Nach den Worten dessen, der sagt, der Stier des Jom Kippur sei ein Opfer des Einzelnen: Bewirkt er einen Tausch, oder bewirkt er keinen Tausch? Folgt daraus nicht, dass es jemanden gibt, der sagt, [er sei ein Opfer] der Gemeinschaft?
לדברי האומר פר יום הכפורים קרבן יחיד עושה תמורה או אינו עושה תמורה לאו מכלל דאיכא למאן דאמר דצבור
Zur Sache selbst: Rabbi (Elieser) fragte: Nach den Worten dessen, der sagt, der Stier des Jom Kippur sei ein Opfer des Einzelnen: Bewirkt er einen Tausch, oder bewirkt er keinen Tausch? Was fragt er da?
גופא בעי רבי (אליעזר) לדברי האומר פר יוה"כ קרבן יחיד עושה תמורה או אינו עושה תמורה מאי קא מיבעיא ליה
Es ist doch klar, dass wir uns nach dem richten, dem gesühnt wird! Denn Rabbi Abbahu sagte im Namen Rabbi Jochanans: Der Weihende fügt das Fünftel hinzu, und der, dem gesühnt wird, bewirkt damit einen Tausch;
פשיטא דבתר מתכפר אזלינן דא"ר אבהו א"ר יוחנן המקדיש מוסיף חומש והמתכפר עושה בה תמורה
Tatsächlich ist ihm klar, dass wir uns nach dem richten, dem gesühnt wird; und so ist seine Frage: Wird seinen Brüdern, den Kohanim, als festen [Teilhabern] gesühnt, oder wird ihnen vielleicht nur beiläufig gesühnt?
לעולם פשיטא ליה דבתר מתכפר אזלינן והכי קא מיבעיא ליה אחיו הכהנים בקביעותא מתכפרי או דילמא בקופיא מתכפרי
Komm und höre: Eine Strenge gilt beim Schlachtopfer gegenüber dem Tausch, und eine Strenge beim Tausch gegenüber dem Schlachtopfer. Eine Strenge beim Schlachtopfer: dass das Schlachtopfer beim Einzelnen wie bei der Gemeinschaft gilt, den Schabbat und die Unreinheit verdrängt und einen Tausch bewirkt – was beim Tausch nicht so ist.
ת"ש חומר בזבח מבתמורה וחומר בתמורה מבזבח חומר בזבח שהזבח נוהג ביחיד כבצבור ודוחה את השבת ואת הטומאה ועושה תמורה מה שאין כן בתמורה
Eine Strenge beim Tausch gegenüber dem Schlachtopfer: dass der Tausch auf ein [Tier] mit bleibendem Gebrechen übergeht und es nicht in den profanen Stand gelangt, um geschoren und zur Arbeit verwendet zu werden – was beim Schlachtopfer nicht so ist.
חומר בתמורה מבזבח שהתמורה חלה על בעל מום קבוע ואינה יוצאה לחולין ליגזז וליעבד משא"כ בזבח
Wie ist dieses Schlachtopfer gemeint? Wenn du sagst, das des Einzelnen – verdrängt es etwa Schabbat und Unreinheit? Vielmehr das der Gemeinschaft – bewirkt es etwa einen Tausch? Ist es also nicht der Stier: Er verdrängt den Schabbat und die Unreinheit, weil seine Zeit festgesetzt ist, und er bewirkt einen Tausch, weil er ein Opfer des Einzelnen ist?
האי זבח היכי דמי אילימא דיחיד מי דחי שבת וטומאה אלא דצבור מי עושה תמורה אלא לאו דפר ודוחה את השבת ואת הטומאה דקביע ליה זמן ועושה תמורה דקרבן יחיד הוא
Das ist auch einleuchtend; denn käme es dir in den Sinn, [es sei] sein Stier – der Tausch des Stieres: Schabbat und Unreinheit verdrängt er nicht, aber am Werktag bringt man ihn dar? Er ist doch der Tausch eines Sündopfers, und der Tausch eines Sündopfers geht dem Tod zu!
הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך דפרו תמורה דפר שבת וטומאה הוא דלא דחיא הא בחול מקריב קרבה הא תמורת חטאת היא ותמורת חטאת למיתה אזלא
Woraus [folgt das]? Daraus, dass er lehrt: Eine Strenge beim Tausch: dass der Tausch auf ein [Tier] mit bleibendem Gebrechen übergeht und es nicht in den profanen Stand gelangt, um geschoren und zur Arbeit verwendet zu werden. Und käme es dir in den Sinn, was [heißt] „Schlachtopfer“? Die Gattung „Schlachtopfer“ – es gibt doch
ממאי מדקתני חומר בתמורה שהתמורה חלה על בעל מום קבוע ואינה יוצאה לחולין ליגזז וליעבד ואי סלקא דעתך מאי זבח שם זבח והא איכא
Original: Yoma 50b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.