Rabbi Jehuda folgt [hier] seiner Ansicht, denn er sagt: Eine Art in ihrer eigenen Art wird nicht nichtig.
רבי יהודה לטעמיה דאמר מין במינו לא בטיל
Jewamot 82a יבמות
Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Aber wenn es nicht zerflossen ist – was [gilt dann]? Es geht nicht [in der Mehrheit] auf? Statt zu lehren: „Aber ein reines Stück vom Sündopfer, das sich mit hundert reinen Stücken Profanem vermischt hat, geht nicht auf“, sollte er doch im selben Fall unterscheiden und lehren: „Wann gilt das? Wenn es zerflossen ist; aber wenn es nicht zerflossen ist, geht es nicht auf“!
אבל לא נימוח מאי לא תעלה אדתני אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות לא תעלה ניפלוג וניתני בדידה בד"א בשנימוחה אבל לא נימוחה לא תעלה
Reines in Reinem [zu lehren] ist ihm lieber.
טהורות בטהורות עדיף ליה
Und nach Resch Lakisch: Worin unterscheidet sich der Anfang und worin der Schluss? Raw Schischa, der Sohn des Raw Idi, sagte: Der Anfang [handelt] von der Unreinheit von Flüssigkeiten, die rabbinisch ist; der Schluss von einer [Unreinheit] aus der Tora.
ולר"ל מאי שנא רישא ומ"ש סיפא א"ר שישא בריה דרב אידי רישא בטומאת משקין דרבנן סיפא דאורייתא
Aber bei der Unreinheit durch ein Kriechtier – was [gilt dann]? Es geht nicht auf?
אבל טומאת שרץ מאי לא תעלה
Statt im Schluss zu lehren: „Aber ein reines Stück vom Sündopfer, das sich mit hundert reinen Stücken Profanem vermischt hat, geht nicht auf“, sollte er doch im selben Fall unterscheiden und lehren: „Wann gilt das? Bei der Unreinheit von Flüssigkeiten; aber bei der Unreinheit durch ein Kriechtier nicht“! – Reines in Reinem [zu lehren] ist ihm lieber.
אדתני סיפא אבל חתיכה של חטאת טהורה שנתערבה במאה חתיכות של חולין טהורות לא תעלה ניפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים בטומאת משקין אבל בטומאת שרץ לא טהורה בטהורות עדיף ליה
Rabba sagte: Der Anfang [betrifft] ein Verbot, auf dem ein [einfaches] Verbotsgebot liegt, der Schluss ein Verbot, auf dem Ausrottung (Karet) steht.
רבה אמר רישא איסור לאו סיפא איסור כרת
Aber Rabba ist es doch, der sagte: Bei allem, was aus der Tora ist, gibt es keinen Unterschied zwischen einem Verbot mit [einfachem] Verbotsgebot und einem Verbot mit Ausrottung! – Das bleibt eine Schwierigkeit.
והא רבה הוא דאמר כל בדאורייתא לא שנא איסור לאו ולא שנא איסור כרת קשיא
Raw Aschi sagte: Der Schluss, weil es eine Sache ist, die eine Möglichkeit der Erlaubnis hat; und jede Sache, die eine Möglichkeit der Erlaubnis hat, wird nicht einmal unter tausend nichtig.
רב אשי אמר סיפא משום דהוי ליה דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל
Aber diese [Erklärung] des Raw Aschi ist eine Erfindung. Für wen [sollte es eine Erlaubnis geben]? Wenn für einen Kohen – es ist ihm ohnehin erlaubt; wenn für einen Israeliten – es ist für immer verboten. Also ist diese [Erklärung] des Raw Aschi eine Erfindung.
והא דרב אשי בדותא היא למאן אי לכהן מישרא שרי אי לישראל לעולם אסור אלא הא דרב אשי בדותא היא
Und ist Rabbi Jochanan der Ansicht, Teruma in dieser Zeit sei [eine Pflicht] aus der Tora? Es wird doch gelehrt: Zwei Körbe, einer mit Profanem und einer mit Teruma, und vor ihnen zwei Sea, eine mit Profanem und eine mit Teruma, und diese fielen in jene – sie sind erlaubt, denn ich sage: Die Teruma ist in die Teruma gefallen und das Profane in das Profane.
וסבר ר' יוחנן תרומה בזמן הזה דאורייתא והתניא שתי קופות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהם שתי סאין אחת של חולין ואחת של תרומה ונפלו אלו בתוך אלו הרי אלו מותרים שאני אומר תרומה לתוך תרומה נפלה וחולין בתוך חולין נפלו
Und Resch Lakisch sagte: Und zwar wenn das Profane mehr war als die Teruma; und Rabbi Jochanan sagte: Auch wenn das Profane nicht mehr war als die Teruma.
ואמר ריש לקיש והוא שרבו חולין על התרומה ור' יוחנן אמר אע"פ שלא רבו חולין על התרומה
Recht nach Resch Lakisch: Er ist der Ansicht, auch bei [Verboten] der Rabbanan brauchen wir die Mehrheit. Aber nach Rabbi Jochanan ist es schwierig!
בשלמא לריש לקיש קסבר בדרבנן נמי רבויא הוא דבעינן אלא לרבי יוחנן קשיא
Wer ist [der Autor] dieser [Baraita]? Es sind die Rabbanan.
הא מני רבנן היא
Original: Yevamot 82a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.