Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ist er aber ein Gelehrter, dann sogar er selbst, wie jener Fall: Raw Aschi kannte ein Zeugnis zugunsten Raw Kahanas. Er sagte zu ihm: Erinnert sich der Meister an dieses Zeugnis? Er sagte zu ihm: Nein. – War es nicht so und so? Er sagte zu ihm: Ich weiß es nicht. Schließlich erinnerte sich Raw Aschi und legte für ihn Zeugnis ab. Er sah, dass Raw Kahana verwundert war, und sagte zu ihm: Meinst du, ich stütze mich auf dich? Ich habe es mir selbst vorgehalten und mich erinnert.
ואי צורבא מרבנן הוא אפילו עצמו כי הא דרב אשי הוה ידיע ליה בסהדותא לרב כהנא אמר ליה מי דכיר מר האי סהדותא אמר ליה לא ולאו הכי והכי הוה א"ל לא ידענא לסוף אידכר רב אשי אסהיד ליה חזייה לרב כהנא דהוה מחסם א"ל מי סברת עלך קא סמיכנא אנא הוא דרמאי אנפשאי ואדכרי
Wir haben dort gelernt: Erdhügel, die nahe sind – sei es an einer Stadt, sei es an einem Weg –, ob neu oder alt, sind unrein. Entfernte: neue sind rein, alte sind unrein. Was gilt als nahe? Fünfzig Ellen. Und was gilt als alt? Sechzig Jahre – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Nahe – wenn es keinen näheren gibt; alt – woran sich niemand erinnert.
תנן התם התלוליות הקרובות בין לעיר ובין לדרך אחד חדשות ואחד ישנות טמאות הרחוקות חדשות טהורות ישנות טמאות איזוהי קרובה חמשים אמה ואיזו היא ישנה ששים שנה דברי ר"מ רבי יהודה אומר קרובה שאין קרובה הימנה ישנה שאין אדם זוכרה
Was heißt Stadt, und was heißt Weg? Wenn du sagst: Stadt – eine wirkliche Stadt, Weg – ein wirklicher Weg: Nehmen wir denn auf Grund eines Zweifels Unreinheit an? Resch Lakisch sagte doch: Sie fanden einen Anlass und erklärten das Land Israel für rein! Rabbi Seira sagte: Stadt – eine Stadt, die einem Friedhof benachbart ist; und Weg – der Weg zum Friedhof.
מאי עיר ומאי דרך אילימא עיר עיר ממש דרך דרך ממש מספיקא מי מחזקינן טומאה והאמר ריש לקיש עילה מצאו וטהרו ארץ ישראל א"ר זירא עיר עיר הסמוכה לבית הקברות ודרך דרך בית הקברות
Beim Weg zum Friedhof ist es recht, denn manchmal trifft es sich in der Dämmerung, und sie begraben [den Toten] in einem Hügel. Aber bei einer Stadt, die einem Friedhof benachbart ist – sie gehen doch alle zum Friedhof!
בשלמא דרך בית הקברות דזמנין דמתרמי בין השמשות ומקרו קברו בתל אלא עיר הסמוכה לבית הקברות כולהי לבית הקברות אזלי
Rabbi Chanina sagte: Weil die Frauen dort ihre Fehlgeburten begraben und die von Geschwüren Befallenen ihre Gliedmaßen. Bis fünfzig Ellen geht sie allein; weiter begleitet sie ein Mann, und sie geht zum Friedhof. Daher nehmen wir im Land Israel keine Unreinheit an.
אמר רבי חנינא מתוך שהנשים קוברות שם נפליהן ומוכי שחין זרועותיהם עד חמשים אמה אזלא איהי לחודה טפי דברא איניש בהדה ולבית הקברות אזלא הלכך טומאה בארץ ישראל לא מחזקינן
Raw Chisda sagte: Folgere aus Rabbi Meir: An ein Zeugnis erinnert man sich bis zu sechzig Jahren, darüber hinaus erinnert man sich nicht. – Doch dem ist nicht so: Dort [vergisst man], weil es einem nicht obliegt; hier aber, da es einem obliegt, [erinnert man sich] sogar noch länger.
אמר רב חסדא ש"מ מרבי מאיר האי סהדותא עד שיתין שנין מידכר טפי לא מידכר ולא היא התם הוא דלא רמיא עליה אבל הכא כיון דרמי עליה אפילו טובא נמי:
MISCHNA: Sagt dieser: Das ist meine Handschrift, und das ist die Handschrift meines Gefährten, und jener sagt: Das ist meine Handschrift, und das ist die Handschrift meines Gefährten, so sind sie glaubwürdig. Sagt dieser: Das ist meine Handschrift, und jener sagt: Das ist meine Handschrift, so müssen sie einen weiteren hinzunehmen – Worte Rabbis. Und die Weisen sagen: Sie müssen keinen weiteren hinzunehmen, sondern ein Mensch ist glaubwürdig zu sagen: Das ist meine Handschrift.
מתני׳ זה אומר כתב ידי וזה כתב ידו של חבירי וזה אומר זה כתב ידי וזה כתב ידו של חבירי הרי אלו נאמנין זה אומר זה כתב ידי וזה אומר זה כתב ידי צריכין לצרף עמהם אחר דברי רבי וחכמים אומרים אינם צריכין לצרף עמהן אחר אלא נאמן אדם לומר זה כתב ידי:
GEMARA: Es ergibt sich, dass du sagen musst: Nach den Worten Rabbis
גמ׳ כשתימצי לומר לדברי רבי
Original: Ketubot 20b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.