Rabba sagte: Das besagt: Hat er sie in der Annahme heimgeführt, dass sie Jungfrau sei, und es fand sich, dass ihr beigewohnt worden war, so hat sie eine Ketubba von einer Mine. Raw Aschi sagte: Im Allgemeinen sage ich dir tatsächlich: Sie hat gar nichts; hier aber ist es anders, da der erste sie ja heimgeführt hat.
אמר רבה זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה רב אשי אמר בעלמא לעולם אימא לך לית לה כלל ושאני הכא שהרי כנסה ראשון
Manche lehren es zu unserer Mischna: Eine Jungfrau, die verwitwet, geschieden oder durch Chaliza freigegeben ist aus [dem Stand] der Ehe – ihre Ketubba ist eine Mine, und gegen sie gibt es keine Klage wegen der Jungfräulichkeit. Wie findet sich eine Jungfrau aus der Ehe? Etwa wenn sie unter den Traubaldachin getreten ist, ihr aber nicht beigewohnt wurde.
ואיכא דמתני לה אמתניתין בתולה אלמנה גרושה חלוצה מן הנישואין כתובתן מנה ואין להן טענת בתולין בתולה מן הנישואין היכי משכחת לה כגון שנכנסה לחופה ולא נבעלה
Rabba sagte: Das besagt: Hat er sie in der Annahme heimgeführt, dass sie Jungfrau sei, und es fand sich, dass ihr beigewohnt worden war, so ist ihre Ketubba eine Mine. Raw Aschi sagte: Tatsächlich sage ich dir: Im Allgemeinen hat sie gar nichts; hier aber ist es anders, da sie ja unter den Traubaldachin getreten ist.
אמר רבה זאת אומרת כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה כתובתה מנה רב אשי אמר לעולם אימא לך בעלמא לית לה כלל ושאני הכא שהרי נכנסה לחופה
Wer es zur Baraita lehrt, [bei dem gilt es] umso mehr zur Mischna; wer es aber zur Mischna lehrt, [bei dem gilt es] nicht zur Baraita, weil er zu ihr sagen kann: Ich habe mich auf die Zeugen verlassen.
מאן דמתני לה אברייתא כל שכן אמתניתין ומאן דמתני לה אמתני' אבל אברייתא לא משום דמצי אמר לה אנא אעדים סמכי:
MISCHNA: Wer in Judäa bei seinem Schwiegervater ohne Zeugen isst, kann keine Klage wegen der Jungfräulichkeit vorbringen, weil er sich mit ihr allein aufhält.
מתני׳ האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים אינו יכול לטעון טענת בתולים מפני שמתייחד עמה:
GEMARA: Da es heißt: Wer isst, folgt daraus, dass es auch in Judäa einen Ort gibt, wo man nicht isst. Abaje sagte: Daraus ist zu entnehmen, dass es auch in Judäa verschiedene Orte gibt; wie gelehrt ist: Rabbi Jehuda sagte: In Judäa ließ man anfangs Bräutigam und Braut eine Stunde vor ihrem Eintritt unter den Traubaldachin allein, damit sein Herz ihr gegenüber vertraut sei; in Galiläa aber tat man das nicht.
גמ׳ מדקתני האוכל מכלל דאיכא דוכתא ביהודה נמי דלא אכיל אמר אביי ש"מ ביהודה נמי מקומות מקומות יש כדתניא א"ר יהודה ביהודה בראשונה היו מייחדין את החתן ואת הכלה שעה אחת קודם כניסתן לחופה כדי שיהא לבו גס בה ובגליל לא היו עושין כן
In Judäa stellte man ihnen anfangs zwei Brautführer, einen für ihn und einen für sie, um Bräutigam und Braut zur Zeit ihres Eintritts unter den Traubaldachin zu untersuchen; in Galiläa aber tat man das nicht.
ביהודה בראשונה היו מעמידין להם שני שושבינין אחד לו ואחד לה כדי למשמש את החתן ואת הכלה בשעת כניסתן לחופה ובגליל לא היו עושין כן
Und jeder, der sich nicht nach diesem Brauch richtete, kann keine Klage wegen der Jungfräulichkeit vorbringen. Worauf bezieht sich das? Wollte man sagen, auf den Anfangssatz – dann müsste es heißen: Jeder, der sich [danach] richtete!
וכל שלא נהג כמנהג הזה אינו יכול לטעון טענת בתולים אהייא אילימא ארישא כל שנהג מיבעי ליה
Abaje sagte: Tatsächlich auf den Anfangssatz, und lehre: Jeder, der sich [danach] richtete. Rawa sagte zu ihm: Es heißt doch: Jeder, der sich nicht richtete! Vielmehr sagte Rawa: So meint er es: Jeder, der sich in Galiläa nicht nach dem Brauch Galiläas richtete, sondern in Galiläa nach dem Brauch Judäas, kann keine Klage wegen der Jungfräulichkeit vorbringen. Raw Aschi sagte: Tatsächlich auf den Schlusssatz, und lehre: Jeder, bei dem nicht untersucht wurde.
אמר אביי לעולם ארישא ותני כל שנהג אמר ליה רבא והא כל שלא נהג קתני אלא אמר רבא הכי קאמר כל שלא נהג מנהג גליל בגליל אלא מנהג יהודה בגליל אינו יכול לטעון טענת בתולים רב אשי אמר לעולם אסיפא ותני כל שלא מושמש:
MISCHNA: Sowohl die Witwe eines Israeliten als auch die Witwe eines Kohen – ihre Ketubba ist eine Mine. Das Gericht der Kohanim trieb für eine Jungfrau vierhundert Sus ein, und die Weisen wehrten es ihnen nicht.
מתני׳ אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהנים כתובתה מנה בית דין של כהנים היו גובין לבתולה ארבע מאות זוז ולא מיחו בידם חכמים:
GEMARA: Es wurde gelehrt: Und die Witwe eines Kohen – ihre Ketubba ist zweihundert. Wir haben doch gelernt: Sowohl die Witwe eines Israeliten als auch die Witwe eines Kohen – ihre Ketubba ist eine Mine!
גמ׳ תנא ואלמנת כהנים כתובתה מאתים והאנן תנן אחת אלמנת ישראל ואחת אלמנת כהנים כתובתן מנה
Raw Aschi sagte: Es gab zwei Anordnungen. Anfangs ordnete man für eine Jungfrau vierhundert Sus an und für eine Witwe eine Mine.
אמר רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא תקינו לבתולה ארבע מאות זוז ולאלמנה מנה
Original: Ketubot 12a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.