ihre abgenutzten Sachen, die noch vorhanden sind.
בלאותיה קיימין
Ketubbot 101b כתובות
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Ein Tanna lehrte vor Raw Nachman: Hat sie Ehebruch begangen, so hat sie ihre abgenutzten Sachen, die noch vorhanden sind, verloren. Er sagte zu ihm: Wenn sie Ehebruch begangen hat – haben etwa ihre Geräte Ehebruch begangen? Lehre: Sie hat ihre abgenutzten Sachen, die noch vorhanden sind, nicht verloren.
תני תנא קמיה דרב נחמן זינתה הפסידה בלאותיה קיימין א"ל אם היא זינתה כליה מי זנאי תני לא הפסידה בלאותיה קיימין
Rabba bar bar Chana sagte im Namen Rabbi Jochanans: Dies sind die Worte Rabbi Menachems des Verborgenen; die Weisen aber sagen: Hat sie Ehebruch begangen, so hat sie ihre abgenutzten Sachen, die noch vorhanden sind, nicht verloren.
אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן זו דברי רבי מנחם סתימתאה אבל חכמים אומרים זינתה לא הפסידה בלאותיה קיימין:
„Hat er sie von vornherein geheiratet“ usw.: Raw Huna sagte: Eine Unfruchtbare ist eine Frau und [doch] keine Frau; eine Witwe ist eine vollgültige Frau.
אם מתחלה נשאה כו': אמר רב הונא אילונית אשה ואינה אשה אלמנה אשה גמורה
Eine Unfruchtbare ist eine Frau und [doch] keine Frau: Wusste er von ihr, so hat sie eine Ketubba; wusste er nicht von ihr, so hat sie keine Ketubba. Eine Witwe ist eine vollgültige Frau: Ob er von ihr wusste oder nicht von ihr wusste, sie hat eine Ketubba.
אילונית אשה ואינה אשה הכיר בה יש לה כתובה לא הכיר בה אין לה כתובה אלמנה אשה גמורה בין הכיר בה בין לא הכיר בה יש לה כתובה
Raw Jehuda aber sagt: Die eine wie die andere ist eine Frau und [doch] keine Frau: Wusste er von ihr, so hat sie eine Ketubba; wusste er nicht von ihr, so hat sie keine Ketubba.
ורב יהודה אומר אחת זו ואחת זו אשה ואינה אשה הכיר בה יש לה כתובה לא הכיר בה אין לה כתובה
Man wandte ein: Heiratete er sie in der Annahme, dass sie so ist, und es stellt sich heraus, dass sie so ist, so hat sie eine Ketubba. Demnach hat sie ohne nähere Angabe keine Ketubba!
מיתיבי כנסה בחזקת שהיא כן ונמצאת שהיא כן יש לה כתובה הא סתמא אין לה כתובה
Sag nicht: „Demnach hat sie ohne nähere Angabe keine Ketubba“, sondern sag: Heiratete er sie in der Annahme, dass sie nicht so ist, und es stellt sich heraus, dass sie so ist, so hat sie keine Ketubba.
לא תימא הא סתמא אין לה כתובה אלא אימא כנסה בחזקת שאינה כן ונמצאת שהיא כן אין לה כתובה
Aber ohne nähere Angabe – was dann? Hat sie eine? Statt zu lehren: „in der Annahme, dass sie so ist, und es stellt sich heraus, dass sie so ist, hat sie eine Ketubba“, sollte er uns [den Fall] ohne nähere Angabe lehren, und erst recht diesen!
אבל סתמא מאי אית לה אדתני בחזקת שהיא כן ונמצאת שהיא כן יש לה כתובה לשמעינן סתמא וכ"ש הא
Und ferner wurde gelehrt: Heiratete er sie in Kenntnis [ihres Zustands], und es stellt sich heraus, wie es bekannt war, so hat sie eine Ketubba; heiratete er sie ohne nähere Angabe, so hat sie keine Ketubba. Eine Widerlegung Raw Hunas!
ועוד תני כנסה בידוע ונמצאת בידוע יש לה כתובה כנסה סתם אין לה כתובה תיובתא דרב הונא
Raw Huna – die Mischna hat ihn irregeführt: Er meinte, da sie bei der Unfruchtbaren unterscheidet und bei der Witwe nicht unterscheidet, folge daraus, dass die Witwe auch ohne nähere Angabe [eine Ketubba] hat. Doch dem ist nicht so: Wenn sie die Witwe lehrt, bezieht sie sich auf die Unterscheidung bei der Unfruchtbaren.
