ein eindeutiges Erkennungszeichen ist: Der eine meint, es ist ein eindeutiges Erkennungszeichen, und der andere meint, es ist kein eindeutiges Erkennungszeichen.
סימן מובהק קא מיפלגי מר סבר סימן מובהק ומר סבר לאו סימן מובהק
Jewamot 120b יבמות
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und nach jener Version, in der Rawa sagte, Erkennungszeichen sind aus der Tora – er lehrt doch: „Selbst wenn Erkennungszeichen an seinem Körper und an seinen Kleidern sind“!
ולהך לישנא דאמר רבא סימנין דאורייתא הא קתני אף על פי שיש סימנין בגופו ובכליו
– An seinem Körper: dass er groß oder klein ist; an seinen Kleidern: weil wir ein Ausleihen befürchten. – Wenn wir ein Ausleihen befürchten, wie geben wir [dann] einen Esel nach den Erkennungszeichen des Sattels zurück?
גופו דארוך וגוץ כליו דחיישינן לשאלה ואי חיישינן לשאלה חמור בסימני אוכף היכי מהדרינן
– Die Leute leihen keinen Sattel aus, weil er dem Esel [den Rücken] wund macht. – „Fand man ihn in einem Beutel gebunden, in einer Geldbörse oder an einem Ring“ – wie geben wir [dann] zurück?
לא שיילי אינשי אוכפא דמסקיב ליה לחמרא מצאו קשור בכיס ובארנקי ובטבעת היכי מהדרינן
– Einen Ring [leiht man nicht aus, weil man] Fälschung befürchtet; Beutel und Geldbörse – die Leute halten es für ein schlechtes Vorzeichen und leihen sie nicht aus. Und wenn du willst, sage: Seine Kleider [bedeutet], ob weiß oder rot.
טבעת חייש לזיופי כיס וארנקי מנחשי אינשי ולא מושלי ואיבעית אימא כליו בחיורי וסומקי:
Selbst wenn man ihn zerstückelt gesehen hat usw. Das heißt, ein Zerstückelter bleibt am Leben? Dagegen stelle man folgenden Widerspruch: Ein Mensch verunreinigt nicht, bis seine Seele ausgegangen ist, selbst wenn er zerstückelt ist, selbst wenn er im Sterben liegt. [Daraus folgt:] Verunreinigen tut er nicht, aber leben bleibt er auch nicht!
ואפילו ראוהו מגוייד וכו': למימרא דמגוייד חיי ורמינהי אדם אינו מטמא עד שתצא נפשו אפילו מגוייד ואפי' גוסס טמויי לא מטמא הא מיחייא לא חיי
Abaje sagte: Das ist kein Widerspruch: Das eine ist Rabbi Schimon ben Elasar, das andere die Rabbanan. Denn es wurde gelehrt: Man bezeugt [den Tod] eines Zerstückelten, aber man bezeugt nicht [den Tod] eines Gekreuzigten. Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Auch [den Tod] eines Zerstückelten bezeugt man nicht, weil man ihn ausbrennen kann und er am Leben bleibt.
אמר אביי לא קשיא הא ר"ש בן אלעזר הא רבנן דתניא מעידין על המגוייד ואין מעידין על הצלוב רבי שמעון בן אלעזר אומר אף על המגוייד אין מעידין מפני שיכול לכוות ולחיות
Kannst du sie denn nach Rabbi Schimon ben Elasar erklären? Es wird doch im Schlusssatz gelehrt: Ein Vorfall in Assja mit einem, den man ins Meer hinabließ, und man bekam nur sein Bein herauf; und die Weisen sagten: [Ist es] vom Knie an aufwärts, so darf sie heiraten; vom Knie an abwärts, so darf sie nicht heiraten.
ומי מצית לאוקומי כר"ש בן אלעזר והא קתני סיפא מעשה בעסיא באחד ששילשלוהו לים ולא עלתה בידם אלא רגלו ואמרו חכמים מן הארכובה ולמעלה תנשא מן הארכובה ולמטה לא תנשא
– Wasser ist etwas anderes, denn es reizt die Wunde.
שאני מיא דמרזו מכה
Aber Rabba bar bar Chana sagte doch: Ich selbst habe einen Araber gesehen, der ein Schwert nahm und sein Kamel zerstückelte, und es hörte nicht auf zu brüllen! – Abaje sagte: Jenes war ein mageres.
והאמר רבה בר בר חנה לדידי חזי לי ההוא טייעא דשקיל ספסירא וגיידיה לגמליה ולא אפסיקתיה לנערותיה אמר אביי ההיא כחישא הויא
Rawa sagte: [Die Mischna spricht] von einem glühenden Messer, und es ist nach aller Meinung.
רבא אמר בסכין מלובנת ודברי הכל:
Oder wie ein wildes Tier ihn fraß usw. Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Man lehrte das nur von einer Stelle, von der die Seele nicht ausgeht; aber von einer Stelle, von der die Seele ausgeht, bezeugt man.
והחיה אוכלת וכו': אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא ממקום שאין נפשו יוצאה אבל ממקום שנפשו יוצאה מעידין
Und Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Hat man ihm die beiden [Halsorgane] oder den größten Teil der beiden durchschnitten, und er floh, so bezeugt man [seinen Tod].
וא"ר יהודה אמר שמואל שחט בו שנים או רוב שנים וברח מעידין
Ist dem so? Raw Jehuda sagte doch im Namen Schmuels: Hat man ihm die beiden oder den größten Teil der beiden durchschnitten, und er deutete an und sagte: „Schreibt einen Scheidebrief für meine Frau“, so sollen sie schreiben und geben! – Er ist lebendig, aber am Ende stirbt er.
איני והאמר רב יהודה אמר שמואל שחט בו שנים או רוב שנים ורמז ואמר כתבו גט לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו חי הוא וסופו למות
Wenn dem so ist, so sollte man seinetwegen ins Exil gehen müssen! Warum wurde gelehrt: Hat man die beiden oder den größten Teil der beiden durchschnitten, so geht man nicht ins Exil? – Dazu wurde doch gesagt: Raw Hoschaja sagte: Wir befürchten, dass vielleicht der Wind ihn verwirrt hat, oder auch, dass er selbst
אלא מעתה יהא גולה על ידו אלמה תניא שחט שנים או רוב שנים הרי זה אינו גולה הא איתמר עלה אמר רב הושעיא חיישינן שמא הרוח בלבלתו אי נמי שמא איהו
Original: Yevamot 120b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.