, dass der Beischlaf in der Nacht ist.
ואלא מאי חופה חופה בלילה איתא ביממא ליתא ולטעמיך ביאה בלילה איתא ביממא ליתא הא אמר רבא אם היה בבית אפל מותר הא לא קשיא אורח ארעא קא משמע לן דביאה בלילה
Aber die Chuppa ist schwierig! – Auch die Chuppa ist nicht schwierig: Da die Chuppa gewöhnlich dem Beischlaf dient, lehrt er uns die übliche Sitte, dass sie in der Nacht ist.
אלא חופה קשיא חופה נמי לא קשיא כיון דסתם חופה לביאה קיימא אורח ארעא קא משמע לן דבלילה
Raw Aschi fragte: Ist sie zur Chuppa eingetreten und wurde menstruierend – was [gilt]? Wenn du sagen solltest, die Zuneigung der Chuppa erwirbt – [gilt das nur für] eine Chuppa, die für den Beischlaf geeignet ist, nicht aber für eine Chuppa, die für den Beischlaf nicht geeignet ist? Oder vielleicht macht es keinen Unterschied? Es bleibt offen.
בעי רב אשי נכנסה לחופה ופירסה נידה מהו אם תימצי לומר חיבת חופה קונה חופה דחזיא לביאה אבל חופה דלא חזיא לביאה לא או דלמא לא שנא תיקו:
Rabbi Jehuda sagt: Wenn er will, schreibt er einer Jungfrau usw.: Meint Rabbi Jehuda denn, dass man eine Quittung schreibt? Wir haben doch gelernt: Wer einen Teil seiner Schuld bezahlt hat – Rabbi Jehuda sagt: Er soll [den Schuldschein] austauschen; Rabbi Jose sagt: Er soll ihm eine Quittung schreiben.
רבי יהודה אומר רצה כותב לבתולה וכו': וסבר רבי יהודה דכותבין שובר והתנן מי שפרע מקצת חובו רבי יהודה אומר יחליף רבי יוסי אומר יכתוב לו שובר
Rabbi Jirmeja sagte: Wenn ihre Quittung in ihr [der Urkunde selbst] steht.
אמר רבי ירמיה כששוברתה מתוכה
Abaje sagte: Du kannst sogar sagen: wenn ihre Quittung nicht in ihr steht. Gut dort: Er hat ihn gewiss bezahlt; vielleicht geht die Quittung verloren, und er bringt den Schuldschein hervor und zieht ein andermal ein. Hier dagegen ist „er hat mir gewiss gegeben“ eine bloße Erklärung, die sie ihm abgibt: Bewahrt er sie auf, so bewahrt er sie auf; bewahrt er sie nicht auf, so hat er selbst sich geschadet.
אביי אמר אפילו תימא בשאין שוברתה מתוכה בשלמא התם ודאי פרעיה דלמא מירכס תברתא ומפיק ליה לשטרא והדר גבי זימנא אחרינא הכא ודאי יהב לה מילתא בעלמא היא דאמרה ליה אי נטריה נטריה אי לא נטריה איהו הוא דאפסיד אנפשיה
Gut, Abaje sagt nicht wie Rabbi Jirmeja, [denn] es wird nicht gelehrt „ihre Quittung in ihr“. Aber Rabbi Jirmeja – was ist der Grund, dass er nicht wie Abaje sagt? Eine Verordnung: die Quittung hier wegen der Quittung im Allgemeinen.
בשלמא אביי לא אמר כרבי ירמיה לא קתני שוברתה מתוכה אלא ר' ירמיה מ"ט לא אמר כאביי גזירה שובר דהכא אטו שובר דעלמא
Der Grund ist, dass sie es ihm geschrieben hat; mündlich aber nicht. Warum? Es ist eine Geldsache, und wir haben von Rabbi Jehuda gehört, dass er sagt: Bei einer Geldsache ist seine Bedingung gültig.
טעמא דכתבה ליה אבל על פה לא אמאי דבר שבממון הוא ושמעינן ליה לר' יהודה דאמר דבר שבממון תנאו קיים
Denn es wurde gelehrt: Wer zu einer Frau sagt: „Du bist mir angetraut unter der Bedingung, dass du gegen mich keinen [Anspruch auf] Nahrung, Kleidung und eheliche Pflicht hast“ – sie ist angetraut, und seine Bedingung ist nichtig – so die Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Bei einer Geldsache ist seine Bedingung gültig.
דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר בדבר שבממון תנאו קיים
Rabbi Jehuda meint, die Ketubba sei rabbinisch, und die Weisen haben ihren Worten eine stärkere Absicherung gegeben als denen der Tora.
קסבר רבי יהודה כתובה דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה
Die Früchte sind doch rabbinisch, und die Rabbanan haben ihnen keine Absicherung gegeben! Denn wir haben gelernt: Rabbi Jehuda sagt: Er genießt stets die Früchte der Früchte, bis er ihr schreibt: „Ich habe weder Rechtsstreit noch Anspruch an deinen Gütern, ihren Früchten und den Früchten ihrer Früchte, für immer.“
הרי פירות דרבנן ולא עבדו להו רבנן חיזוק דתנן רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירות פירותיהן עד עולם
Original: Ketubot 56a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.