oder einer von den ersten und einer von den letzten, und einer sich ihnen anschließt.
או אחד מן הראשונים ואחד מן האחרונים ואחד מצטרף עמהן:
Gittin 64a גיטין
Aufbau der Debatte:Baraita 1Frage 3Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
GEMARA: Es wurde gesagt: Sagt der Ehemann: „Zur Verwahrung“, und der Treuhänder sagt: „Zur Scheidung“ – wer ist glaubwürdig? Raw Huna sagte: Der Ehemann ist glaubwürdig. Und Raw Chisda sagte: Der Treuhänder ist glaubwürdig.
גמ׳ איתמר בעל אומר לפקדון ושליש אומר לגירושין מי נאמן רב הונא אמר בעל נאמן ורב חסדא אמר שליש נאמן
Raw Huna sagte: Der Ehemann ist glaubwürdig, denn hätte er ihn ihm zur Scheidung gegeben, so hätte er [der Treuhänder] ihn ihr [längst] gegeben. Und Raw Chisda sagte: Der Treuhänder ist glaubwürdig, denn er [der Ehemann] hat ihm doch vertraut.
רב הונא אמר בעל נאמן דאם איתא דלגירושין יהביה ניהליה לדידה הוה יהיב לה ניהלה ורב חסדא אמר שליש נאמן דהא הימניה
Rabbi Abba wandte ein: Das Geständnis eines Prozessbeteiligten gilt wie hundert Zeugen, und der Treuhänder ist glaubwürdiger als beide. Wie [ist das]? Sagt dieser so und jener so, ist der Treuhänder glaubwürdig.
מתיב ר' אבא הודאת בעל דין כמאה עדים דמי ושליש נאמן משניהם כיצד זה אומר כך וזה אומר כך שליש נאמן
Anders ist es bei Geld, das zum Verzicht gegeben ist.
שאני ממון דאיתיהיב למחילה
Aber es wird doch gelehrt: „Und ebenso bei Scheidebriefen“! – Briefe in Geldsachen. – Aber es wird doch gelehrt: „Und ebenso bei Urkunden“!
והא תניא וכן לגיטין גיטי ממון והתניא וכן לשטרות
Wurde das denn zusammen gelehrt?
מידי גבי הדדי תניא
Wir haben gelernt: „Eine Frau, die gesagt hat: ‚Nimm meinen Scheidebrief für mich in Empfang‘, braucht zwei Gruppen von Zeugen: zwei, die sagen: ‚Vor uns hat sie [es] gesagt‘, und zwei, die sagen: ‚Vor uns hat er [ihn] empfangen und zerrissen.‘“ Aber warum? Man sollte doch dem Treuhänder glauben!
תנן האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שתי כיתי עדים שנים שיאמרו בפנינו אמרה ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע ואמאי ליהמניה לשליש
Geht denn der Scheidebrief aus seiner Hand hervor, dass man ihm glauben sollte?
מי קא נפיק גיטא מתותי ידיה דליהמניה
Gut, „Sie hat gesagt“ [ist nötig]; wozu brauche ich „Er hat empfangen“? Rabba sagte: Wessen [Ansicht] ist das? Es ist [die Ansicht] Rabbi Elasars, der sagt: Die Zeugen der Übergabe bewirken die Scheidung.
תינח אמרה קיבל למה לי אמר רבה הא מני ר"א היא דאמר עדי מסירה כרתי
Wozu brauche ich „zerrissen“? Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Das wurde zur Zeit der Verfolgung gelehrt.
קרע למה לי אמר רב יהודה א"ר בשעת הגזירה שנו
Rabba sagte: Und Raw Huna gibt zu, dass sie glaubwürdig ist, wenn sie sagt: „Mir hat der Treuhänder gesagt, dass er [der Ehemann] ihn ihm zur Scheidung gegeben hat.“ – Gibt es denn etwas, wobei der Treuhänder selbst nicht glaubwürdig ist, sie aber glaubwürdig ist?
אמר רבה ומודה רב הונא דאי אמרה איהי לדידי אמר לי שליש דלגירושין יהביה ניהליה מהימנא מי איכא מידי דשליש גופיה לא מהימן ואיהי מהימנא
Vielmehr: Wenn sie sagt: „In meiner Gegenwart hat er ihn ihm zur Scheidung gegeben“, ist sie glaubwürdig, da sie, wenn sie gewollt hätte, hätte sagen können: Ihr selbst hat ihn der Ehemann gegeben.
אלא אי אמרה קמאי דידי לגרושין יהביה ניהליה מהימנא מיגו דאי בעיא אמרה לדידה יהביה ניהליה בעל
Sagt der Ehemann: „Zur Scheidung“, und der Treuhänder sagt: „Zur Scheidung“, und sie sagt: „Er hat ihn mir gegeben, und er ist verloren gegangen“ – Rabbi Jochanan sagte: Es ist eine Sache, die verbotene Beziehungen betrifft, und eine Sache, die verbotene Beziehungen betrifft, [erfordert] nicht weniger als zwei [Zeugen].
בעל אמר לגירושין ושליש אומר לגירושין והיא אומרת נתן לי ואבד אמר רבי יוחנן הוה דבר שבערוה ואין דבר שבערוה פחות משנים
Aber warum? Man sollte doch dem Treuhänder glauben! – Geht denn der Scheidebrief aus seiner Hand hervor, dass man ihm glauben sollte?
ואמאי וליהימניה לשליש מי קא נפיק גיטא מתותי ידיה דלהימניה
Man sollte doch dem Ehemann glauben, denn Raw Chija bar Awin sagte im Namen Rabbi Jochanans: Ein Ehemann, der sagt: „Ich habe meine Frau geschieden“, ist glaubwürdig! – Sagt er denn: „Ich habe [sie] geschieden“?
ולהימניה לבעל דאמר רב חייא בר אבין א"ר יוחנן בעל שאמר גירשתי את אשתי נאמן מי קאמר גירשתי
Man sollte doch sagen: Es gilt die Vermutung, dass ein Bote seinen Auftrag ausführt! Denn Rabbi Jizchak sagte: Wer zu seinem Boten sagt: „Geh hinaus und verlobe mir eine Frau“, ohne nähere Angabe, und sein Bote stirbt, dem sind alle Frauen der Welt verboten; [denn es gilt] die Vermutung, dass ein Bote seinen Auftrag ausführt.
ולימא חזקה שליח עושה שליחותו דאמר רבי יצחק האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם ומת שלוחו אסור בכל הנשים שבעולם חזקה שליח עושה שליחותו
Original: Gittin 64a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.