רב הונא מתני' אטעיתיה הוא סבר מדקא מפליג באילונית ולא קמפליג באלמנה מכלל דאלמנה אפי' בסתמא נמי אית לה ולא היא כי קתני לה לאלמנה אפלוגתא דאילונית קאי:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Eine Witwe wird ernährt“.
הדרן עלך אלמנה ניזונת
MISCHNA: Wer eine Frau heiratet, und sie vereinbarte mit ihm, dass er ihre Tochter fünf Jahre lang ernähre, ist verpflichtet, sie fünf Jahre lang zu ernähren.
מתני׳ הנושא את האשה ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים חייב לזונה חמש שנים
Heiratete sie [dann] einen anderen und vereinbarte mit ihm, dass er ihre Tochter fünf Jahre lang ernähre, so ist [auch er] verpflichtet, sie fünf Jahre lang zu ernähren. Der erste darf nicht sagen: „Wenn sie zu mir kommt, ernähre ich sie“, sondern er bringt ihr ihren Unterhalt an den Ort, wo ihre Mutter ist.
ניסת לאחר ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים חייב לזונה חמש שנים לא יאמר הראשון לכשתבא אצלי אזונה אלא מוליך לה מזונותיה למקום שאמה
Und ebenso dürfen die beiden nicht sagen: „Wir ernähren sie gemeinsam“, sondern einer ernährt sie, und der andere gibt ihr den Geldwert des Unterhalts.
וכן לא יאמרו שניהם הרי אנו זנין אותה כאחד אלא אחד זנה ואחד נותן לה דמי מזונות
Heiratete sie, so gibt ihr der Ehemann Unterhalt, und jene geben ihr den Geldwert des Unterhalts. Starben sie, so werden ihre [eigenen] Töchter aus freien Gütern ernährt, sie aber wird aus verpfändeten Gütern ernährt, weil sie wie eine Gläubigerin ist.
ניסת הבעל נותן לה מזונות והן נותנין לה דמי מזונות מתו בנותיהן ניזונות מנכסים בני חורין והיא ניזונת מנכסים משועבדים מפני שהיא כבעלת חוב
Die Klugen schrieben: „unter der Bedingung, dass ich deine Tochter fünf Jahre lang ernähre, solange du bei mir bist“.
הפקחים היו כותבים ע"מ שאזון את בתך חמש שנים כל זמן שאת עמי:
GEMARA: Es wurde gesagt: Wer zu seinem Nächsten sagt: „Ich schulde dir eine Mine“ – Rabbi Jochanan sagte: Er ist verpflichtet. Resch Lakisch sagte: Er ist frei.
גמ׳ אתמר האומר לחבירו חייב אני לך מנה רבי יוחנן אמר חייב ור"ל אמר פטור
Wie ist der Fall? Sagte er zu ihnen: „Ihr seid meine Zeugen“, was ist dann der Grund von Resch Lakisch, dass er ihn freispricht? Sagte er nicht zu ihnen: „Ihr seid meine Zeugen“, was ist dann der Grund Rabbi Jochanans, dass er ihn verpflichtet?
ה"ד אי דאמר להו אתם עדיי מ"ט דר"ל דקפטר אי דלא אמר להו אתם עדיי מ"ט דרבי יוחנן דקמחייב
Tatsächlich, wenn er nicht zu ihnen sagte: „Ihr seid meine Zeugen“, und hier befassen wir uns damit, dass er zu ihm sagte: „Ich schulde dir eine Mine durch eine Urkunde.“ Rabbi Jochanan sagte: Er ist verpflichtet – die Sache einer Urkunde ist gewichtig und gilt, als hätte er zu ihnen gesagt: „Ihr seid Zeugen.“ Resch Lakisch sagte: Er ist frei – die Sache einer Urkunde ist nicht gewichtig.
לעולם דלא קאמר להו אתם עדיי והכא במאי עסקינן דא"ל חייב אני לך מנה בשטר רבי יוחנן אמר חייב אלימא מילתא דשטרא כמאן דאמר להו אתם עדים דמי ר"ל אמר פטור לא אלימא מילתא דשטרא
Wir haben gelernt: Wer eine Frau heiratet, und sie vereinbarte mit ihm, ihre Tochter fünf Jahre lang zu ernähren, ist verpflichtet, sie fünf Jahre lang zu ernähren. Doch wohl in einem solchen Fall?
תנן הנושא את האשה ופסקה עמו לזון את בתה חמש שנים חייב לזונה חמש שנים מאי לאו כי האי גוונא
Original: Ketubot 101b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.