Gedanken an Sünde sind schlimmer als die Sünde; und dein Merkzeichen: der Geruch von Fleisch. Das Ende des Sommers ist schlimmer als der Sommer; und dein Merkzeichen: ein [schon] geheizter Ofen.
Fieber im Winter ist schlimmer als das im Sommer; und dein Merkzeichen: ein kalter Ofen. Altes [wieder] zu lernen ist schwerer als Neues; und dein Merkzeichen: Lehm aus Lehm.
Rabbi Abbahu sagte: Was ist der Grund Rabbis? Denn es steht geschrieben: „Dem Chorleiter, nach ‚Hindin der Morgenröte‘“ (Ps 22,1). Wie bei dieser Hindin sich ihre Hörner hierhin und dorthin verzweigen, so bricht auch diese Morgenröte hierhin und dorthin hervor.
א"ר אבהו מ"ט דרבי דכתיב (תהלים כב, א) למנצח על אילת השחר מה אילה זו קרניה מפצילות לכאן ולכאן אף שחר זה מפציע לכאן ולכאן
Rabbi Seira sagte: Warum wurde Ester mit einer Hindin verglichen? Um dir zu sagen: Wie bei einer Hindin ihr Schoß eng ist und sie ihrem Gatten zu jeder Stunde so lieb ist wie zur ersten Stunde, so war auch Ester dem Achaschwerosch zu jeder Stunde so lieb wie zur ersten Stunde. Rabbi Assi sagte: Warum wurde Ester mit der Morgenröte verglichen? Um dir zu sagen: Wie die Morgenröte das Ende der ganzen Nacht ist, so ist auch Ester das Ende aller Wunder.
א"ר זירא למה נמשלה אסתר לאילה לומר לך מה אילה רחמה צר וחביבה על בעלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה אף אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה א"ר אסי למה נמשלה אסתר לשחר לומר לך מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים
Aber es gibt doch Chanukka! – Wir sprechen von dem, was zur Niederschrift gegeben wurde. Das ist recht nach dem, der sagt, Ester wurde zur Niederschrift gegeben; aber nach dem, der sagt, Ester wurde nicht zur Niederschrift gegeben, was ist da zu sagen?
והא איכא חנוכה ניתנה לכתוב קא אמרינן הניחא למאן דאמר אסתר ניתנה לכתוב אלא למאן דאמר אסתר לא ניתנה לכתוב מאי איכא למימר
Er erklärt es nach Rabbi Binjamin bar Jefet im Namen Rabbi Elasars; denn Rabbi Binjamin bar Jefet sagte im Namen Rabbi Elasars: Warum wurde das Gebet der Gerechten mit einer Hindin verglichen? Um dir zu sagen: Wie sich bei dieser Hindin, solange sie wächst, ihre Hörner verzweigen, so wird auch bei den Gerechten, solange sie viel beten, ihr Gebet erhört.
מוקים לה כר' בנימין בר יפת אמר ר' אלעזר דאמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי אלעזר למה נמשלו תפלתן של צדיקים כאילת לומר לך מה אילה זו כל זמן שמגדלת קרניה מפצילות אף צדיקים כל זמן שמרבין בתפלה תפלתן נשמעת
„Sie schlachteten das tägliche Opfer.“ Wann? Wollte man sagen, an den übrigen Tagen des Jahres – geht es denn nicht ohne den Hohepriester? Vielmehr am Jom Kippur – gibt es da denn Mondlicht?
שחטו את התמיד אימת אילימא בשאר ימות השנה לא סגיא דלאו כהן גדול אלא ביום הכפורים מאור הלבנה מי איכא
Der Vater Rabbi Awins lehrte: Nicht nur dies sagte man, sondern auch [wenn] das Abkneifen des Geflügels und das Abnehmen der Handvoll vom Speiseopfer in der Nacht [geschah], soll es verbrannt werden. Gut, beim Brandopfer vom Geflügel – was geschehen ist, ist geschehen; aber die Handvoll –
תני אבוה דרבי אבין לא זו בלבד אמרו אלא אף מליקת העוף וקמיצת מנחה בלילה תשרף בשלמא עולת העוף מאי דהוה הוה אלא קומץ
Original: Yoma 29a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.