hat er denn keine Scham? – Dort hat er auch Nutzen, eben den Nutzen, dass er sich vor ihm [nicht mehr] schämen muss.
כיסופא מי לית ליה התם נמי אית ליה הנאה בההיא הנאה דמיכסיף מיניה:
Ketubbot 108b כתובות
Aufbau der Debatte:Mischna 3Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
MISCHNA: Admon sagt sieben [Dinge]: Wenn jemand stirbt und Söhne und Töchter hinterlässt – sind die Güter reichlich, so erben die Söhne, und die Töchter werden ernährt; sind die Güter gering, so werden die Töchter ernährt, und die Söhne müssen an den Türen betteln gehen. Admon sagt: Weil ich ein Mann bin, soll ich verlieren? Rabban Gamliel sagte: Ich sehe die Worte Admons [als richtig] an.
מתני׳ אדמון אומר שבעה מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יורשים והבנות נזונות ובנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:
GEMARA: Was meint er? Abaje sagte: So meint er es: Weil ich ein Mann bin und befähigt, mich mit der Tora zu beschäftigen, soll ich verlieren?
גמ׳ מאי קאמר אמר אביי ה"ק בשביל שאני זכר וראוי לעסוק בתורה הפסדתי
Rawa sagte zu ihm: Erbt denn nur, wer sich mit der Tora beschäftigt, und wer sich nicht mit der Tora beschäftigt, erbt nicht? Vielmehr sagte Rawa: So meint er es: Weil ich ein Mann bin und befähigt, bei reichlichen Gütern zu erben, soll ich bei geringen Gütern verlieren?
אמר ליה רבא מאן דעסיק בתורה הוא דירית מאן דלא עסיק בתורה לא ירית אלא אמר רבא הכי קאמר בשביל שאני זכר וראוי לירש בנכסים מרובין הפסדתי בנכסים מועטין:
MISCHNA: Wenn jemand von einem anderen Krüge mit Öl fordert und dieser die Krüge [allein] zugibt, so sagt Admon: Da er einen Teil der Forderung zugegeben hat, soll er schwören. Die Weisen aber sagen: Das Zugeständnis eines Teils ist nicht von der Art der Forderung. Rabban Gamliel sagte: Ich sehe die Worte Admons [als richtig] an.
מתני׳ הטוען את חבירו כדי שמן והודה בקנקנים אדמון אומר הואיל והודה במקצת הטענה ישבע וחכ"א אין הודאת מקצת ממין הטענה אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון:
GEMARA: Schließe daraus, dass nach den Rabbanan [gilt]: Fordert er Weizen und Gerste und gibt dieser die Gerste zu, so ist er frei.
גמ׳ שמע מינה לרבנן טענו חטין ושעורין והודה בשעורין פטור
Soll das etwa eine Widerlegung Raw Nachmans im Namen Schmuels sein? Denn Raw Nachman sagte im Namen Schmuels: Fordert er Weizen und Gerste und gibt dieser ihm eines davon zu, so ist er schuldig.
לימא תהוי תיובתא דרב נחמן אמר שמואל דא"ר נחמן אמר שמואל טענו חטין ושעורים והודה לו באחד מהן חייב
Raw Jehuda sagte im Namen Raws: [Es geht darum,] dass er ein Maß fordert. – Wenn so, was ist der Grund Admons?
אמר רב יהודה אמר רב בטוענו מדה אי הכי מ"ט דאדמון
Vielmehr sagte Rawa: Alle stimmen überein: Wo er zu ihm sagt: „Zehn Krüge voll Öl habe ich in deiner Grube“, fordert er Öl, Krüge aber fordert er nicht; [sagt er:] „Zehn Krüge voll Öl habe ich bei dir“, fordert er Öl und Krüge.
אלא אמר רבא דכולי עלמא היכא דאמר ליה מלא עשרה כדי שמן יש לי בבורך שמן קטעין ליה קנקנים לא קטעין ליה עשרה כדי שמן מלאים יש לי אצלך שמן וקנקנים קטעין ליה
Worin sie streiten, ist der Fall, dass er zu ihm sagt: „Zehn Krüge Öl habe ich bei dir.“ Admon sagt: In diesem Ausdruck liegt ein Ausdruck für Krüge; und die Rabbanan meinen: In diesem Ausdruck liegt kein Ausdruck für Krüge.
כי פליגי היכא דאמר ליה עשרה כדי שמן יש לי אצלך אדמון אומר יש בלשון הזה לשון קנקנים ורבנן סברי אין בלשון הזה לשון קנקנים
Doch der Grund ist, dass in diesem Ausdruck kein Ausdruck für Krüge liegt; läge aber in diesem Ausdruck ein Ausdruck für Krüge, so wäre er schuldig. Soll das etwa eine Widerlegung Rabbi Chija bar Abbas sein? Denn Rabbi Chija bar Abba sagte: Fordert er Weizen und Gerste und gibt dieser ihm eines davon zu, so ist er frei.
אלא טעמא דאין בלשון הזה לשון קנקנים הא יש בלשון הזה לשון קנקנים חייב לימא תיהוי תיובתא דר' חייא בר אבא דא"ר חייא בר אבא טענו חטין ושעורים והודה לו באחד מהם פטור
Raw Schimi bar Aschi sagte: Es wird wie einer, der einen Granatapfel mit seiner Schale fordert. Rabina wandte dagegen ein: Ein Granatapfel ohne seine Schale hält sich nicht; hält sich denn Öl ohne Krüge?
אמר רב שימי בר אשי נעשה כמי שטענו רימון בקליפתו מתקיף לה רבינא רימון בלא קליפתו לא מינטר שמן מינטר בלא קנקנים
Vielmehr: Womit haben wir es hier zu tun? Damit, dass er zu ihm sagt: „Zehn Krüge Öl habe ich bei dir“, und der andere sagt zu ihm: „Von Öl ist nie die Rede gewesen; und auch von den Krügen hast du fünf [bei mir], und fünf hast du nicht.“
אלא הכא במאי עסקינן דאמר ליה עשרה כדי שמן יש לי אצלך ואמר ליה אידך שמן לא היו דברים מעולם קנקנים נמי חמשה אית לך וחמשה לית לך
Admon sagt: In diesem Ausdruck liegt ein Ausdruck für Krüge, und da er hinsichtlich der Krüge schwören muss, schwört er auch hinsichtlich des Öls durch Ausdehnung des Eides. Und die Rabbanan meinen: In diesem Ausdruck liegt kein Ausdruck für Krüge; was er gefordert hat, hat ihm dieser nicht zugegeben, und was dieser ihm zugegeben hat, hat er nicht gefordert.
אדמון אומר יש בלשון הזה לשון קנקנים ומגו דקמשתבע אקנקנים משתבע נמי אשמן על ידי גלגול ורבנן סברי אין בלשון הזה לשון קנקנים מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו:
MISCHNA: Wenn jemand seinem Schwiegersohn Geld zusagt und ihm dann die Zahlung schuldig bleibt,
מתני׳ הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל
Original: Ketubot 108b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.