Wenn beim Stirnblatt, auf dem nur eine einzige Gottesnennung steht, die Tora sagte: „auf seiner Stirn beständig“, damit er seine Aufmerksamkeit nicht von ihm abwende – bei den Tefillin, in denen viele Gottesnennungen stehen, um wie viel mehr!
ומה ציץ שאין בו אלא אזכרה אחת אמרה תורה על מצחו תמיד שלא יסיח דעתו ממנו תפילין שיש בהן אזכרות הרבה על אחת כמה וכמה
Und nach Rabbi Schimon, der sagt, es bewirke beständig Wohlgefallen – es steht doch geschrieben: „auf seiner Stirn … und er trage“! – Jenes kommt, um ihm einen Ort festzusetzen.
ולר"ש דאמר תמיד מרצה והא כתיב על מצחו ונשא ההוא לקבוע לו מקום הוא דאתא
Und Rabbi Jehuda – woher hat er es, ihm einen Ort festzusetzen? Er entnimmt es aus „auf seiner Stirn“. Dann soll Rabbi Schimon es auch aus „auf seiner Stirn“ entnehmen! – Ja, so ist es.
ורבי יהודה לקבוע לו מקום מנא ליה נפקא ליה מעל מצחו ור"ש נמי תיפוק ליה מעל מצחו אין ה"נ
Was macht er aber mit „auf seiner Stirn … und er trage“? Er sagt dir: Ist es für die Stirn geeignet, bewirkt es Wohlgefallen; ist es nicht für die Stirn geeignet, bewirkt es kein Wohlgefallen – ausgenommen ein zerbrochenes Stirnblatt, das kein Wohlgefallen bewirkt.
אלא על מצחו ונשא מאי עביד ליה אמר לך ראוי למצח מרצה שאינו ראוי למצח אינו מרצה לאפוקי נשבר הציץ דלא מרצה
Und nach Rabbi Jehuda – woher hat er das zerbrochene Stirnblatt? Er entnimmt es aus „Stirn“ – „seine Stirn“. Und Rabbi Schimon – „Stirn“, „seine Stirn“ besagt für ihn nichts.
ולר' יהודה נשבר הציץ מנא ליה נפקא ליה ממצח מצחו ור"ש מצח מצחו לא משמע ליה
Sollen wir sagen, diese Tannaim sind wie jene Tannaim? Denn es wird gelehrt: Den einen wie den anderen besprengt man alle sieben [Tage] mit allen Entsündigungswassern, die dort waren. Das sind die Worte des Rabbi Meir. Rabbi Jose sagt: Man besprengt ihn nur am dritten und am siebten allein. Rabbi Chanina, der Vorsteher der Kohanim, sagt: Den Kohen, der die Kuh verbrennt, besprengt man alle sieben; den Hohepriester an Jom Kippur besprengt man nur am dritten und am siebten.
נימא הני תנאי כהני תנאי דתניא אחד זה ואחד זה מזין עליו כל שבעה מכל חטאות שהיו שם דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר אין מזין עליו אלא שלישי ושביעי בלבד ר' חנינא סגן הכהנים אומר כהן השורף את הפרה מזין עליו כל שבעה כה"ג ביוה"כ אין מזין עליו אלא שלישי ושביעי
Streiten sie nicht darüber: Rabbi Meir meint, die Unreinheit sei bei der Gemeinde verdrängt, und Rabbi Jose meint, die Unreinheit sei bei der Gemeinde erlaubt?
מאי לאו בהא קא מיפלגי ר"מ סבר טומאה דחויה היא בציבור ור' יוסי סבר טומאה היתר היא בציבור
Wie kannst du das meinen? Wenn Rabbi Jose meinte, sie sei bei der Gemeinde erlaubt – wozu brauche ich überhaupt die Besprengung? Vielmehr meinen alle diese Tannaim, die Unreinheit sei bei der Gemeinde verdrängt.
ותסברא אי סבר רבי יוסי היתר היא בציבור הזאה כלל למה לי אלא דכולי עלמא הני תנאי סברי טומאה דחויה היא בציבור
Und hier streiten sie darüber: Rabbi Meir meint, wir sagen: Untertauchen zu seiner Zeit ist ein Gebot; und Rabbi Jose meint, wir sagen nicht: Untertauchen zu seiner Zeit ist ein Gebot.
והכא בהא קמיפלגי ר"מ סבר אמרינן טבילה בזמנה מצוה ורבי יוסי סבר לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה
Meint denn Rabbi Jose, wir sagen nicht: Untertauchen zu seiner Zeit ist ein Gebot? Es wird doch gelehrt: Wenn [der Gottes-]Name auf seinem Fleisch geschrieben war, so soll er nicht baden, sich nicht salben und nicht an einem schmutzigen Ort stehen. Ergab sich ihm ein gebotenes Untertauchen, so wickelt er Bast darum und taucht unter. Rabbi Jose sagt: Er steigt hinab und taucht wie gewöhnlich unter, nur darf er nicht reiben.
וסבר רבי יוסי לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה והתניא הרי שהיה שם כתוב על בשרו הרי זה לא ירחץ ולא יסוך ולא יעמוד במקום הטנופת נזדמנה לו טבילה של מצוה כורך עליו גמי וטובל רבי יוסי אומר יורד וטובל כדרכו ובלבד שלא ישפשף
Und wir halten fest, dass sie darüber streiten, ob Untertauchen zu seiner Zeit ein Gebot ist: Der erste Tanna meint, wir sagen nicht: Untertauchen zu seiner Zeit ist ein Gebot; und Rabbi Jose meint, wir sagen: Untertauchen zu seiner Zeit ist ein Gebot. Vielmehr sagen wir nach allen diesen Tannaim: Untertauchen zu seiner Zeit ist ein Gebot.
וקיימא לן דבטבילה בזמנה מצוה קא מיפלגי דתנא קמא סבר לא אמרינן טבילה בזמנה מצוה. ורבי יוסי סבר אמרינן טבילה בזמנה מצוה אלא דכולי עלמא להני תנאי אמרינן טבילה בזמנה מצוה
Und hier streiten sie darüber: Rabbi Meir meint, wir stellen die Besprengung dem Untertauchen gleich; und Rabbi Jose meint, wir stellen die Besprengung dem Untertauchen nicht gleich.
והכא בהא קמיפלגי רבי מאיר סבר מקשינן הזאה לטבילה ור' יוסי סבר לא מקשינן הזאה לטבילה
Und Rabbi Chanina, der Vorsteher der Kohanim – wenn er die Besprengung dem Untertauchen gleichstellt, dann doch auch beim Kohen an Jom Kippur; wenn er die Besprengung dem Untertauchen nicht gleichstellt, dann doch auch beim Kohen, der die Kuh verbrennt, nicht!
ורבי חנינא סגן הכהנים אי מקיש הזאה לטבילה אפילו כהן ביוה"כ נמי אי לא מקיש הזאה לטבילה אפי' כהן השורף את הפרה נמי לא
Nach wem geht das, was die Rabbanan lehrten: Zwischen dem Kohen, der die Kuh verbrennt, und dem Hohepriester an Jom Kippur besteht nur [der Unterschied],
כמאן אזלא הא דתנו רבנן אין בין כהן השורף את הפרה לכהן גדול ביום הכפורים אלא
Original: Yoma 8a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.