bezeugen sie ihre Handschrift; nach den Worten der Weisen bezeugen sie die Mine, die in der Urkunde steht.
על כתב ידן הם מעידים לדברי חכמים על מנה שבשטר הם מעידים
Ketubbot 21a כתובות
Das ist doch selbstverständlich! – Man könnte meinen, Rabbi sei im Zweifel, ob sie ihre Handschrift oder die Mine in der Urkunde bezeugen,
פשיטא מהו דתימא לרבי ספוקי מספקא ליה אי על כתב ידם הם מעידים או על מנה שבשטר הם מעידים
und der Unterschied ergibt sich, wenn einer von ihnen gestorben ist: Man würde zwei vom Markt benötigen, um über ihn auszusagen,
ונפקא מינה היכא דמית חד מינייהו לבעי שנים מן השוק להעיד עליו
denn sonst würde das Geld bis auf ein Viertel auf Grund der Aussage eines einzigen Zeugen eingezogen;
דאם כן קנפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דחד סהדא
und hier [wäre es] zur Erschwerung und dort zur Erschwerung.
והכא לחומרא והכא לחומרא
Das lehrt er uns: Rabbi ist es klar, ob zur Erleichterung oder zur Erschwerung. Denn Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Zwei haben auf einer Urkunde unterschrieben, und einer von ihnen ist gestorben – man braucht zwei vom Markt, um über ihn auszusagen. Hierin ist Rabbi erleichternd und sind die Rabbanan erschwerend.
קמ"ל דרבי מיפשט פשיטא ליה בין לקולא בין לחומרא דאמר רב יהודה אמר רב שנים החתומין על השטר ומת אחד מהן צריכין שנים מן השוק להעיד עליו בזו רבי לקולא ורבנן לחומרא
Und wenn es nicht zwei gibt, sondern [nur] einen – was dann? Abaje sagte: Er schreibe seine Unterschrift auf eine Tonscherbe und lege sie dem Gericht vor; das Gericht beglaubigt sie (und sieht sie), und er muss nicht über seine eigene Unterschrift aussagen; dann geht er mit diesem [anderen], und sie bezeugen die andere [Unterschrift].
ואי ליכא תרי אלא חד מאי אמר אביי לכתוב חתימת ידיה אחספא ושדי ליה בבי דינא ומחזקי ליה בי דינא (וחזו ליה) ולא צריך איהו לאסהודי אחתימת ידיה ואזיל איהו והאי ומסהדי אאידך
Und zwar gerade auf eine Tonscherbe, nicht aber auf ein Pergament: Vielleicht findet es ein unredlicher Mensch und schreibt darauf, was er will; und wir haben gelernt: Legt er gegen ihn einen eigenhändigen Schuldschein vor, dass er ihm schuldet, zieht er von freien Gütern ein.
ודוקא אחספא אבל אמגלתא לא דלמא משכח לה איניש דלא מעלי וכתב עילויה מאי דבעי ותנן הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין
Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Die Halacha ist nach den Worten der Weisen. Selbstverständlich – [bei einem Streit zwischen] einem Einzelnen und vielen ist die Halacha wie die vielen! – Man könnte meinen, die Halacha sei wie Rabbi gegenüber seinem Gefährten und sogar gegenüber seinen Gefährten; das lehrt er uns.
א"ר יהודה אמר שמואל הלכה כדברי חכמים פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא הלכה כרבי מחבירו ואפילו מחביריו קא משמע לן:
(Merkzeichen: Nach, Nad, Chad.) Raw Chanana bar Chija sagte zu Raw Jehuda – und manche sagen: Raw Huna bar Jehuda zu Raw Jehuda, und manche sagen: Raw Chija bar Jehuda zu Raw Jehuda –: Hat Schmuel denn so gesagt?
סימן נח נד חד: אמר ליה רב חננא בר חייא לרב יהודה ואמרי לה רב הונא בר יהודה לרב יהודה ואמרי לה רב חייא בר יהודה לרב יהודה ומי אמר שמואל הכי
Es gab doch jene Urkunde, die aus dem Gericht des Mar Schmuel hervorging, und darin stand: „Da Raw Anan bar Chija kam und seine Unterschrift und die des anderen bezeugte, der mit ihm war – und wer ist das? Raw Chanan bar Rabba –, und da Raw Chanan bar Rabba kam und seine Unterschrift und die des anderen bezeugte, der mit ihm war – und wer ist das? Raw Anan bar Chija –, haben wir sie bekräftigt und beglaubigt, wie es sich gehört.“
והא ההוא שטרא דנפיק מבי דינא דמר שמואל והוה כתיב ביה מדאתא רב ענן בר חייא ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד דעמיה ומנו רב חנן בר רבה ומדאתא רב חנן בר רבה ואסהיד אחתימות ידיה ואדחד דעמיה ומנו רב ענן בר חייא אשרנוהי וקימנוהי כדחזי
Er sagte zu ihm: Jene Urkunde betraf Waisen, und Schmuel befürchtete irrende Gerichte. Schmuel dachte: Vielleicht gibt es jemanden, der meint, die Halacha sei wie Rabbi gegenüber seinem Gefährten, nicht aber gegenüber seinen Gefährten, und hier [geht es] sogar um seine Gefährten; so dachte er: Ich will einen Spielraum schaffen, damit die Waisen keinen Schaden erleiden.
א"ל ההוא שטרא דיתמי הוה וחש שמואל לב"ד טועין וסבר שמואל דלמא איכא דסבירא ליה הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו ובהא אפילו מחביריו סבר אעביד רווחא כי היכי דלא מפסדי יתמי
Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Ein Zeuge und ein Richter werden zusammengezählt.
אמר רב יהודה אמר שמואל עד ודיין מצטרפין
Rami bar Chama sagte: Wie vortrefflich ist diese Lehre! Rawa sagte: Was ist daran vortrefflich? Was der Zeuge bezeugt, bezeugt der Richter nicht, und was der Richter bezeugt, bezeugt der Zeuge nicht!
אמר רמי בר חמא כמה מעליא הא שמעתא אמר רבא מאי מעליותא מאי דקא מסהיד סהדא לא קא מסהיד דיינא ומאי דקא מסהיד דיינא לא קא מסהיד סהדא
Vielmehr, als Rami bar Jecheskel kam, sagte er: Hört nicht auf diese Regeln, die mein Bruder Jehuda im Namen Schmuels aufstellt.
אלא כי אתא רמי בר יחזקאל אמר לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה אחי משמיה דשמואל
Original: Ketubot 21a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.