dass es selbst bei seiner Tochter keine Pflicht gibt, wohl aber ein Gebot.
דאפילו בתו חובה הוא דליכא הא מצוה איכא
Ketubbot 49b כתובות
Aufbau der Debatte:Erzählung 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und wenn du willst, sage ich: Rabbi Jehuda, und so meint er es: Der Vater ist nicht zum Unterhalt seiner Tochter verpflichtet, und umso weniger zu dem seines Sohnes; bei seinem Sohn aber gibt es ein Gebot, und erst recht bei den Töchtern. Und dass er „seine Tochter“ lehrt, lehrt er uns, dass es selbst bei seiner Tochter keine Pflicht gibt.
ואיבעית אימא ר' יהודה והכי קאמר האב אינו חייב במזונות בתו וכל שכן לבנו הא מצוה בבנו איכא וקל וחומר לבנות והא דקתני בתו הא קא משמע לן דאפילו בתו חובה ליכא
Und wenn du willst, sage ich: Rabbi Jochanan ben Beroka, und so meint er es: Er ist nicht zum Unterhalt seiner Tochter verpflichtet, und dasselbe gilt für seinen Sohn, und dasselbe gilt, dass es nicht einmal ein Gebot gibt; und weil es bei Töchtern nach dem Tod ihres Vaters eine Pflicht ist, lehrt er auch: „Er ist nicht verpflichtet.“
ואיבעית אימא ר' יוחנן בן ברוקא והכי קאמר אינו חייב במזונות בתו והוא הדין לבנו והוא הדין דאפילו מצוה נמי ליכא ואיידי דבנות לאחר מיתת אביהן חובה תנא נמי אינו חייב
Rabbi Ila sagte im Namen Resch Lakischs im Namen Rabbi Jehuda bar Chaninas: In Uscha verordneten sie, dass ein Mensch seine Söhne und Töchter ernähren solle, solange sie klein sind. Man fragte: Ist die Halacha wie er, oder ist die Halacha nicht wie er? Komm und höre: Wenn man [mit einem solchen Fall] vor Raw Jehuda kam, sagte er zu ihnen: Die Schakalin wirft Junge und wirft sie den Stadtleuten hin!
אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש משום רבי יהודה בר חנינא באושא התקינו שיהא אדם זן את בניו ואת בנותיו כשהן קטנים איבעיא להו הלכתא כוותיה או אין הלכתא כוותיה תא שמע כי הוה אתו לקמיה דרב יהודה אמר להו יארוד ילדה ואבני מתא שדיא
Wenn man vor Raw Chisda kam, sagte er zu ihnen: Stülpt ihm in der Öffentlichkeit einen Mörser um, und er soll sich [darauf] stellen und sagen: Der Rabe will seine Jungen, aber dieser Mann will seine Kinder nicht! – Will denn der Rabe seine Jungen? Es steht doch geschrieben: „den jungen Raben, die rufen“ (Ps 147,9)! – Das ist kein Widerspruch: Dies bei weißen, jenes bei schwarzen.
כי הוה אתו לקמיה דרב חסדא אמר להו כפו ליה אסיתא בצבורא וליקום ולימא עורבא בעי בניה וההוא גברא לא בעי בניה ועורבא בעי בניה והכתיב (תהלים קמז, ט) לבני עורב אשר יקראו לא קשיא הא בחיורי הא באוכמי
Wenn man vor Rawa kam, sagte er zu ihm: Ist es dir recht, dass deine Kinder von der Wohltätigkeit ernährt werden?
כי הוה אתי לקמיה דרבא אמר ליה ניחא לך דמיתזני בניך מצדקה
Das sagten wir nur, wenn er nicht vermögend ist; ist er aber vermögend, zwingen wir ihn gegen seinen Willen, wie Rawa Raw Natan bar Ami zwang und ihm vierhundert Sus für die Wohltätigkeit abnahm.
ולא אמרן אלא דלא אמיד אבל אמיד כפינן ליה על כרחיה כי הא דרבא כפייה לרב נתן בר אמי ואפיק מיניה ד' מאה זוזי לצדקה
Rabbi Ila sagte im Namen Resch Lakischs: In Uscha verordneten sie: Wer all seine Güter seinen Söhnen verschreibt, wird mit seiner Frau von ihnen ernährt.
אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש באושא התקינו הכותב כל נכסיו לבניו הוא ואשתו נזונים מהם
Rabbi Seira wandte ein – manche sagen: Rabbi Schmuel bar Nachmani –: Größeres als dies haben sie gesagt: Seine Witwe wird von seinen Gütern ernährt – muss man es da von ihm und seiner Frau erst sagen?
מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני גדולה מזו אמרו אלמנתו נזונת מנכסיו הוא ואשתו מיבעיא
Denn Rawin sandte in seinem Brief: Wer stirbt und eine Witwe und eine Tochter hinterlässt – seine Witwe wird von seinen Gütern ernährt. Heiratete die Tochter – seine Witwe wird von seinen Gütern ernährt.
דשלח רבין באיגרתיה מי שמת והניח אלמנה ובת אלמנתו ניזונת מנכסיו נישאת הבת אלמנתו ניזונת מנכסיו
Starb die Tochter – Rabbi Jehuda, der Sohn der Schwester Rabbi Jose bar Chaninas, sagte: Durch mich kam der Fall [zur Entscheidung], und sie sagten: Seine Witwe wird von seinen Gütern ernährt. Muss man es da von ihm und seiner Frau erst sagen?
מתה הבת אמר רבי יהודה בן אחותו של רבי יוסי בר חנינא על ידי היה מעשה ואמרו אלמנתו ניזונת מנכסיו הוא ואשתו מיבעיא
Du könntest sagen: Dort [ist es so], weil niemand da ist, der sich müht; hier aber soll er sich für sich und für sie mühen. Darum lehrt er es uns.
מהו דתימא התם הוא דליכא דטרח אבל הכא נטרח לדידיה ולדידה קא משמע לן
Man fragte: Ist die Halacha wie er, oder ist die Halacha nicht wie er? Komm und höre: Rabbi Chanina und Rabbi Jonatan standen da; da kam ein Mann, beugte sich nieder und küsste Rabbi Jonatan den Fuß. Rabbi Chanina sagte zu ihm: Was soll das? Er sagte zu ihm: Dieser hat seine Güter seinen Söhnen verschrieben,
איבעיא להו הלכתא כוותיה או לית הלכתא כוותיה ת"ש דרבי חנינא ור' יונתן הוו קיימי אתא ההוא גברא גחין ונשקיה לר' יונתן אכרעיה אמר ליה ר' חנינא מאי האי א"ל כותב נכסיו לבניו הוא
Original: Ketubot 49b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.