Und wie man Zeugen nur in ihrer Anwesenheit als Falschzeugen überführt, so widerspricht man Zeugen nur in ihrer Anwesenheit.
וכשם שאין מזימין את העדים אלא בפניהם כך אין מכחישין את העדים אלא בפניהם
Ketubbot 20a כתובות
Aufbau der Debatte:Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Nachman sagte zu ihm: Wenn sie vor uns wären und man ihnen widerspräche, wäre es ein Widerspruch, und man würde nicht auf sie achten, denn es wäre ein widersprochenes Zeugnis. Jetzt, da sie nicht da sind – und wenn sie vor uns wären, hätten sie ihnen vielleicht zugestimmt –, sollen sie glaubwürdig sein?
אמר ליה רב נחמן אילו הוו קמן ומכחישין להו הוה הכחשה ולא הוה משגיחין בהו דהוי לה עדות מוכחשת השתא דליתנהו דאילו הוו לקמן דלמא הוו מודו להו מהימני
Vielmehr sagte Raw Nachman: Stelle zwei gegen zwei und belasse das Geld im Besitz seines Eigentümers, wie bei den Gütern des Bar Schatja: Bar Schatja verkaufte Güter; da kamen zwei und sagten: Als er geistesgestört war, hat er verkauft; und es kamen zwei und sagten: Als er gesund war, hat er verkauft.
אלא אמר רב נחמן אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת מריה מידי דהוה אנכסי דבר שטיא דבר שטיא זבין נכסי אתו בי תרי אמרי כשהוא שוטה זבין ואתו בי תרי ואמרי כשהוא חלים זבין
Raw Aschi sagte: Stelle zwei gegen zwei und belasse das Geld im Besitz des Bar Schatja. Und das sagten wir nur, wenn er eine Chasaka von seinen Vätern hat; hat er aber keine Chasaka von seinen Vätern, sagen wir: Als er geistesgestört war, hat er gekauft, und als er geistesgestört war, hat er verkauft.
אמר רב אשי אוקי תרי להדי תרי ואוקי ממונא בחזקת בר שטיא ולא אמרן אלא דאית ליה חזקה דאבהתיה אבל לית ליה חזקה דאבהתיה אמרינן כשהוא שוטה זבן וכשהוא שוטה זבין
Rabbi Abbahu sagte: Man überführt Zeugen [als Falschzeugen] nur in ihrer Anwesenheit, aber man widerspricht Zeugen auch in ihrer Abwesenheit; und eine Überführung in ihrer Abwesenheit – mag sie auch keine Überführung sein, ein Widerspruch ist sie jedenfalls.
א"ר אבהו אין מזימין את העדים אלא בפניהן ומכחישין את העדים שלא בפניהן והזמה שלא בפניהן נהי דהזמה לא הוי הכחשה מיהא הויא
Der Meister sagte: „Gibt es Zeugen, dass dies ihre Handschrift ist, oder geht ihre Handschrift aus einer anderen Stelle hervor – aus einer Urkunde, gegen die Einspruch erhoben wurde und die vor Gericht bestätigt wurde –, so sind sie nicht glaubwürdig.“ Wurde Einspruch erhoben – ja; wurde kein Einspruch erhoben – nein. Das unterstützt Rabbi Assi, denn Rabbi Assi sagte: Man beglaubigt eine Urkunde nur anhand einer Urkunde, gegen die Einspruch erhoben wurde und die vor Gericht bestätigt wurde.
אמר מר אם יש עדים שכתב ידם הוא זה או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערער והוחזק בב"ד אין נאמנין קרא עליו ערער אין לא קרא עליו ערער לא מסייע ליה לרבי אסי דאמר רבי אסי אין מקיימין את השטר אלא משטר שקרא עליו ערער והוחזק בב"ד
Die Nehardeer sagten: Man beglaubigt eine Urkunde nur anhand von zwei Ketubba-Urkunden [oder] von zwei Feldurkunden, und zwar wenn ihre Eigentümer sie drei Jahre lang unangefochten genutzt haben.
אמרי נהרדעי אין מקיימין את השטר אלא משתי כתובות [או] משתי שדות והוא שאכלום בעליהן ג' שנים ובשופי
Rabbi Schimi bar Aschi sagte: Und [nur] wenn sie aus der Hand eines anderen hervorkommt, nicht aber aus seiner eigenen Hand. Weshalb nicht aus seiner eigenen Hand? Vielleicht hat er gefälscht! Aus der Hand eines anderen ebenfalls – vielleicht ist er hingegangen, hat sie angesehen, ist gekommen und hat gefälscht! – So genau kann er es nicht treffen.
א"ר שימי בר אשי וביוצא מתחת יד אחר אבל מיד עצמו לא מאי שנא תחת יד עצמו דלא דלמא זיופי מזייף מתחת ידי אחר נמי דלמא אזל וחזא אתא וזייף כולי האי לא מצי מכוין
Die Rabbanan lehrten: Ein Mensch schreibt sein Zeugnis auf eine Urkunde und bezeugt es selbst nach vielen Jahren. Raw Huna sagte: Und zwar wenn er sich von selbst daran erinnert. Rabbi Jochanan sagte: Auch wenn er sich nicht von selbst daran erinnert. Rabba sagte: Folgere aus Rabbi Jochanan: Wenn zwei ein Zeugnis kennen und einer von ihnen es vergisst, erinnert einer den anderen.
ת"ר כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה אפילו לאחר כמה שנים אמר רב הונא והוא שזוכרה מעצמו רבי יוחנן אמר אע"פ שאין זוכרה מעצמו אמר רבה ש"מ מדרבי יוחנן הני בי תרי דידעי סהדותא ומנשי חד מנייהו מדכר חד לחבריה
Sie fragten: [Erinnert ihn] der [Betroffene] selbst – was dann? Raw Chawiwa sagte: Sogar er selbst. Mar, der Sohn Raw Aschis, sagte: Er selbst nicht. Und die Halacha ist: Er selbst nicht.
איבעיא להו עצמו מאי רב חביבא אמר אפילו עצמו מר בריה דרב אשי אמר עצמו לא והלכתא עצמו לא
Original: Ketubot 20a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.