Wie ist es mit den Dienstgeräten – macht man sie aus den Weihgeldern für die Instandhaltung des Tempels? Sind sie Bedarf des Altars und kommen daher aus den Weihgeldern für die Instandhaltung des Tempels, oder sind sie Bedarf des Opfers, und man machte sie aus der Hebe der Kammer? Er sagte zu ihm: Man macht sie nur aus der Hebe der Kammer.
כלי שרת מהו שיעשו מקדשי בדק הבית צורך מזבח נינהו ומקדשי בדק הבית אתו או צורך קרבן נינהו ומתרומת הלשכה היו עושין אותן א"ל אין נעשין אלא מתרומת הלשכה
Er wandte gegen ihn ein: „Und als sie fertig waren, brachten sie vor den König und Jojada (den Priester) das übrige Geld, und er machte daraus Geräte für das Haus des Ewigen, Dienstgeräte“ usw. (2 Chr 24,14).
איתיביה (דברי הימים ב כד, יד) וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע (הכהן) את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית ה' כלי שרת וגו'
Er sagte zu ihm: Wer dich die Schriften lesen ließ, hat dich die Propheten nicht lesen lassen: „Doch man machte für das Haus des Ewigen keine Schalen“ usw. „denn den Arbeitern gab man es“ (2 Kön 12,14–15).
א"ל דאקרייך כתובי לא אקרייך נביאי (מלכים ב יב, יד) אך לא יעשה בית ה' ספות וגו' כי לעושי המלאכה יתנוהו
Wenn so, widersprechen die Verse einander! – Das ist kein Widerspruch: Hier, wo sie eingesammelt hatten und etwas übrig blieb; dort, wo sie eingesammelt hatten und nichts übrig blieb.
אי הכי קשו קראי אהדדי לא קשיא כאן שגבו והותירו כאן שגבו ולא הותירו
Und was ist, wenn sie eingesammelt hatten und etwas übrig blieb? Rabbi Abbahu sagte: Der Sinn des Gerichts bedingt es sich bei ihnen aus: Werden sie gebraucht, so werden sie gebraucht; wenn nicht, sollen sie für Dienstgeräte sein.
וכי גבו והותירו מאי הוי א"ר אבהו לב ב"ד מתנה עליהן אם הוצרכו הוצרכו ואם לאו יהו לכלי שרת
In der Schule Rabbi Jischmaels wurde gelehrt: Die Dienstgeräte kommen aus der Hebe der Kammer, denn es heißt: „das übrige Geld“. Welches Geld hat einen Überrest? Sage: das ist die Hebe der Kammer.
תנא דבי רבי ישמעאל כלי שרת באין מתרומת הלשכה שנאמר את שאר הכסף איזהו כסף שיש לו שיריים הוי אומר זה תרומת הלשכה
Man wandte ein: Das Räucherwerk und alle Gemeindeopfer kommen aus der Hebe der Kammer; der goldene Altar, der Weihrauch und die Dienstgeräte kommen aus dem Überschuss der Trankopfer.
מיתיבי הקטורת וכל קרבנות צבור באין מתרומת הלשכה מזבח הזהב ולבונה וכלי שרת באין ממותר נסכים
Der Brandopferaltar, die Kammern und die Vorhöfe kommen aus den Weihgeldern für die Instandhaltung des Tempels; [was] außerhalb der Mauer des Vorhofs [ist], kommt aus den Überresten der Kammer. Das ist es, was wir gelernt haben: Die Stadtmauer, ihre Türme und aller Bedarf der Stadt kommen aus den Überresten der Kammer.
מזבח העולה הלשכות והעזרות באין מקדשי בדק הבית חוץ לחומת העזרה באין משירי הלשכות זו היא ששנינו חומת העיר ומגדלותיה וכל צרכי העיר באין משירי הלשכה
Das ist ein Streit unter Tannaim. Denn wir haben gelernt: Was machte man mit dem Überschuss der Hebe? Goldbleche als Überzug für das Allerheiligste. Rabbi Jischmael sagt: Der Überschuss der Früchte [ist] für den Nachtisch des Altars, der Überschuss der Hebe für die Dienstgeräte.
תנאי היא דתנן מותר תרומה מה היו עושין בה ריקועי זהב ציפוי לבית קדשי הקדשים ר' ישמעאל אומר מותר פירות לקיץ המזבח מותר תרומה לכלי שרת
Rabbi Akiwa sagt: Der Überschuss der Hebe [ist] für den Nachtisch des Altars, der Überschuss der Trankopfer für die Dienstgeräte. Rabbi Chanina, der Vorsteher der Kohanim, sagt: Der Überschuss der Trankopfer [ist] für den Nachtisch des Altars, der Überschuss der Hebe für die Dienstgeräte. Und weder dieser noch jener erkannten [die Sache mit] den Früchten an.
ר"ע אומר מותר תרומה לקיץ המזבח מותר נסכים לכלי שרת רבי חנינא סגן הכהנים אומר מותר נסכים לקיץ המזבח מותר תרומה לכלי שרת וזה וזה לא היו מודים בפירות
Was hat es mit den Früchten auf sich? Denn es wird gelehrt: Was machte man mit dem Überschuss der Hebe? Man kaufte damit billig Früchte und verkaufte sie teuer, und mit dem Gewinn bereitete man dem Altar den Nachtisch. Das ist es, was wir gelernt haben: Der Überschuss der Früchte [ist] für den Nachtisch des Altars.
פירות מאי היא דתניא מותר תרומה מה היו עושין בה לוקחין פירות בזול ומוכרין אותם ביוקר והשכר מקיצין בו את המזבח וזו היא ששנינו מותר פירות לקיץ המזבח
Was [heißt]: Weder dieser noch jener erkannten [die Sache mit] den Früchten an? Denn wir haben gelernt: Was machte man mit dem Überschuss der Überreste der Kammer? Man kaufte damit Weine, Öle und Feinmehl, und der Gewinn [fiel] dem Heiligtum zu – Worte Rabbi Jischmaels. Rabbi Akiwa sagt: Man macht keinen Gewinn mit Geweihtem und auch nicht mit dem, was den Armen gehört.
מאי זה וזה לא היו מודין בפירות דתנן מותר שירי לשכה מה היו עושין בהן לוקחין בהן יינות שמנים וסלתות והשכר להקדש דברי ר' ישמעאל רבי עקיבא אומר אין משתכרין בשל הקדש אף לא בשל עניים
Mit Geweihtem – aus welchem Grund nicht? Es gibt keine Armut am Ort des Reichtums. Mit dem, was den Armen gehört – aus welchem Grund nicht? Vielleicht trifft es sich, dass ein Armer zu ihnen kommt, und es ist nichts da, um ihm zu geben.
בשל הקדש מאי טעמא לא אין עניות במקום עשירות בשל עניים מאי טעמא לא דלמא מתרמי להו עניא וליכא למיתבא ליה:
Wenn jemand übers Meer gezogen ist. Es wurde gesagt: Raw sagte:
מי שהלך למדינת הים: איתמר רב אמר
Original: Ketubot 106b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.