Raw Oschaja wandte ein: Rabbi Schimon Schesori und Rabbi Schimon sagen: Sie stritten nicht über eine Sache, die unter eine einzige Bezeichnung fällt, dass er [da] schuldig ist, sondern über eine Sache, die unter zwei Bezeichnungen fällt, wo Rabbi Elieser zu einem Sündopfer verpflichtet und Rabbi Jehoschua freispricht.
מתיב רב אושעיא רבי שמעון שזורי ורבי שמעון אומרים לא נחלקו על דבר שהוא משם אחד שהוא חייב אלא על דבר שהוא משום שני שמות שרבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר
Und was sagt Rabbi Jehuda? Dass sie streiten, wenn er beabsichtigte, Trauben zu pflücken, und Feigen pflückte, schwarze, und weiße pflückte. Trauben und Feigen, schwarze und weiße – was ist das? Zwei Bezeichnungen! Das ist ja [die Ansicht von]Rabbi Schimon und Rabbi Schimon Schesori; was will uns Rabbi Jehuda lehren?
ורבי יהודה מאי קאמר דפליגי בנתכוין ללקט ענבים ולקט תאנים שחורות ולקט לבנות ענבים ותאנים שחורות ולבנות מאי ניהו שני שמות היינו רבי שמעון ור"ש שזורי רבי יהודה מאי אתא לאשמועינן
Ist es nicht vielmehr [die Frage des] unbeabsichtigt Handelnden, die zwischen ihnen [strittig] ist? Rabbi Jehuda ist der Ansicht, der unbeabsichtigt Handelnde ist schuldig, und Rabbi Schimon Schesori [und Rabbi Schimon] sind der Ansicht, der unbeabsichtigt Handelnde ist frei.
אלא לאו מתעסק איכא בינייהו דרבי יהודה סבר מתעסק חייב ור"ש שזורי סברי מתעסק פטור
Nein, der unbeabsichtigt Handelnde ist nach aller Ansicht frei, und hier streiten sie darüber: Rabbi Schimon Schesori ist der Ansicht, wenn ihm das Pflücken aus dem Sinn kam, ist er bei einer einzigen Bezeichnung nach aller Ansicht schuldig;
לא מתעסק דברי הכל פטור והכא בהא קא מיפלגי דרבי שמעון שזורי סבר שכח מלקט מלבו בשם אחד דברי הכל חייב
Es wurde doch gelehrt: Standen vor ihm zwei lange brennende Lichter, und er beabsichtigte, dieses zu löschen, und löschte jenes, dieses anzuzünden, und zündete jenes an, ist er frei. [Beabsichtigte er,] anzuzünden und zu löschen, und löschte und zündete mit einem einzigen Atemzug an, ist er schuldig.
והתניא היו לפניו שתי נרות דולקות ארוכות ונתכוין לכבות את זו וכיבה את זו להדליק את זו והדליק את זו פטור להדליק ולכבות וכיבה והדליק בנשימה אחת חייב
Das ist doch selbstverständlich! – Man könnte meinen, sein Gedanke sei nicht ausgeführt worden, denn er wollte zuerst anzünden und danach löschen, und als er die Handlung vollzog, löschte er [zuerst] und zündete danach an, und man könnte sagen, er sei frei. Es lehrt uns, dass er, wenn er es auch nicht vorgezogen, es auch nicht nach hinten verschoben hat.
פשיטא מהו דתימא לא איתעבד מחשבתיה דהא להדליק מעיקרא בעי ולבסוף לכבות וכי עבד מעשה כיבה ובסוף הדליק הוא ואימא פטור קא משמע לן נהי דאקדומי נמי לא מקדים אחורי נמי לא מאחר
Die Rabbanan lehrten: Wer am Schabbat Kohlen schürt, ist zu einem Sündopfer verpflichtet. Rabbi Schimon ben Elasar sagt im Namen von Rabbi Elieser bar Rabbi Zadok: Er ist zu zweien verpflichtet, weil er die oberen löscht und die unteren entfacht. Womit befassen wir uns? Wenn er zu löschen und zu entfachen beabsichtigt, was ist der Grund dessen, der freispricht? Wenn er vielmehr nicht zu entfachen beabsichtigt, was ist der Grund dessen, der zu zweien verpflichtet?
תנו רבנן החותה גחלים בשבת חייב חטאת רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי אליעזר ברבי צדוק חייב שתים מפני שהוא מכבה את העליונות ומבעיר את התחתונות במאי עסקינן אי דקא מיכוין לכבות ולהבעיר מאי טעמא דמאן דפטר אלא דלא קא מכוין להבעיר מאי טעמא דמאן דמחייב תרתי
Rabbi Elasar und Rabbi Chanina sagten beide: Etwa wenn er beabsichtigte, die oberen zu löschen, um die unteren zu entfachen. Der erste Tanna ist der Ansicht, wer beim Entfachen beschädigt, ist frei, und Rabbi Elieser bar Rabbi Zadok sagte: Er ist schuldig. Und ebenso sagte Rabbi Jochanan: Beim Schmied lehrten sie es. Rabbi Jochanan sagte: Bis hierher wurde der Grund dieser Halacha nicht offenbart.
רבי אלעזר ורבי חנינא דאמרי תרווייהו כגון שנתכוין לכבות העליונות כדי להבעיר את התחתונות דתנא קמא קסבר מקלקל בהבערה פטור ורבי אליעזר ברבי צדוק אמר חייב וכן אמר רבי יוחנן בנפח שנו אמר רבי יוחנן עד כאן לא נתגלתה טעמא של הלכה זו
Ami bar Awin und Raw Chananja bar Awin sagten beide:
אמי בר אבין ורב חנניא בר אבין דאמרי תרווייהו
Original: Keritot 20a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.