Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und Raw Scheschet, der Sohn Raw Idis, sagte: Folgere aus [der Lehre] Raw Kahanas: Zeugen, die sagten: Unsere Sache war eine Vertrauenssache, sind nicht glaubwürdig. Was ist der Grund? Da es Unrecht ist, unterschreiben sie kein Unrecht.
ואמר רב ששת בריה דרב אידי ש"מ מדרב כהנא עדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מאי טעמא כיון דעולה הוא אעולה לא חתמי
Rabbi Jehoschua ben Levi sagte: Es ist einem Menschen verboten, eine bezahlte Schuldurkunde in seinem Haus aufzubewahren, denn es heißt: „Lass in deinen Zelten kein Unrecht wohnen“ (Ijob 11,14). Im Westen sagten sie im Namen Raws: „Ist Frevel in deiner Hand, so entferne ihn“ (Ijob 11,14) – das ist eine Vertrauensurkunde und eine Teilungsurkunde; „und lass in deinem Zelt kein Unrecht wohnen“ – das ist eine bezahlte Schuldurkunde.
אמר רבי יהושע בן לוי אסור לו לאדם שישהה שטר פרוע בתוך ביתו משום שנאמר (איוב יא, יד) אל תשכן באהליך עולה במערבא משמיה דרב אמרי (איוב יא, יד) אם און בידך הרחיקהו זה שטר אמנה ושטר פסים ואל תשכן באהלך עולה זה שטר פרוע
Wer sagt: eine bezahlte Schuldurkunde – umso mehr eine Vertrauensurkunde; wer aber sagt: eine Vertrauensurkunde – nicht aber eine bezahlte Schuldurkunde, denn manchmal bewahrt er sie wegen der Gebühr des Schreibers auf.
מאן דאמר שטר פרוע כל שכן שטר אמנה ומאן דאמר שטר אמנה אבל שטר פרוע לא דזמנין דמשהי ליה אפשיטי דספרא
Es wurde gesagt: Ein Buch, das nicht korrigiert ist – Rabbi Ami sagte: Bis zu dreißig Tagen ist es erlaubt, es aufzubewahren; von da an ist es verboten, es aufzubewahren, denn es heißt: „Lass in deinen Zelten kein Unrecht wohnen.“
אתמר ספר שאינו מוגה אמר רבי אמי עד ל' יום מותר לשהותו מכאן ואילך אסור לשהותו משום שנא' אל תשכן באהליך עולה
Raw Nachman sagte: Zeugen, die sagten: Unsere Sache war eine Vertrauenssache, sind nicht glaubwürdig; [sagten sie:] Unsere Sache war eine Moda’a [eine vorherige Protesterklärung], sind sie nicht glaubwürdig. Mar bar Raw Aschi sagte: [Sagten sie:] Unsere Sache war eine Vertrauenssache, sind sie nicht glaubwürdig; [sagten sie:] Unsere Sache war eine Moda’a, sind sie glaubwürdig. Was ist der Grund? Diese darf geschrieben werden, und jene darf nicht geschrieben werden.
אר"נ עדים שאמרו אמנה היו דברינו אין נאמנין מודעא היו דברינו אין נאמנין מר בר רב אשי אמר אמנה היו דברינו אין נאמנין מודעא היו דברינו נאמנין מ"ט האי ניתן ליכתב והאי לא ניתן ליכתב
Rawa fragte Raw Nachman: [Sagten sie:] Unsere Sache war eine Bedingung – was gilt? Ist bei Moda’a und Vertrauenssache der Grund, dass sie die Urkunde entwurzeln, und diese entwurzelt die Urkunde ebenfalls? Oder ist eine Bedingung etwas anderes? Er sagte zu ihm: Wenn sie zu uns zum Gericht kommen, sagen wir ihnen: Geht, erfüllt eure Bedingung und tretet dann vor Gericht.
בעא מיניה רבא מרב נחמן תנאי היו דברינו מהו מודעא ואמנה היינו טעמא דקא עקרי ליה לשטרא והאי נמי קא עקר לשטרא או דלמא תנאי מילתא אחריתי היא א"ל כי אתו לקמן לדינא אמרינן להו זילו קיימו תנאייכו וחותו לדינא
Sagt ein Zeuge: [Es gab] eine Bedingung, und ein Zeuge sagt: Es gab keine Bedingung – Raw Papa sagte: Beide bezeugen eine gültige Urkunde, und der, der „Bedingung“ sagt, ist ein Einzelner, und die Worte eines Einzelnen gelten nicht gegenüber zweien.
עד אומר תנאי ועד אומר אינו תנאי א"ר פפא תרוייהו בשטרא מעליא קא מסהדי והאי דקאמר תנאי הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים
Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, wandte dagegen ein: Wenn dem so ist, dann sogar wenn beide [es sagen]! Vielmehr sagen wir: Diese kommen, ihr Zeugnis zu entwurzeln, und auch dieser kommt, sein Zeugnis zu entwurzeln. Und die Halacha ist wie Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas.
מתקיף לה רב הונא בריה דרב יהושע אי הכי אפי' תרוייהו נמי אלא אמרינן הני למיעקר סהדותייהו קאתו האי נמי למיעקר סהדותיה קאתי והלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע
Die Rabbanan lehrten: Zwei haben auf einer Urkunde unterschrieben und sind gestorben, und es kamen zwei vom Markt und sagten: Wir wissen, dass es ihre Handschrift ist, aber sie waren genötigt, sie waren minderjährig, sie waren zeugnisuntauglich – diese sind glaubwürdig. Gibt es aber Zeugen, dass dies ihre Handschrift ist, oder geht ihre Handschrift aus einer anderen Stelle hervor – aus einer Urkunde, gegen die Einspruch erhoben wurde und die vor Gericht bestätigt wurde –, so sind diese nicht glaubwürdig.
ת"ר שנים חתומין על השטר ומתו ובאו שנים מן השוק ואמרו ידענו שכתב ידם הוא אבל אנוסים היו קטנים היו פסולי עדות היו הרי אלו נאמנים ואם יש עדים שכתב ידם הוא זה או שהיה כתב ידם יוצא ממקום אחר משטר שקרא עליו ערער והוחזק בב"ד אין אלו נאמנין
Raw Scheschet sagte: Das besagt, dass der Widerspruch der Anfang der Überführung [als Falschzeugen] ist.
אמר רב ששת זאת אומרת הכחשה תחלת הזמה היא
Original: Ketubot 19b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.